וזאת המצוה החקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהיכם ללמד אתכם לעשות בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה׃ |
למען תירא את יהוה אלהיך לשמר את כל חקתיו ומצותיו אשר אנכי מצוך אתה ובנך ובן בנך כל ימי חייך ולמען יארכן ימיך׃ |
ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך ואשר תרבון מאד כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך ארץ זבת חלב ודבש׃ |
שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד׃ |
ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך׃ |
והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך׃ |
ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך׃ |
וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך׃ |
וכתבתם על מזוזת ביתך ובשעריך׃ |
והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת לך ערים גדלת וטבת אשר לא בנית׃ |
ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת וברת חצובים אשר לא חצבת כרמים וזיתים אשר לא נטעת ואכלת ושבעת׃ |
השמר לך פן תשכח את יהוה אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃ |
את יהוה אלהיך תירא ואתו תעבד ובשמו תשבע׃ |
לא תלכון אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיכם׃ |
כי אל קנא יהוה אלהיך בקרבך פן יחרה אף יהוה אלהיך בך והשמידך מעל פני האדמה׃ |
לא תנסו את יהוה אלהיכם כאשר נסיתם במסה׃ |
שמור תשמרון את מצות יהוה אלהיכם ועדתיו וחקיו אשר צוך׃ |
ועשית הישר והטוב בעיני יהוה למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטבה אשר נשבע יהוה לאבתיך׃ |
להדף את כל איביך מפניך כאשר דבר יהוה׃ |
כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהינו אתכם׃ |
ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו יהוה ממצרים ביד חזקה׃ |
ויתן יהוה אותת ומפתים גדלים ורעים במצרים בפרעה ובכל ביתו לעינינו׃ |
ואותנו הוציא משם למען הביא אתנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבתינו׃ |
ויצונו יהוה לעשות את כל החקים האלה ליראה את יהוה אלהינו לטוב לנו כל הימים לחיתנו כהיום הזה׃ |
וצדקה תהיה לנו כי נשמר לעשות את כל המצוה הזאת לפני יהוה אלהינו כאשר צונו׃ |