למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה׃ |
אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב׃ |
קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול׃ |
נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה׃ |
כי מעלה הלחות בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו׃ |
נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר׃ |
כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש בגולה כהניו ושריו יחד׃ |
ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה׃ |
תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן׃ |
ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם׃ |
שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר׃ |
לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו׃ |
ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם׃ |
איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה׃ |
שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו׃ |
קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד׃ |
נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז מקל תפארה׃ |
רדי מכבוד ישבי בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך׃ |
אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה׃ |
הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב׃ |
ומשפט בא אל ארץ המישר אל חלון ואל יהצה ועל מופעת׃ |
ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים׃ |
ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון׃ |
ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות׃ |
נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה׃ |
השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא׃ |
ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה כי מדי דבריך בו תתנודד׃ |
עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת׃ |
שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו׃ |
אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו׃ |
על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה׃ |
מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על קיצך ועל בצירך שדד נפל׃ |
ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא ידרך הידד הידד לא הידד׃ |
מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו׃ |
והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו׃ |
על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו׃ |
כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק׃ |
על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יהוה׃ |
איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו׃ |
כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב׃ |
נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה׃ |
ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל׃ |
פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה׃ |
הניס מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה׃ |
בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון׃ |
אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה׃ |
ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב׃ |