אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד׃ |
ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר׃ |
ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי׃ |
והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך׃ |
ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך׃ |
והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה׃ |
ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה׃ |
ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה׃ |
ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל׃ |
ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר׃ |
וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם׃ |
ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו׃ |
ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃ |
וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול׃ |
ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה׃ |
ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה׃ |
ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה׃ |
ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת׃ |
את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני׃ |
ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים׃ |
ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי׃ |