תפלה למשה איש האלהים אדני מעון אתה היית לנו בדר ודר׃ |
בטרם הרים ילדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד עולם אתה אל׃ |
תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם׃ |
כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה׃ |
זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף׃ |
בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש׃ |
כי כלינו באפך ובחמתך נבהלנו׃ |
שת עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך׃ |
כי כל ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו הגה׃ |
ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה ורהבם עמל ואון כי גז חיש ונעפה׃ |
מי יודע עז אפך וכיראתך עברתך׃ |
למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה׃ |
שובה יהוה עד מתי והנחם על עבדיך׃ |
שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל ימינו׃ |
שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה׃ |
יראה אל עבדיך פעלך והדרך על בניהם׃ |
ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו׃ |