ויען אליפז התימני ויאמר׃ |
הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל׃ |
הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק׃ |
כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ׃ |
כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל׃ |
הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך׃ |
זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו׃ |
כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו׃ |
מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו׃ |
שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו׃ |
ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו׃ |
ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו׃ |
בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים׃ |
פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד׃ |
ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי׃ |
יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע׃ |
האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר׃ |
הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה׃ |
אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש׃ |
מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו׃ |
הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה׃ |