הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר׃ |
תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה׃ |
תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה׃ |
יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו׃ |
מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃ |
אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃ |
ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע׃ |
יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃ |
היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך׃ |
התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך׃ |
התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך׃ |
התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף׃ |
כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה׃ |
כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם׃ |
ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה׃ |
הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃ |
כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה׃ |
כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו׃ |
התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה׃ |
התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה׃ |
יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק׃ |
ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב׃ |
עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון׃ |
ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר׃ |
בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה׃ |
המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן׃ |
אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו׃ |
סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה׃ |
משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו׃ |
ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא׃ |