מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו צעה ברב כחו אני מדבר בצדקה רב להושיע׃ |
מדוע אדם ללבושך ובגדיך כדרך בגת׃ |
פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי׃ |
כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה׃ |
ואביט ואין עזר ואשתומם ואין סומך ותושע לי זרעי וחמתי היא סמכתני׃ |
ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ נצחם׃ |
חסדי יהוה אזכיר תהלת יהוה כעל כל אשר גמלנו יהוה ורב טוב לבית ישראל אשר גמלם כרחמיו וכרב חסדיו׃ |
ויאמר אך עמי המה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע׃ |
בכל צרתם לא צר ומלאך פניו הושיעם באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם׃ |
והמה מרו ועצבו את רוח קדשו ויהפך להם לאויב הוא נלחם בם׃ |
ויזכר ימי עולם משה עמו איה המעלם מים את רעי צאנו איה השם בקרבו את רוח קדשו׃ |
מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם׃ |
מוליכם בתהמות כסוס במדבר לא יכשלו׃ |
כבהמה בבקעה תרד רוח יהוה תניחנו כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת׃ |
הבט משמים וראה מזבל קדשך ותפארתך איה קנאתך וגבורתך המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו׃ |
כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה יהוה אבינו גאלנו מעולם שמך׃ |
למה תתענו יהוה מדרכיך תקשיח לבנו מיראתך שוב למען עבדיך שבטי נחלתך׃ |
למצער ירשו עם קדשך צרינו בוססו מקדשך׃ |
היינו מעולם לא משלת בם לא נקרא שמך עליהם׃ |