Maga 4
1 Yesu da Ga: lili Hano Wayabo, wayabo bega: Gode sia: muni olelelalu. Dunu bagohame gilisibiba: le, e da dusagaiga fila heda: le, amo ganodini hano dogoa esala olelei. Dunu huluane ea sia: nabimusa: bega: lelu.
| פעם אחרת, כשלימד ישוע על החוף, התאסף סביבו קהל עצום; האנשים נדחפו ונדחקו עד כי לא היה לו מקום לעמוד. ישוע התיישב בסירה שהכינו לו תלמידיו, וכל האנשים נשארו על החוף. |
2 E da fedege sia: bagohame ilima agoane olelei,
| בדרך כלל הוא לימד את הקהל בסיפורים ובמשלים, והנה אחד מהם: |
3 “Nabima! Eso afaega, sagai ouligisu dunu da gagoma bugimusa: asi.
| ”שימו לב! איכר אחד יצא לזרוע. כשפיזר את הזרעים בשדה |
4 Hawa: fasilalu, mogili logoga sa: ili, emoga osa: le banenesili, hame dedeboiba: le, sioga na dagoi.
| נפלו חלקם על השביל בצד הדרך, והציפורים באו וניקרו אותם. |
5 Mogili wadela: i magufu da: iya amo osoboga sa: ili, hedolo heda: i.
| חלקם נפלו על אדמת סלעים ומיד הצמיחו נבטים יפים, אולם כעבור זמן קצר נבלו ומתו, מפני שלא יכלו להכות שורשים עמוקים. |
6 Be difi sa: imu hamedeiba: le, amola hano hameba: le, esoga hedolowane bioi.
7 Hawa: mogili da aya: gaga: nomei amola gisia sa: ili, heda: le, aya: gaga: nomeiga gigisiba: le, noga: le hame heda: i.
| חלקם נפלו בין קוצים, ואלה חנקו את הצמחים הרכים. |
8 Be eno da osobo ida: idafa, amoga sa: ili, heda: le, hawa: afadafa da fage30 agoane, eno da 60 agoane amola eno da fage100 agoane bu legei.”
| אולם חלק אחר מהזרעים נפל על אדמה טובה, ונשא פרי מבורך ורב פי שלושים, פי שישים ואפילו פי מאה. |
9 Amalalu, Yesu E amane sia: i, “Ge galea, dilia nabima.” Fedege Sia: ea Bai Olelesu
| מי שמסוגל לשמוע, שיקשיב!“ |
10 Dunu eno da asiba: le, Yesu Ea ado ba: su dunu fagoyale gala amola eno fa: no bobogesu dunu da Yesuma amo fedege sia: ea bai ilima olelema: ne sia: i.
| כשנשאר ישוע לבדו עם השנים־עשר ושאר התלמידים, הם שאלו אותו:”רבי, למה התכוונת במשל?“ |
11 E da ilima amane sia: i, “Gode da Ea Hinadafa Hou wamolegei olelesu liligi amo Na da dilima olelesa. Be eno osobo bagade dunu da udigili fedege sia: fawane naba.
| ”לכם מותר לדעת את סוד מלכות האלוהים, “ענה להם ישוע,”אך אלה שמחוץ למלכות האלוהים שומעים רק משלים. למרות שהם רואים ושומעים, הם אינם מבינים ואינם מאמינים באלוהים, ועל כן אין להם סליחת חטאים. |
12 Gode Sia: Dedei da agoane diala, ‘Ilia da siga ba: sea, hame ba: mu. Ilia da gega nabasea, hame dawa: mu. Ilia hame dawa: beba: le, ilia sinidigili, hame fofada: mu. Amasea, Gode da ilia wadela: i hou hame gogolema: ne olofomu.’”
13 Yesu da Ea fa: no bobogesu dunu ilima amane adole ba: i, “Dilia da amo fedege sia: hame dawa: bela: ? Amaiba: le, dilia da eno fedege sia: huluane habodane dawa: ma: bela: ?
| אבל אם אינכם מבינים את המשל הפשוט הזה, כיצד תבינו את שאר המשלים שאני עומד לספר? |
14 Hawa: bugisu dunu da Gode Ea sia: olelesu dunu.
| ”האיכר במשל הוא כל אדם שמספר לאחרים את בשורת אלוהים, שכן הוא מנסה לזרוע בלבם את דבר־אלוהים. |
15 Dunu mogili ilia da hawa: amo da ga: nasi logoga ligisi defele ba: sa. Amo fedege da dunu ilia da Gode Ea sia: ilia gega naba, be Sa: ida: ne da amo sia: hedolodafa bu samogesa.
| השביל בצד מסמל את לב האנשים השומעים את דבר אלוהים, אך מיד בא השטן ומנסה להשכיח מלבם את אשר שמעו. |
16 Hawa: magufu da: iya osobo amoga bugi da eno dunu ilia Gode sia: hahawane dogolegele bagade naba.
| אדמת הסלעים מסמלת את לבם של אלה השומעים את הבשורה ומקבלים אותה בהתלהבות ובשמחה, |
17 Be ilia difi sa: imu gogoleiba: le, fonobahadi aligili, eno dunu ilima sia: ga gegebeba: le amola ilia da se nabasea, hedolo mugulusa.
| אך אינם מעמיקים ואינם מתבססים באמונתם. לכן ברגע שצצים קשיים ראשונים הם אינם מחזיקים מעמד. |
18 Mogili da aya: gaga: nomei amola gagalobo amo sogega bugi. Amo dunu ilia da sia: naba.
| ”אדמת הקוצים מסמלת את לבם של אלה השומעים את דבר אלוהים ומאמינים בו, |
19 Be osobo bagade hou dawa: beba: le, muni amola liligi hanaiba: le, amo sia: da goe dunu ea dogo ganodini gigisiba: le, e da ha: i manu fage hame legesa. (aiōn g165)
| אולם תוך זמן קצר תענוגות העולם והרדיפה אחר עושר והצלחה תופסים את המקום החשוב בלבם, ודוחקים הצידה את דבר אלוהים. משום כך לא רואים שום פרי בחייהם. (aiōn g165) |
20 Hawa: osobo ida: iwane gala amoga bugi da dunu ilia Gode sia: nababeba: le, lalegaguli, fage hou ida: iwane legesa. Da: i afadafa, eno da fage30 agoane, eno da60 eno da100agoane legesa.”
| ”ואילו האדמה הטובה מסמלת את לבם של אלה המאמינים באמת בדבר־אלוהים, והפרי המבורך בחייהם רב, פי שלושים, פי שישים ואפילו פי מאה ממה שנזרע בלבם.“ |
21 Yesu da ilima amane sia: i, “Dilia da gamali amo ofodo o diaheda: su hagudu ligisisala: ? Hame mabu! Dilia da gamali ea bugisu amo da: iya hadigi ba: ma: ne ligisisa.
| ישוע המשיך ואמר:”כשאדם מדליק נר בחשכה, האם הוא מחביא את הנר הדולק מתחת למיטה, כדי שאיש לא יראה את האור? תפקיד הנר להאיר, ולכן שמים אותו במקום מרכזי – במקום שבו יביא תועלת רבה ביותר. |
22 Wamolegei liligi huluane da hobea ba: mu. Wamowane sia: da hobea hadigiga doaga: mu.
| ”כל הנסתר עתה ייגלה בבוא העת. |
23 Nowa da ge galea, nabima!
| מי שאוזניים לו, שיקשיב! |
24 Sia: dawa: iwane nabima! Dilia da eno dunuma iasu amo defele bu lamu. Dilia da amo iasu baligiliwane bu lamu.
| ”קיימו באופן מעשי את מה שאתם שומעים. כפי שאתם מתנהגים עם אחרים כך יתנהגו איתכם. |
25 Lai dunu da bu eno lamu. Be Gode da hame lai dunu ema ea lai huluane bu samogemu.
| מי שיש לו – יינתן לו עוד; ומי שאין לו – גם המעט שבידו יילקח ממנו.“ |
26 Yesu E amane sia: i, “Gode Ea Hinadafa Hou da agoane diala. Dunu afae da ea ifabi amoga hawa: fasisa.
| ישוע סיפר להם משל נוסף על מלכות אלוהים:”איכר אחד זרע זרעים בשדה שלו, |
27 Eso huluane amo dunu golale, nedigili, hawa: da fudagala: le, sono heda: sa. Be ouligisu dunu da hawa: ea heda: su hou hame dawa:
| ולאחר שסיים את הזריעה הלך לדרכו. כעבור זמן מה צמחו הזרעים וגדלו ללא עזרת האיכר; |
28 Osobo hi fawane da ha: i manu hamosa. Hidadea lubi, fa: no da sogea amola fa: nodafa ha: i manu fage hamosa.
| האדמה הצמיחה בעצמה את הזרעים. תחילה צמח עלה ראשון, אחריו הגבעול וראש השיבולת, ולבסוף הבשילו הגרגרים. |
29 Be fage yoi ba: sea, faimu eso doaga: beba: le, e da gobiheiga faisa.”
| אז בא האיכר וקצר את התבואה.“ |
30 Yesu E amane sia: i, “Gode Ea Hinadafa Hou da adi liligi defelela: ? Amo hou olelema: ne, ninia adi fedege sia: olelema: bela: ?
| ”כיצד אוכל לתאר את מלכות אלוהים?“שאל ישוע.”למה אפשר לדמות את מלכות אלוהים? |
31 Gode Ea Hinadafa Hou da masada hawa: agoane. Osoboga bugibiba: le, eno hawa: da bagade be masada ea hawa: da fonobahadidafa ba: sa.
| מלכות אלוהים דומה לגרגר זעיר של צמח החרדל. אף כי גרגר זה זעיר ביותר, הוא גדל להיות אחד הצמחים הגדולים ביותר, בעל ענפים ארוכים וחסונים, וציפורים שונות יכולות לבנות בצילו קן ומחסה.“ |
32 Be heda: sea, e da bugi bagadewane ifa agoane ba: sa. Amoda bagade bugila ahoabeba: le, sio fi bagohame ea amodaga bibisa.”
33 Yesu da fedege sia: bagohame ilima olelei. Ilia asigi dawa: suga dawa: mu defele, E da olelei.
| ישוע סיפר להם משלים רבים על דבר־אלוהים, לפי יכולת הבנתם. |
34 E da eno sia: hame olelei, fedege sia: fawane. Be wamowane, E da Ea fa: no bobogesu dunu ilima sia: bai huluane olelei.
| למעשה הוא לימד את הציבור רק במשלים, וכאשר נשאר עם התלמידים לבדם נהג לבאר להם אותם. |
35 Daeya galu, E da ilima amane sia: i, “Ninia dusagaiga fila heda: le, hano la: idi bega: masunu.”
| לפנות ערב אמר ישוע לתלמידיו:”הבה נעבור לגדה השנייה של הכינרת.“ |
36 Ea fa: no bobogesu dunu da eno dunu gilisi amo yolesili, dusagai ganodini fila heda: le, Yesu amola oule asi. Eno dunu ilia da eno dusagaiga fila heda: le, Yesu Ea asi amoma fa: no bobogei.
| הם עזבו את הקהל מאחוריהם והתרחקו מהמקום בסירה שבה ישב ישוע, אך הסירות האחרות שטו בעקבותיהם. |
37 Amalalu, fo bagade misi. Hano bagadewane gafulubiba: le, dusagai ganodini dadafubiba: le, dusagai da gela sa: imu agoai ba: i.
| לפתע פרצה סערה גדולה; גלים חזקים וגבוהים הכו בסירה ומילאו אותה מים עד שכמעט טבעה. |
38 Be Yesu da dusagai fa: no bega: golai dialebe ba: i. Amalalu, ilia da Yesu didilisili, amane sia: i, “Olelesu! Ninia da bogole gela sa: imu galebe! Di da hame asigibala: ?”
| באותו זמן ישן ישוע בשלווה בתוך הסירה. התלמידים העירו אותו בבהלה ופחד:”רבי, קום! אנחנו עומדים לטבוע, ולך לא אכפת?“ |
39 Yesu E nedigili, fo amoma gagabole sia: i. Hano gafului amoma, “Ouiya: ma! Olofole dialoma!” Amalalu, fo da yolesi amola hano da bu olofole noga: iwane ba: i.
| ישוע קם, נזף ברוח ופקד על הים להירגע. מיד שקטה הרוח והים נרגע. |
40 E da ilima amane sia: i, “Dilia da abuliba: le beda: bela: ? Abuliba: le dafawaneyale hame dawa: bela: ?”
| לאחר מכן הוא פנה אל תלמידיו ושאל בתמיהה:”מדוע נבהלתם כל־כך? עדיין אינכם מאמינים בי?“ |
41 Ilia bagadewane beda: ne, gilisili sia: dasu amo, “Go dunu da nowa dunula: ? Fo amola hano ea sia: nababeba: le, go dunu da nowala: ?”
| התלמידים נמלאו פחד ושאלו זה את זה:”מיהו האיש הזה שאף הרוח והים נשמעים לו?“ |
