כה אמר יהוה על שלשה פשעי מואב ועל ארבעה לא אשיבנו על שרפו עצמות מלך אדום לשיד |
ושלחתי אש במואב ואכלה ארמנות הקריות ומת בשאון מואב בתרועה בקול שופר |
והכרתי שופט מקרבה וכל שריה אהרוג עמו אמר יהוה |
כה אמר יהוה על שלשה פשעי יהודה ועל ארבעה לא אשיבנו על מאסם את תורת יהוה וחקיו לא שמרו ויתעום כזביהם אשר הלכו אבותם אחריהם |
ושלחתי אש ביהודה ואכלה ארמנות ירושלם |
כה אמר יהוה על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים |
השאפים על עפר ארץ בראש דלים ודרך ענוים יטו ואיש ואביו ילכו אל הנערה למען חלל את שם קדשי |
ועל בגדים חבלים יטו אצל כל מזבח ויין ענושים ישתו בית אלהיהם |
ואנכי השמדתי את האמרי מפניהם אשר כגבה ארזים גבהו וחסן הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת |
ואנכי העליתי אתכם מארץ מצרים ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה לרשת את ארץ האמרי |
ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזרים האף אין זאת בני ישראל נאם יהוה |
ותשקו את הנזרים יין ועל הנביאים צויתם לאמר לא תנבאו |
הנה אנכי מעיק תחתיכם כאשר תעיק העגלה המלאה לה עמיר |
ואבד מנוס מקל וחזק לא יאמץ כחו וגבור לא ימלט נפשו |
ותפש הקשת לא יעמד וקל ברגליו לא ימלט ורכב הסוס לא ימלט נפשו |
ואמיץ לבו בגבורים--ערום ינוס ביום ההוא נאם יהוה |