ויען יהוה את-איוב ויאמר |
הרב עם-שדי יסור מוכיח אלוה יעננה |
ויען איוב את-יהוה ויאמר |
הן קלתי מה אשיבך ידי שמתי למו-פי |
אחת דברתי ולא אענה ושתים ולא אוסיף |
ויען-יהוה את-איוב מנסערה (מן סערה) ויאמר |
אזר-נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני |
האף תפר משפטי תרשיעני למען תצדק |
ואם-זרוע כאל לך ובקול כמהו תרעם |
עדה נא גאון וגבה והוד והדר תלבש |
הפץ עברות אפך וראה כל-גאה והשפילהו |
ראה כל-גאה הכניעהו והדך רשעים תחתם |
טמנם בעפר יחד פניהם חבש בטמון |
וגם-אני אודך כי-תושע לך ימינך |
הנה-נא בהמות אשר-עשיתי עמך חציר כבקר יאכל |
הנה-נא כחו במתניו ואונו בשרירי בטנו |
יחפץ זנבו כמו-ארז גידי פחדו ישרגו |
עצמיו אפיקי נחשה גרמיו כמטיל ברזל |
הוא ראשית דרכי-אל העשו יגש חרבו |
כי-בול הרים ישאו-לו וכל-חית השדה ישחקו-שם |
תחת-צאלים ישכב-- בסתר קנה ובצה |
יסכהו צאלים צללו יסבוהו ערבי-נחל |
הן יעשק נהר לא יחפוז יבטח כי-יגיח ירדן אל-פיהו |
בעיניו יקחנו במוקשים ינקב-אף |