דבר יהוה אשר היה אל יואל בן פתואל׃ |
שמעו זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם׃ |
עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר׃ |
יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל׃ |
הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם׃ |
כי גוי עלה על ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו׃ |
שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה׃ |
אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה׃ |
הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה׃ |
שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר׃ |
הבישו אכרים הילילו כרמים על חטה ועל שערה כי אבד קציר שדה׃ |
הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו כי הביש ששון מן בני אדם׃ |
חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך׃ |
קדשו צום קראו עצרה אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל יהוה׃ |
אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא׃ |
הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל׃ |
עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן׃ |
מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר כי אין מרעה להם גם עדרי הצאן נאשמו׃ |
אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה׃ |
גם בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר׃ |