Mui 50
1 Yousefe da ea adama ouga: nana sa: ili dinanu. E da ea ada odagi dinanuwane nonogosu.
| וַיִּפֹּ֥ל יוֹסֵ֖ף עַל־פְּנֵ֣י אָבִ֑יו וַיֵּ֥בְךְּ עָלָ֖יו וַיִּשַּׁק־לֽוֹ׃ |
2 Amalalu, Yousefe da hawa: hamosu dunu ilima amo ea ada da: i hodo, hedolo hame dasama: ne, gabusiga: manoma legema: ne sia: i.
| וַיְצַ֨ו יוֹסֵ֤ף אֶת־עֲבָדָיו֙ אֶת־הָרֹ֣פְאִ֔ים לַחֲנֹ֖ט אֶת־אָבִ֑יו וַיַּחַנְט֥וּ הָרֹפְאִ֖ים אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ |
3 Ilia hou defele, eso40amoga ilia da ea da: i hodo mae dasama: ne hahamoi. Idibidi dunu da eso 70 amoga Ya: igobema asigiba: le didigia: i.
| וַיִּמְלְאוּ־לוֹ֙ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם כִּ֛י כֵּ֥ן יִמְלְא֖וּ יְמֵ֣י הַחֲנֻטִ֑ים וַיִּבְכּ֥וּ אֹת֛וֹ מִצְרַ֖יִם שִׁבְעִ֥ים יֽוֹם׃ |
4 Didigia: su eso da dagoloba, Yousefe da Felou ea eagene ouligisu dunu ilima amane sia: i, “Amo sia: dili Felouma adosima,
| וַיַּֽעַבְרוּ֙ יְמֵ֣י בְכִית֔וֹ וַיְדַבֵּ֣ר יוֹסֵ֔ף אֶל־בֵּ֥ית פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם דַּבְּרוּ־נָ֕א בְּאָזְנֵ֥י פַרְעֹ֖ה לֵאמֹֽר׃ |
5 ‘Na ada ea bogomu da gadenenoba, e da nama na da ea da: i hodo amo uli dogoi Ga: ina: ne soge ganodini hi hahamoi, amogai na da e uli dogoma: ne sia: i. Na da amo hamoma: ne ilegele sia: i dagoi. Amaiba: le, na da na ada uli dogomusa: asili, amalu bu sinidigimu da defeala: ?’”
| אָבִ֞י הִשְׁבִּיעַ֣נִי לֵאמֹ֗ר הִנֵּ֣ה אָנֹכִי֮ מֵת֒ בְּקִבְרִ֗י אֲשֶׁ֨ר כָּרִ֤יתִי לִי֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן שָׁ֖מָּה תִּקְבְּרֵ֑נִי וְעַתָּ֗ה אֶֽעֱלֶה־נָּ֛א וְאֶקְבְּרָ֥ה אֶת־אָבִ֖י וְאָשֽׁוּבָה׃ |
6 Felou da bu adole i, “Defea! Dia sia: i defele, dia ada uli dogone salimusa: masa.”
| וַיֹּ֖אמֶר פַּרְעֹ֑ה עֲלֵ֛ה וּקְבֹ֥ר אֶת־אָבִ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר הִשְׁבִּיעֶֽךָ׃ |
7 Amalalu, Yousefe da ea ada uli dogomusa: asi. Felou ea eagene ouligisu dunu huluane, ea hina fi huluane, amola Idibidi asigilai bagade dunu huluane, ilia da Yousefe sigi asi.
| וַיַּ֥עַל יוֹסֵ֖ף לִקְבֹּ֣ר אֶת־אָבִ֑יו וַיַּֽעֲל֨וּ אִתּ֜וֹ כָּל־עַבְדֵ֤י פַרְעֹה֙ זִקְנֵ֣י בֵית֔וֹ וְכֹ֖ל זִקְנֵ֥י אֶֽרֶץ־מִצְרָֽיִם׃ |
8 Yousefe ea fi huluane, yolalali amola ea ada fi huluane da Yousefe sigi asi. Ilia mano fonobahadi, ilia sibi, goudi amola bulamagau, amo fawane da Gousiene sogega ouesalu.
| וְכֹל֙ בֵּ֣ית יוֹסֵ֔ף וְאֶחָ֖יו וּבֵ֣ית אָבִ֑יו רַ֗ק טַפָּם֙ וְצֹאנָ֣ם וּבְקָרָ֔ם עָזְב֖וּ בְּאֶ֥רֶץ גֹּֽשֶׁן׃ |
9 Dunu eno da ‘sa: liode’ fila heda: le, Yousefe sigi asi, amola eno da hosi fila heda: le asi. Gilisisu da bagadedafa ba: i.
| וַיַּ֣עַל עִמּ֔וֹ גַּם־רֶ֖כֶב גַּם־פָּרָשִׁ֑ים וַיְהִ֥י הַֽמַּחֲנֶ֖ה כָּבֵ֥ד מְאֹֽד׃ |
10 Ilia da gala: ine dadabisu soge (amoga ilia da widi amola bali gisi fabeba: le fage lasu) amo A: ida: de (Yodane Hano amoga gusudili diala) amoga doaga: loba, ilia da mae fisili didigia: lalu. Eso fesuale, Yousefe da didigia: su gilisisu hou ouligi.
| וַיָּבֹ֜אוּ עַד־גֹּ֣רֶן הָאָטָ֗ד אֲשֶׁר֙ בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֔ן וַיִּ֨סְפְּדוּ־שָׁ֔ם מִסְפֵּ֛ד גָּד֥וֹל וְכָבֵ֖ד מְאֹ֑ד וַיַּ֧עַשׂ לְאָבִ֛יו אֵ֖בֶל שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ |
11 Ga: ina: ne fi dunu da amo didigia: su hou A: ida: de sogebi ganodini hamonanebe ba: loba, ilia da amane sia: i, “Idibidi dunu da da: i dione didigia: su bagade hamonanebe goea.” Amaiba: le, ilia da amo sogebi amoma dio asuli amo A: ibele Misala: ime. (Idibidi didigia: su)
| וַיַּ֡רְא יוֹשֵׁב֩ הָאָ֨רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֜י אֶת־הָאֵ֗בֶל בְּגֹ֙רֶן֙ הָֽאָטָ֔ד וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵֽבֶל־כָּבֵ֥ד זֶ֖ה לְמִצְרָ֑יִם עַל־כֵּ֞ן קָרָ֤א שְׁמָהּ֙ אָבֵ֣ל מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּֽן׃ |
12 Amalalu, Ya: igobe egefelali da ea hamoma: ne sia: i defele hamoi dagoi.
| וַיַּעֲשׂ֥וּ בָנָ֖יו ל֑וֹ כֵּ֖ן כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּֽם׃ |
13 Ilia da ea da: i hodo gaguli asili, Ma: gafila gele gelabo (Ma: melei moilaiga gusudili ifabi, amo A: ibalaha: me da ea fi uli dogomusa: amo Ifalone Hidaide dunuma bidilai) amo ganodini uli dogoi.
| וַיִּשְׂא֨וּ אֹת֤וֹ בָנָיו֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֔וֹ בִּמְעָרַ֖ת שְׂדֵ֣ה הַמַּכְפֵּלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר קָנָה֩ אַבְרָהָ֨ם אֶת־הַשָּׂדֶ֜ה לַאֲחֻזַּת־קֶ֗בֶר מֵאֵ֛ת עֶפְרֹ֥ן הַחִתִּ֖י עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵֽא׃ |
14 Yousefe da ea ada uli dogolalu, e amola yolalali amola dunu huluane da ea ada uli dogomusa: Yousefe sigi asi, amo huluane da Idibidi sogega buhagi.
| וַיָּ֨שָׁב יוֹסֵ֤ף מִצְרַ֙יְמָה֙ ה֣וּא וְאֶחָ֔יו וְכָל־הָעֹלִ֥ים אִתּ֖וֹ לִקְבֹּ֣ר אֶת־אָבִ֑יו אַחֲרֵ֖י קָבְר֥וֹ אֶת־אָבִֽיו׃ |
15 Ilia ada bogosu amo fa: no, Yousefe yolalali ili amane sia: i, “Yousefe da ninima higasala: ? Ninia da ema se bagade iasu. E da ninima dabe ima: bela: ?”
| וַיִּרְא֤וּ אֲחֵֽי־יוֹסֵף֙ כִּי־מֵ֣ת אֲבִיהֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ ל֥וּ יִשְׂטְמֵ֖נוּ יוֹסֵ֑ף וְהָשֵׁ֤ב יָשִׁיב֙ לָ֔נוּ אֵ֚ת כָּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר גָּמַ֖לְנוּ אֹתֽוֹ׃ |
16 Amaiba: le, ilia da sia: adole iasu dunu amoga Yousefema amane adosi, “Ninia ada mae bogole,
| וַיְצַוּ֕וּ אֶל־יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר אָבִ֣יךָ צִוָּ֔ה לִפְנֵ֥י מוֹת֖וֹ לֵאמֹֽר׃ |
17 e da ninima nini da dima amane adole ba: ma: ne sia: i, ‘Diolalali ilia da dima wadela: le bagade hamoi. Be wali na da dima edegesa. Dia ili wadela: i hou gogolema: ne olofoma.’ Ninia da nini ada ea Gode hawa: hamosu dunu esala. Amaiba: le, dia nini wadela: i hou gogolema: ne olofoma.” Amo sia: adosi Yousefe da nababeba: le, bagadewane dinanu.
| כֹּֽה־תֹאמְר֣וּ לְיוֹסֵ֗ף אָ֣נָּ֡א שָׂ֣א נָ֠א פֶּ֣שַׁע אַחֶ֤יךָ וְחַטָּאתָם֙ כִּי־רָעָ֣ה גְמָל֔וּךָ וְעַתָּה֙ שָׂ֣א נָ֔א לְפֶ֥שַׁע עַבְדֵ֖י אֱלֹהֵ֣י אָבִ֑יךָ וַיֵּ֥בְךְּ יוֹסֵ֖ף בְּדַבְּרָ֥ם אֵלָֽיו׃ |
18 Amalalu, yolalali ilisu da ema misini, ema beguduli amane sia: i, “Ninia da dia hawa: hamosu dunu esalebe wea.”
| וַיֵּלְכוּ֙ גַּם־אֶחָ֔יו וַֽיִּפְּל֖וּ לְפָנָ֑יו וַיֹּ֣אמְר֔וּ הִנֶּ֥נּֽוּ לְךָ֖ לַעֲבָדִֽים׃ |
19 Be Yousefe da bu adole i, “Mae beda: ma! Na da Gode Ea sogebi lamu da hamedei galebe.
| וַיֹּ֧אמֶר אֲלֵהֶ֛ם יוֹסֵ֖ף אַל־תִּירָ֑אוּ כִּ֛י הֲתַ֥חַת אֱלֹהִ֖ים אָֽנִי׃ |
20 Dilia da nama wadela: le hamomusa: dawa: i. Be Gode da amo hou afadenene, bu hou ida: iwane hamosu. Bai E da dunu bagohame waha esalu amo ilia esalusu gaga: musa: dawa: i galu.
| וְאַתֶּ֕ם חֲשַׁבְתֶּ֥ם עָלַ֖י רָעָ֑ה אֱלֹהִים֙ חֲשָׁבָ֣הּ לְטֹבָ֔ה לְמַ֗עַן עֲשֹׂ֛ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לְהַחֲיֹ֥ת עַם־רָֽב׃ |
21 Dilima beda: ma: ne liligi da hamedafa gala. Na da dili amola dilia mano asigiwane ouligimu.” Amaiba: le, ilia da ea asigi sia: nabalu, ilia dogo da bu denesi dagoi ba: i.
| וְעַתָּה֙ אַל־תִּירָ֔אוּ אָנֹכִ֛י אֲכַלְכֵּ֥ל אֶתְכֶ֖ם וְאֶֽת־טַפְּכֶ֑ם וַיְנַחֵ֣ם אוֹתָ֔ם וַיְדַבֵּ֖ר עַל־לִבָּֽם׃ |
22 Yousefe amola ea ada fi da Idibidi soge ganodini esalalalu, e da lalelegele, ode 110 esalu bogoi.
| וַיֵּ֤שֶׁב יוֹסֵף֙ בְּמִצְרַ֔יִם ה֖וּא וּבֵ֣ית אָבִ֑יו וַיְחִ֣י יוֹסֵ֔ף מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִֽים׃ |
23 Ea esalusu ganodini, e da Ifala: ime ea mano amola ea aowa ba: i dagoi. E da Ma: na: se ea mano Ma: igili, amo ea mano yosia: i.
| וַיַּ֤רְא יוֹסֵף֙ לְאֶפְרַ֔יִם בְּנֵ֖י שִׁלֵּשִׁ֑ים גַּ֗ם בְּנֵ֤י מָכִיר֙ בֶּן־מְנַשֶּׁ֔ה יֻלְּד֖וּ עַל־בִּרְכֵּ֥י יוֹסֵֽף׃ |
24 E da yolalalima amane sia: i, “Na da gadenene bogomu galebe. Be mae beda: ma. Gode da dili noga: le ouligimu. E da dili amo sogega fisili masa: ne gadili oule asili amola soge amo E da A: ibalaha: me, Aisage amola Ya: igobe ilima ima: ne dafawane ilegele sia: i, E da amo soge dilima imunu.”
| וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־אֶחָ֔יו אָנֹכִ֖י מֵ֑ת וֵֽאלֹהִ֞ים פָּקֹ֧ד יִפְקֹ֣ד אֶתְכֶ֗ם וְהֶעֱלָ֤ה אֶתְכֶם֙ מִן־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֛ע לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃ |
25 Amalalu, Yousefe da ea fi dunuma amane sia: i, “Dilia dafawanedafa amane ilegele sia: ma, amane, Gode da dilia amo sogega oule ahoasea, dilia na da: i hodo amoga gaguli masa: ne sia: ma.”
| וַיַּשְׁבַּ֣ע יוֹסֵ֔ף אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר פָּקֹ֨ד יִפְקֹ֤ד אֱלֹהִים֙ אֶתְכֶ֔ם וְהַעֲלִתֶ֥ם אֶת־עַצְמֹתַ֖י מִזֶּֽה׃ |
26 Amalalu, Yousefe da Idibidi soge ganodini bogoi dagoi. E lalelegele, ode 110 defele gidigili, bogoi. Amalalu, ilia da ea da: i hodo mae dasama: ne manoma legelalu, bogoi gagili ganodini sali. Sia: Ama Dagoi
| וַיָּ֣מָת יוֹסֵ֔ף בֶּן־מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִ֑ים וַיַּחַנְט֣וּ אֹת֔וֹ וַיִּ֥ישֶׂם בָּאָר֖וֹן בְּמִצְרָֽיִם׃ |
