בעת ההיא עבר ישוע בין הקמה ביום השבת ותלמידיו רעבו ויחלו לקטף מלילת ויאכלו׃ |
ויראו הפרושים ויאמרו לו הנה תלמידיך עשים את אשר אסור לעשות בשבת׃ |
ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיתו רעב הוא והאנשים אשר אתו׃ |
כי בא אל בית האלהים ויאכל את לחם הפנים אשר איננו מתר לו ולאנשיו לאכלה רק לכהנים לבדם׃ |
או הלא קראתם בתורה כי בשבתות יחללו הכהנים את השבת במקדש ואין להם עון׃ |
אבל אני אמר לכם כי יש פה גדול מן המקדש׃ |
ולו ידעתם מה הוא חסד חפצתי ולא זבח לא הרשעתם את הנקים׃ |
כי בן האדם הוא גם אדון השבת׃ |
ויעבר משם אל בית כנסתם׃ |
והנה שם איש אשר ידו יבשה וישאלוהו לאמר המתר לרפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ |
ויאמר אליהם מי האיש בכם אשר לו כבש אחד ונפל בבור בשבת ולא יחזיק בו ויעלנו׃ |
ומה יקר אדם מן הכבש לכן מתר להיטיב בשבת׃ |
ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט אתה ותרפא ותשב כידו האחרת׃ |
ויצא הפרושים ויתיעצו עליו לאבדו׃ |
וידע ישוע ויסר משם וילך אחריו המון עם רב וירפאם כלם׃ |
ויצו אתם בגערה שלא יגלהו׃ |
למלאת את אשר דבר ישעיהו הנביא לאמר׃ |
הן עבדי בחרתי בו ידידי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו ומשפט לגוים יוציא׃ |
לא יצעק ולא ישא ולא ישמע בחוץ קולו׃ |
קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה עד יוציא לנצח משפט׃ |
ולשמו גוים ייחלו׃ |
אז הובא אליו איש עור ואלם אשר אחזו שד וירפאהו וידבר האלם וגם ראה׃ |
וישתוממו כל המון העם ויאמרו הכי זה הוא בן דוד׃ |
והפרושים כשמעם זאת אמרו זה איננו מגרש את השדים כי אם על ידי בעל זבוב שר השדים׃ |
וישוע ידע את מחשבותם ויאמר אליהם כל ממלכה הנחלקה על עצמה תחרב וכל עיר ובית הנחלקים על עצמם לא יכונו׃ |
והשטן אם יגרש את השטן נחלק על עצמו ואיככה תכון ממלכתו׃ |
ואם אני מגרש את השדים בבעל זבוב בניכם במי הם מגרשים אתם על כן המה יהיו שפטיכם׃ |
אך אם ברוח אלהים אני מגרש את השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים׃ |
או איך יוכל איש לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו׃ |
כל אשר איננו אתי הוא לנגדי ואשר איננו מכנס אתי הוא מפזר׃ |
על כן אני אמר לכם כל חטא וגדוף יסלח לאדם אך גדוף הרוח לא יסלח לאדם׃ |
וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמחרף את רוח הקדש לא יסלח לו לא בעולם הזה ולא בעולם הבא׃ (aiōn g165) |
או עשו את העץ טוב ופריו טוב או עשו את העץ משחת ופריו משחת כי בפריו נכר העץ׃ |
ילדי הצפעונים איכה תוכלו למלל טוב ואתם רעים כי משפעת הלב ימלל הפה׃ |
האיש הטוב מאוצר לבו הטוב מוציא את הטוב והאיש הרע מאוצר הרע מוציא רע׃ |
ואני אמר לכם כל מלה בטלה אשר ידברו בני האדם יתנו עליה חשבון ביום הדין׃ |
כי מדבריך תצדק ומדבריך תחיב׃ |
ויענו מן הסופרים והפרושים ויאמרו רבי חפצנו לראות אות מידך׃ |
ויען ויאמר אליהם דור רע ומנאף מבקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא׃ |
כי כאשר היה יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות כן יהיה בן האדם בלב האדמה שלשה ימים ושלשה לילות׃ |
אנשי נינוה יקומו במשפט עם הדור הזה וירשיעוהו כי הם שבו בקריאת יונה והנה פה גדול מיונה׃ |
מלכת תימן תקום במשפט עם הדור הזה ותרשיענו כי באה מקצות הארץ לשמע את חכמה שלמה והנה פה גדול משלמה׃ |
והרוח הטמאה אחרי צאתה מן האדם תשטט במקמות ציה לבקש לה מנוחה ולא תמצאנה׃ |
אז תאמר אשובה אל ביתי אשר יצאתי משם ובאה ומצאה אתו מפנה ומטאטא ומהדר׃ |
ואחר תלך ולקחה אליה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו ושכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו כן יהיה גם לדור הרע הזה׃ |
עודנו מדבר אל המון העם והנה אמו ואחיו עמדו בחוץ מבקשים לדבר אתו׃ |
ויגד אליו הנה אמך ואחיך עמדים בחוץ ומבקשים לדבר אתך׃ |
ויען ויאמר אל האיש המגיד לו מי היא אמי ומי הם אחי׃ |
ויט ידו על תלמידיו ויאמר הנה אמי ואחי׃ |
כי כל אשר יעשה רצון אבי שבשמים הוא אחי ואחותי ואמי׃ |