Luge 10
1 Amalalu, Yesu da dunu72 agoane ilegei. E da hobea moilai enoga enoga masunu dawa: beba: le, amo moilaiga ilegei dunu 72 da bisili olelela masa: ne, E da ili asunasi.
| לאחר מכן בחר האדון שבעים תלמידים נוספים, ושלח אותם לפניו בזוגות אל הערים והכפרים שבהם עמד לבקר. |
2 E da ilima amane sia: i, “Ha: i manu bagohame da yoi gala. Be faimu dunu da bagahamedafa. Amaiba: le, ha: i manu Hina dunu da faimu dunu asunasima: ne, Ema sia: ne gadoma.
| ”מאחר שהקציר רב והפועלים מעטים, “אמר להם ישוע,”התחננו לאלוהים שישלח פועלים נוספים לעזור לכם בעבודתכם למענו. |
3 Dilia masa. Be dawa: ma! Dilia da sibi mano agoane, gasonasu wa: me ili adoba amogai Na da dili asunasisa.
| לכו עתה וזכרו שאני שולח אתכם כשלוח כבשים בין זאבים. |
4 Muni salasu, esa, amola emo salasu, mae gagaguli masa. Dilia da dunu logoga ba: sea, gousa: musa: mae aligima.
| אל תיקחו אתכם כסף, חפצים אישיים ואף לא זוג נעליים נוסף, ואל תעצרו בדרך לשוחח עם איש. |
5 Diasua golili sa: imusa: doaga: sea, hidadea, ‘Guiguda: olofoiwane esaloma,’ dilia sia: ma.
| ”בכניסתכם לכל בית ברכו אותו תחילה לשלום. |
6 Olofosu dunu da amo moilai ganodini esalea, ema dia olofosu olelema. Be olofosu hame galea, dia olofosu hou bu samogema.
| אם באותו בית גר אדם אוהב שלום, הברכה תתקיים, ואם אין אוהב שלום באותו בית – הברכה תשוב אליכם. |
7 Amo diasu ganodini esaloma. Hawa: hamosu dunu da ea bidi defelewane lamu. Amaiba: le, dilia amo diasu dunu ilia aowasu hahawane lama. Moilai enoga masusa: , mae mugululi masa.
| ”בבואכם אל כפר או עיר אל תעברו מבית מארח אחד לאחר, אלא התארחו בבית אחד בלבד, ואל תהססו לאכול ולשתות כל מה שמגישים לכם, כי הפועל ראוי לשכרו. |
8 Moilai dunu ilia da dili hahawane ba: sea, ha: i manu diligili iabe, amo moma.
| ”בכל עיר שבה מקבלים אתכם בשמחה איכלו את המוגש לפניכם, |
9 Oloi dunu uhini, amo moilai dunuma amane sia: ma, ‘Gode Ea Hinadafa Hou da dilima gadenenewane doaga: i dagoi!’
| רפאו את החולים ואמרו להם:’מלכות האלוהים קרובה אליכם‘. |
10 Be moilai amoga dunu da dilia sia: higasea, defea, logoga bu asili, amane sia: ma,
| ”בעיר שבה לא מקבלים אתכם צאו לרחובות וקראו: |
11 ‘Dilia moilai osobo gulu ninia emo gafega diala ninia doga: sa. Be dawa: ma! Gode Ea Hinadafa Hou da dilima gadenenewane doaga: i dagoi.’
| ’כמחאה על התנהגותכם אנחנו מנערים את אבק עירכם שדבק ברגלינו, אולם דעו לכם שאכן קרובה מלכות האלוהים!‘ |
12 Na dilima dafawane sia: sa. Gode Ea Fofada: su Eso da doaga: sea, goe moilai dunu ilia se dabe iasu da Sodame amola Gomola moilai fi amo ilia musa: se dabe iasu, bagadewane baligimu.”
| אני אומר לכם שאפילו לסדום המרושעת יהיה קל יותר ביום הדין מאשר לעיר הזאת. |
13 “Goula: isini fi dunu! Dilia da se baligiliwane nabimu! Bedesa: ida dunu fi amola! Dilia da se bagade nabimu! Daia amola Saidone amo dunu fi da Na gasa bagade musa: hame ba: i hou ba: loba, ilia da: i dioi amola Godema sinidigimu olelema: ne, eboboi abula idiniginisila: loba amola ilia dialuma da: iya nasubu ligisila: loba.
| ”אוי ואבוי לכן, כורזין ובית־צידה! אילו חוללתי בצור ובצידון את הנסים שחוללתי בקרבכן, מזמן היו שם כולם חוזרים בתשובה ולובשים שק ואפר לאות חרטה. |
14 Gode Ea Fofada: su Eso doaga: sea, dilia se dabe iasu da Daia amola Saidone amo dunu fi ilia se dabe iasu, bagadewane baligimu.
| כן, צור וצידון תקבלנה עונש קל משלכן ביום הדין! |
15 Gabena: iame fi! Dilia Hebene diasuga heda: musa: dawa: bela? Dilia da Helo sogega gudu sa: imu.” (Hadēs g86)
| ואתם, אנשי כפר־נחום, החושבים אתם שירוממו אתכם לשמים? לגיהינום תרדו!“ (Hadēs g86) |
16 Yesu da Ea ado ba: su dunuma amane sia: i, “Nowa dunu da dilia sia: nabasea, e da Na sia: amola naba. Nowa dunu da dili higasea, e da Na amola higasa. Amola nowa da Na higabeba: le, e da Na Asunasisu Dunu amola higasa.”
| ישוע המשיך לדבר אל התלמידים:”מי ששומע לכם שומע לי; מי שמזלזל בכם מזלזל בי; ומי שמזלזל בי מזלזל באלוהים אשר שלח אותי.“ |
17 Amalalu ado ba: su dunu72 ilia da Yesuma hahawane bagade buhagi. Ilia amane sia: i, “Hina! Dia Dioba: le ninia hamoma: ne sia: beba: le, wadela: i a: silibu da beda: iwane nabi.”
| כעבור זמן־מה חזרו שבעים השליחים אל ישוע ודיווחו לו בשמחה:”אדוננו, אפילו השדים נכנעים לנו כשאנו מצווים עליהם בשמך!“ |
18 Be Yesu E amane sia: i, “Na da Sa: ida: ne ha: ha: na agoane, osoboga dalebe ba: i.
| ”אכן, “ענה ישוע,”ראיתי את השטן נופל מן השמים כברק! |
19 Na da sania amola gamaloa dilia osa: le heda: ma: ne amola dilima ha lai (Sa: ida: ne) osa: le heda: ma: ne, gasa bagade hou dilima i. Dilia da se hame nabimu.
| באמת הענקתי לכם סמכות וכוח להתגבר על כל כוחות האויב, ולרמוס נחשים ועקרבים. דבר לא יוכל לפגוע בכם! |
20 Be wadela: i a: silibu da dilia sia: nababeba: le, mae nodoma! Be dilia dio da Hebene ganodini dedei dialebeba: le fawane nodoma!”
| אף־על־פי־כן עליכם לשמוח לא משום שאתם יכולים להתגבר על השדים, אלא משום ששמותיכם כתובים בשמים!“ |
21 Amo esoga, Yesu da Gode ea A: silibu Hadigidafa Ea hahawane hou amoga nabaiba: le, amane sia: i, “Ada Gode! Osobo bagade amola Hebene Hina Godedafa! Bagade dawa: su dunu hodosa: besa: le, amo liligi Di da wamolegeiba: le amola mano dudubuma oleleiba: le, Na da Dima nodone sia: sa. Dia da hanaiba: le hahawane agoane hamoi.
| לאחר מכן נמלא ישוע שמחת רוח הקודש וקרא:”אבי, אדון השמים והארץ, אני מודה לך על שהסתרת דברים אלה מפני חכמים ומשכילים, וגילית אותם לאנשים פשוטים שבוטחים בך כמו ילדים. כן, תודה לך אבי, מפני שכך רצית. |
22 Na Ada da hou huluane Na lobo da: iya ligisi. Dunu huluane da Gode Ea Manodafa hame dawa: Ada Hi fawane da dawa: Na, Gode Ea Mano, Na fawane da Adadafa dawa: Na da hanaiba: le, eno dunuma olelesea, amo dunu amola da Ada Ea hou dawa: mu!”
| הכול נמסר לי מאבי; אף אחד אינו מכיר ממש את הבן, מלבד האב, ואף אחד אינו מכיר ממש את האב, מלבד הבן ואלה שהוא בוחר לגלות להם את האב.“ |
23 Amalalu, E da sinidigili, Ea ado ba: su dunuma amane sia: i, “Amo hou ba: beba: le, dilia da hahawane gala.
| ישוע פנה אל תלמידיו ואמר להם בשקט:”זכות גדולה נפלה בחלקכם, שיכולים אתם לראות את אשר ראיתם. |
24 Na da dafawane dilima sia: sa! Balofede dunu bagohame amola osobo bagade hina bagade dunu, ilia da dilia waha ba: i liligi ba: mu hanai galu, be hame ba: i. Amola dilia waha nabi liligi ilia da nabimu hanai galu, be hame nabi.”
| נביאים ומלכים רבים השתוקקו לראות את מה שאתם רואים ולשמוע את מה שאתם שומעים, אך לא זכו.“ |
25 Eso afaega, sema olelesu dunu da Yesu dafama: ne, wa: legadole, Ema amane sia: i, “Olelesu! Na da Fifi Ahoanusu lama: ne, adi hamoma: bela?” (aiōnios g166)
| פעם רצה אחד מחכמי־התורה לנסות את ישוע.”רבי, “שאל החכם,”מה עלי לעשות כדי לזכות בחיי נצח?“ (aiōnios g166) |
26 Yesu E bu adole i, “Gode Sia: Dedei Buga ganodini adi sema dedebela: ? Di adi idibela: ?”
| ”מה אומרת על כך התורה?“השיב לו ישוע בשאלה. |
27 Sema olelesu dunu da bu adole i “Dia dogoga, dia a: silibuga, dia gasaga, amola dia asigi dawa: suga, Godema asigima. Eno da dia da: i hodo amoma asigi hou defelewane, dia na: iyadoma asigima.”
| ”התורה אומרת:’ואהבת את ה׳ אלוהיך בכל לבבך, ובכל נפשך ובכל מאודך; ואהבת לרעך כמוך‘“, השיב החכם. |
28 Amalalu, Yesu da ema amane sia: i, “Di da noga: lewane adoi. Agoane hamosea, di da esalumu.”
| ”נכון מאוד“, אישר ישוע.”’אם תקיים מצוות אלה תזכה בחיי נצח‘.“ |
29 Be sema olelesu dunu, hi hou da ida: iwane hidale olelema: ne, Yesuma amane adole ba: i, “Be na na: iyado da nowala: ?”
| החכם רצה להצדיק את רגשותיו (מפני שלא אהב אנשים מסוימים), ולכן שאל:”מיהו רעי?“ |
30 Amaiba: le, Yesu E amane sia: i, “Dunu afadafa da Yelusaleme moilai bai bagade fisili, Yeligou moilaiga doaga: musa: , logoga asi. Ahoanoba, wamolasu dunu ilia da logo legele, e doagala: le, fane legele, ea abula amola muni huludafa lale, hobea: le asi. E da da: i nabadodafa, udigili logoga sidi dialu.
| ישוע השיב במשל:”יהודי אחד הלך בדרך מירושלים ליריחו והותקף על־ידי שודדים. הם הפשיטו את בגדיו מעליו, גזלו את כספו, הכו אותו באכזריות והשאירו אותו בצד הדרך פצוע קשות. |
31 Amalalu, gobele salasu dunu misini, sidi dialebe ba: beba: le, la: idi sisa: i.
| במקרה עבר שם כהן אחד, אולם בראותו את הפצוע עבר לצדו השני של השביל. |
32 Fa: no, Lifai dunu amola misi. E amola sidi hamoi dunu ba: beba: le, udigili logo la: ididili baligisu.
| עבר במקום גם איש משבט לוי. הוא הביט בפצוע המוטל בצד הדרך, אולם המשיך בדרכו. |
33 Be Samelia dunu da amo logoga ahoanoba, sidi dialoba amoga doaga: i. E da amo dunu ba: beba: le, bagadewane asigi galu.
| הזדמן למקום שומרוני אחד, ובראותו את הפצוע נמלא רחמים. |
34 E da sidi dialebe ema hedolowane doaga: le, ea fofa: gi amo abulaga la: gili, ea aiya huluane olife susuligi amola waini amoga legei. Amalalu, ea dougi da: iya ligisili, ga sofe misi dunu golasuga oule asili, amogawi noga: le ouligi.
| השומרוני ניגש אל הפצוע, משח את פצעיו וחבש אותם, לאחר מכן הרכיב אותו על חמורו והביאו לאכסניה, שם טיפל בו והאכיל אותו. |
35 Golale, hahabe, e da diasu ouligisu dunumaK2i. E amane sia: i, ‘Amo dunu noga: le ouligima. Amola muni na waha i ebelesea, na bu masea eno imunu.’”
| למחרת, לפני שהמשיך בדרכו, שילם השומרוני סכום כסף לבעל האכסניה ואמר:’דאג בבקשה לכל מחסורו של הפצוע, ואם לא יספיק הכסף – אשלם את החסר בשובי‘. |
36 Yesu da eno amane sia: i, “Amo dunu udiana galebe. Nowa dunu da wamolasuga fai dunu ema na: iyadodafa agoane hamobela: ? Di adi dawa: bela: ?”
| ”מי מהשלושה היה לדעתך רע טוב לאיש הפצוע?“ |
37 Sema olelesu dunu da bu adole i, “Dunu da ema asigi hou hamoi, e da na: iyadodafa hou hamoi.” Amalalu, Yesu E amane sia: i, “Amaiba: le, di ahoasea, amo ea hou defele hamoma!”
| ”האדם שריחם עליו“, השיב החכם.”נכון“, הסכים איתו ישוע.”לך ועשה כמוהו.“ |
38 Yesu amola Ea ado ba: su dunu ilia da logoga asili, moilaiga doaga: i. Uda ea dio amo Mada ea diasua, Yesu aowai.
| ישוע ותלמידיו המשיכו בדרכם, וכשהגיעו לאחד הכפרים הזמינה אותם אישה בשם מרתא להתארח בביתה. |
39 Mada eya dio da Meli. E da Yesu Ea emo gadenenewane esalu, Ea olelebe nabalu.
| אחותה מרים התיישבה על הארץ לרגלי ישוע והקשיבה לדבריו. |
40 Be Mada da bagadewane hawa: hamobeba: le, se nabi. E da Yesuma misini, amane sia: i, “Hina! Naeya da nama hame fidibiba: le, Di da hame asigibela: ? Dia e na fidima: ne adoma!”
| מרתא חשה לחץ מהעבודה שבהכנת ארוחה גדולה לכולם, ומשום כך פרצה לחדר וקראה:”נכון שאין זה הוגן שאחותי תשאיר לי את כל העבודה? אמור לה בבקשה שתבוא לעזור לי.“ |
41 Be Yesu E da bu adole i, “Mada! Mada! Di da liligi bagohame dawa: beba: le, da: i dioiwane dawa: lala!
| ”מרתא, יקירתי, “השיב לה האדון,”את דואגת לכל כך הרבה דברים. עליך לדאוג לדבר אחד בלבד. מרים בחרה בדבר האחד הזה אשר לא יילקח ממנה.“ |
42 Be hou afadafa fawane di da gogolei galu. Amo hou ida: iwane, Meli da lai dagoi. Eno dunu da amo hou ema hame samogemu.”
