משא בבל אשר חזה ישעיהו בן אמוץ׃ |
על הר נשפה שאו נס הרימו קול להם הניפו יד ויבאו פתחי נדיבים׃ |
אני צויתי למקדשי גם קראתי גבורי לאפי עליזי גאותי׃ |
קול המון בהרים דמות עם רב קול שאון ממלכות גוים נאספים יהוה צבאות מפקד צבא מלחמה׃ |
באים מארץ מרחק מקצה השמים יהוה וכלי זעמו לחבל כל הארץ׃ |
הילילו כי קרוב יום יהוה כשד משדי יבוא׃ |
על כן כל ידים תרפינה וכל לבב אנוש ימס׃ |
ונבהלו צירים וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל רעהו יתמהו פני להבים פניהם׃ |
הנה יום יהוה בא אכזרי ועברה וחרון אף לשום הארץ לשמה וחטאיה ישמיד ממנה׃ |
כי כוכבי השמים וכסיליהם לא יהלו אורם חשך השמש בצאתו וירח לא יגיה אורו׃ |
ופקדתי על תבל רעה ועל רשעים עונם והשבתי גאון זדים וגאות עריצים אשפיל׃ |
אוקיר אנוש מפז ואדם מכתם אופיר׃ |
על כן שמים ארגיז ותרעש הארץ ממקומה בעברת יהוה צבאות וביום חרון אפו׃ |
והיה כצבי מדח וכצאן ואין מקבץ איש אל עמו יפנו ואיש אל ארצו ינוסו׃ |
כל הנמצא ידקר וכל הנספה יפול בחרב׃ |
ועלליהם ירטשו לעיניהם ישסו בתיהם ונשיהם תשגלנה׃ |
הנני מעיר עליהם את מדי אשר כסף לא יחשבו וזהב לא יחפצו בו׃ |
וקשתות נערים תרטשנה ופרי בטן לא ירחמו על בנים לא תחוס עינם׃ |
והיתה בבל צבי ממלכות תפארת גאון כשדים כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה׃ |
לא תשב לנצח ולא תשכן עד דור ודור ולא יהל שם ערבי ורעים לא ירבצו שם׃ |
ורבצו שם ציים ומלאו בתיהם אחים ושכנו שם בנות יענה ושעירים ירקדו שם׃ |
וענה איים באלמנותיו ותנים בהיכלי ענג וקרוב לבוא עתה וימיה לא ימשכו׃ |