< Luke 9 >

1 Hanaāadethaude vadadauchu nesenee hethauguhādaunau hauānee, nau haejaanauwuna naudahede nau hadvaheneedauthee nanadee vahee haujaunaa, nau hadnenayaudethee haugauwude.
יום אחד קרא אליו ישוע את שנים־עשר תלמידיו, והעניק להם סמכות וכוח לגרש שדים ולרפא מחלות.
2 Nau haejenana hadnauthedaudauwunethe henajanedaunene Hejavaneauthu, nau hadnenayauhaunethe hasauwauvahehehau.
לאחר מכן שלח אותם לספר לכולם על בוא מלכות האלוהים ולרפא את החולים.
3 Nau hanaāāedauwunaude, Jevaedanauwuu hayewhu heee hajavechaudenenau, daudause haugaudauhunau, daudause newaugusajaānauthau, daudause jauaujau, daudause vāejethā; daudause jevanesauguvechudaunaa.
”אל תיקחו אתכם דבר“, הורה להם ישוע.”אל תיקחו אתכם מקל הליכה, תרמיל, מזון, כסף ואף לא בגדים להחלפה.
4 Nau daun hauauwuu hadaujedānā jenaadauna, nau jenaathejathāauna.
בכל עיר או כפר התארחו בבית אחד בלבד.
5 Nau daun hajethauhauvādaunenau, hāenauahenā hena hedane, hadegauyāejaheva naudauuyāgu hadneaenaunathee.
”אם התושבים לא יקשיבו לדבריכם, צאו מאותה עיר ונערו את העפר מעל רגליכם, כסימן לכך שעשיתם את המוטל עליכם והזהרתם אותם.“
6 Nau hanaāejathāauthee, nau haeehedesanauau hauauwudan, haeauthedaudauwu hethadenee waunauyaunee, nau haevahenayauthānauau nanadee.
התלמידים יצאו לדרך, ובעברם מעיר לעיר ומכפר לכפר בישרו את דבר אלוהים וריפאו את החולים.
7 Wauhā Herod naja haenedauva vahee hanasedaudenenee heee: nau haejaene, hanau haenaasenehedaunee gauuu, henee Jaun jaegauhāde hehethee denajaa;
כשהגיעו השמועות על כוחו ונפלאותיו של ישוע לאוזני המושל הורדוס, הוא נמלא מבוכה ודאגה, כי היו אנשים שאמרו:”זהו יוחנן המטביל שקם לתחייה!“
8 Nau gauuu, henee Elias naunauhauthethāde hedanayau: nau hauthauauau, hanesāde dajechauau haeyāhehauau jaegauhāde.
או:”האיש הזה הוא אליהו הנביא!“היו שאמרו:”זהו אחד הנביאים שקם לתחייה!“
9 Nau Herod haenehe, Jaun nedavaāsauau: hau hanaa naa, nanedauwauthau? Nau haevadaunauhauva.
”יוחנן?“תמה הורדוס.”הרי כרתי את ראשו, אז מיהו האיש שעליו אני שומע ניסים ונפלאות?“והורדוס חיפש דרך לפגוש את ישוע.
10 Nau vadauhanauau, hāejaenuusathee, haevahauthedaunaa hanasedaunethe. Nau hanaāedanaude, nau hanaāejathāauthee hevenanee hesee hadaunechaudanee hathauau hedan Bethsaida haseāgu.
לאחר שחזרו השליחים ודיווחו לישוע על כל מעשיהם, הוא עזב את הקהל איתם והם הלכו יחד לבית־צידה כדי להיות לבדם.
11 Nau henanedanede hāaenuu, hanaāethauguhauthee: nau haeesedana, nau haeauthedauna hasaunee henajanedaunene Hejavaneauthu, nau haeenayauha hathāevadauunayauhathee.
אבל ההמונים גילו לאן ישוע הלך והלכו בעקבותיו. ישוע קיבל אותם בחמימות ולימד אותם על מלכות האלוהים. הוא גם ריפא את החולים שביניהם.
12 Nau hāayānaesade, hanaāejenuusathee nesenee, nau hanaāenehethāde, Nanehāejathāaudenee henanedanede, hadeehaudenee hauauwudan nau vedauauwuu nauanee, nau hadenethee, nau hadejasedauthee vethewau: daunechaudaa hadaunauau.
לפנות ערב ניגשו שנים־עשר התלמידים אל ישוע והאיצו בו לשלוח את הקהל אל הכפרים והמשקים שבסביבה כדי לקנות אוכל ולחפש מקום לינה, כי האזור שבו היו היה שומם לגמרי.
13 Hau, Venaa nananena hadevethehedaunee, hathauhuk. Nau hanaāāedauwunauthee, Hau nanethenauwunauau hehauwujavaānee hayauthaunāe jauaujaunau nau hanesethee nauwu; hanāyehaunee nau haunaudaunauhuu vethewau heee vahee nuu henanedanede.
”אתם תאכילו אותם!“אמר ישוע לתלמידיו. אך התלמידים אמרו:”יש לנו רק חמש ככרות לחם ושני דגים. האם אתה רוצה שנלך לקנות אוכל לכל ההמון הזה?“
14 Hanau wauau haeyauthaune vasevadadausauau henanenauau hanaadauchuthee. Nau hanaāāedauwunaude hethauguhādaunau, Janauguhaa yauyauthauyauaugunauha.
כחמשת־אלפים גברים היו שם (לא כולל נשים וילדים).”אמרו להם לשבת בשורות של חמישים איש“, הורה ישוע לתלמידיו.
15 Nau hanaasedauthee, nau haevajanauguhanauau.
התלמידים עשו כדבריו והושיבו את הקהל.
16 Hanaāedanauau hayauthaunanenee jauaujaunau nau hanesenethe nauwu, nau hanaāejenāauguaude hejavaa, haevevethasa, nau haenaāejeanauau, nau hanaāevenaude thauguthāhehau haudjenanauwunethe hathaājedaunenee henanedanede.
ישוע לקח את חמש ככרות הלחם ואת שני הדגים, הביט לשמים, וביקש מאלוהים שיברך את האוכל. לאחר מכן פרס את הלחם, חתך את הדגים והגיש לתלמידיו שיחלקו לעם.
17 Nau haevethehedaune, nau haevahegaudaudene; nau haeauānenau jeyauwaunau hathāenathaudāe nesenee hanaadauchāe hanechauchaunāe nenethaudanee.
כולם אכלו עד ששבעו, וכאשר אספו את הפירורים שנשארו מילאו שנים־עשר סלים.
18 Nau hethauwuu, haenesenane, dauvevethahede, Hethauguhādaunau haenethaunaa: nau hanaāenaudedaunaude, Hanaa nenehede henaneda daunanenau? hathauhuk;
יום אחד כשהתפלל ישוע לבדו ורק תלמידיו היו בחברתו, הוא שאל אותם:”למי חושבים אותי האנשים?“
19 Hanaāauchuhananadethauthee, Dusaayā Jaun; hauhauthauauau nethee Elias; nau jasae nethee hanesāde dajechauau haeyāhehauau jaegauhāde.
”ליוחנן המטביל“, השיבו התלמידים.”אבל יש החושבים שאתה אליהו הנביא, ואחרים חושבים שאתה אחד מאבותינו הנביאים שקם לתחייה.“
20 Hanaāenehethaude, hau hanaa nenehede nananena daunanenau? Peda hanaāauchuhanāedauwunaude, Chris Hejavaneauthau.
”למי אתם חושבים אותי?“המשיך ישוע לשאול.”אתה משיח אלוהים!“ענה פטרוס.
21 Nau haeneenadauduvā, nau haenesedauwaunā hadjāedauwunaunethe henanedanau henee;
ישוע ציווה עליהם לא לספר זאת לאיש.
22 Heau henane hadnasenede wauthanee heee hayewhu, nau hadnausāguthāde vachaugānanenau nau naja vevethahevahehauau nau wauthaunauhāhehauau, nau hadnaade, nau hadjaegauhāsanade nasese, hanathauhuk.
”על בן־האדם לסבול הרבה“, הוסיף ישוע.”זקני היהודים, ראשי הכוהנים והסופרים ידחו אותו ואף יהרגו אותו, אולם כעבור שלושה ימים יקום לתחייה!“
23 Nau hanaāevahāedauwunaude, Hith henaneda jethauguhānaugu nanehanaunauchauthehadede, nau jeedane henaugauchu hayauwusenenee, nau najeethauguhaa.
לאחר מכן אמר ישוע לכולם:”מי שרוצה ללכת בעקבותיי חייב להתכחש לעצמו, לוותר על נוחיותו ושאיפותיו, לשאת עמו את צלבו יום־יום ולבוא אחרי.
24 Daun haunaugaunayaudede hedenaedede hadnanadede: hau daun hanadede hedenaedede heee nadanayau, nananede hadnenayauhadede.
כי מי שחפץ להציל את חייו – יאבד אותם, ואילו מי שיוותר על חייו למעני – יציל אותם.
25 Hauddusedau henane, vahesedanauaugu hathāauauvadenee, nau hanahadagu, nauwauāthe hausāguthadagu?
מה הרוויח אדם שהשיג את העולם כולו אבל הפסיד חיי־נצח?
26 Daun naudauthedaunāde nau nadanadedaunau, nananenith Heau Henane haudnaudauthedaunaunith, hāenauusathe nehayau hadauvasāthanith, nau Henesaunaune hadauvasāthanith, nau vadanee hautheaunauau hadauvasāthanethe.
”דעו לכם, שכל מי שמתבייש בי ובדברי, הוא יהיה לבושה לבן־האדם כאשר יבוא בכבודו ובכבוד של אביו עם המלאכים הקדושים.
27 Hau hadethauwauthedaunathava hauthauauau theauguthee hede, haudnehauwuvajadauwu gaujauaudahede, haunaude haudnauhauduu henajanedaunene Hejavaneauthu.
אני אומר לכם את האמת: בין העומדים פה עתה יש כאלה שלא ימותו לפני שיראו את מלכות האלוהים!“
28 Nau hethauwuu wauau hanasaudauchuse hāesenehede, Hanaāedanaude Peda nau Jauneau nau Jameseau, nau hanaāenauauhusathee hauanee hadnevevethahethee.
כעבור שמונה ימים לקח איתו ישוע את פטרוס, יוחנן ויעקב ועלה על אחד ההרים כדי להתפלל.
29 Nau hajesevevethahede haenauasāaune hedauchaveau haeanathadene, nau hedāchaunau haenaujaunenau nau haenaunauaugausauaunenau.
בזמן שישוע התפלל, פניו השתנו ובגדיו הלבינו והבריקו.
30 Nau naune haeanadethaa hanesenethe henanenau, haenanenenau Mosaseau nau Eliaseau;
לפתע הופיעו משה רבנו ואליהו הנביא ודיברו איתו.
31 Daunauhauthethāde hedanayau haenausāaune, nau haeauthedaude haudgaujauaudāde hadvathechauchaunaudede hehethee Dādaunedan.
הופעתם הייתה מרשימה ומהודרת, והם דיברו עם ישוע על מותו הקרוב בירושלים, שהיה צפוי לפי דבר ה׳.
32 Hau Peda nau hethāenethaunādaunau haenauwaunanenau: nau hāauwaudauaunethe, haenauhaudauwunenau henauasāaude, nau hanesenethe henanenau haenethauguvaa.
בינתיים שקעו פטרוס והאחרים בשינה עמוקה, וכשהתעוררו ראו את כבודו והדרו של ישוע ואת השנים שעמדו לידו.
33 Nau hethauwuu, hāenauthāde, Peda hanaāanadethaude Hejavaneauthusaun, Hechauhauthethāhe, hethadee hasanedaunee hede: nau hadenesedauna hanasāe nenaunau; hanesadee Nananene, nau hanesadenee Mosese, nau hanesadenee Elias; haejaene daunhasenehede.
כשעמדו אליהו ומשה ללכת קרא פטרוס, בלי לדעת מה הוא אומר:”רבי, כמה טוב שאנחנו כאן! מדוע לא נקים כאן שלוש סוכות לכבוד – לך, למשה ולאליהו?“
34 Hajesanadede, haejenauusanau henaunauade, nau haeduguaunā: nau haenāthajaunaunauau daujedāthee henaunauadee.
בעודו מדבר כיסה אותם ענן והם נמלאו פחד.
35 Nau haejeanadedaune hehethee henaunauadee, Naa nananede Navechauthau Nāa: nedaunaa, hāheagu.
ומן הענן קרא קול:”זהו בני בחירי, שמעו בקולו.“
36 Nau hāesanadedaunee, Hejavaneauthusau haenesenane. Nau haeyaudenauau, nau haejāedauwunanauau henanedane hena hesee neanāthauhauduu.
לאחר הקול נראה ישוע עומד לבדו. התלמידים לא סיפרו לאיש את אשר ראו אלא חיכו.
37 Nau hethauwuu, dauauthesenenee, hāejejanauhusathee hehethee jauaudanee, haegauāhenenau henanedanau hejajedauaunādaunenau.
כשירדו מן ההר למחרת, באו אנשים רבים לקראת ישוע,
38 Nau, naune, henane hehethee henanedaa haevasanade, Hechauhauthethāhe, nenedauwunathane Nananene, daugauhauwune nāa: vavadenaanesāde nadāeyauneve, hathauhuk.
ואחד מהם קרא:”רבי, אני מתחנן לפניך שתביט בבני היחיד.
39 Nau, naune, haujaun hedanāde, nau chauchaunu haedauyānade; nau haethauwuguthaa haevevechauchaunaude jeda, nau haeasenehaa haejechuwauthenauthaa.
שד אוחז בו, הוא גורם לו לצרוח ללא סיבה, משליך אותו על הרצפה ומתיש את כוחו עד שריר נוזל מפיו. השד הזה מדכא את בני מאוד וכמעט שאינו מניח לו לנפשו.
40 Nau nananenau neautheawu hāthauguhādaunauau hadnausāguthauthee; nau nejeneedauthee.
התחננתי לפני תלמידיך שיגרשו את השד, אבל הם לא יכלו לעשות זאת.“
41 Nau Hejavaneauthusau hanaāauchuhananadethaude, Hau hāhauwuthauwuthajau nau daujechuwauthenaedene, haudedauhujesenedauguvathe, nau haddauhujesenethauguvathe? Jāsene nananene hāa hede.
”מה עיקש וחסר־אמונה הדור הזה!“קרא ישוע.”עד מתי יהיה עלי לסבול אתכם? הביאו אלי את הילד!“
42 Nau hajesejaude, haujaun haeauneguthaa, nau haethauwuguthaa. Nau Hejavaneauthusau haeneneuva wauchāhenith haujaun, nau haeenayauha dāeyaunauau, nau haejaevena henesaunaunene.
לפני שהספיק הילד להגיע אל ישוע, השד הפיל אותו ארצה כאשר הוא מפרכס. אולם ישוע גירש ממנו את השד בגערה, ריפא אותו והשיבו לאביו.
43 Nau haevagaugauanadauwu hasevasenaudāhenith Hejavaneauthu, Hau hajesegaugauanaduu haunauude vahee hayauhuhau Hejavaneauthusaun hanasedaunith, Haeāedauwuna hethauguhādaunau,
כשראו הנוכחים את הגילוי הזה של כוח אלוהים, נפלה עליהם יראה גדולה. בעוד הקהל מתפעל ומחליף רשמים על מעשיו הנפלאים, אמר ישוע לתלמידיו:
44 Chuwauthee nuu hanadedaunau jedānauha haunaudaununenau; hanau heau henane hadvenavathe hejadenene henanenau.
”הקשיבו לדברי בתשומת לב: בן־האדם עומד להימסר לידי אנשים.“
45 Hau haejaenauwu nuu hasenehenith, nau haeyaudaunaunauau, haejaenauwu: nau haeeadaunaudedaunanauau hasenehenith.
אולם התלמידים לא הבינו למה התכוון; דבר־מה מנע מבעדם מלהבין והם חששו לשאול אותו למה התכוון.
46 Hanaāegaugauudedaunee, hanaadee haudvasāthaa.
בין התלמידים התעורר ויכוח: מיהו החשוב והגדול ביניהם.
47 Nau Hejavaneauthusaun, haeaenauwu hanasethajauthee hedahenauau, haeedana dāeyaunauau, nau haeauyejanauguna,
ישוע ידע את מחשבותיהם ולכן קרא לילד קטן, העמידו לידו
48 Nau hanaāāedauwunaude daun hanesedanaude nuu dāeyaunauau naneseedaunaa hadnesedanānau: nau daun nāsedanāde haudnesedanaude nājejenanādaune; daun javaānadavenuhunede haunauude nananena vahee nananede hadnaasevasāthaa.
ואמר לתלמידיו:”מי שמקבל ילד קטן כזה, כאילו מקבל אותי; ומי שמקבל אותי, מקבל למעשה את אבי אשר שלח אותי. הקטן מביניכם – הצנוע והעניו ביותר – הוא הגדול ביניכם!“
49 Nau Jaun hanaāauchuhanāedauwunaude, Hechauhauthethāhe, neenauhauwaunauau hanesāde nenuguthaude haujaunau heee haneseede; nau needauduwaunauau, hanau dauhujenethaunānauau.
יוחנן תלמידו פנה אליו ואמר:”רבי, ראינו איש שמגרש שדים בשמך ואמרנו לו לחדול מכך, כי אין הוא שייך לקבוצתנו.“
50 Nau Hejavaneauthusaun hanaāāedauwunāde, Jevadauduvaa hāhauwasānavāne nanesevānauau.
”לא הייתם צריכים לומר לו זאת, “השיב לו ישוע,”כי מי שאינו נגדכם הוא בעדכם.“
51 Nau hethauwuu, hāenauauchaunee hadneejejanauhudanāde, haechuwuyethaāne hadnehaude Dādaunedan,
בהתקרב המועד שבו יילקח לשמים, התכונן ישוע ללכת לירושלים.
52 Nau haeautheava sayānee: nau hanaāejathāaunethe, nau hāejedāthee hajasee hauauwudan Samaritans, hadnesaanudaunāde.
יום אחד הוא שלח לפניו שליחים, כדי שיכינו לו מקום לינה באחד מכפרי השומרונים.
53 Nau haejesedanaa, hanau dauyethaāsade Dādaunedan.
אולם השומרונים סרבו לתת להם מקום לינה, משום שפניהם של ישוע ותלמידיו היו מועדות לירושלים (לשומרונים היה ויכוח עם היהודים בנוגע לירושלים).
54 Nau hāene hethauguhādaunau James nau Jaun daunauhaudauwunethe nuu, hanaāenehenethe, Vahadāhene, gaujevadaunedauwaune heseda hadjejanauhusanauau hehethee hejavaa, nau hadnevadauchauuthee, neesedaude Elias?
כשהגיע הדבר לאוזני ישוע ותלמידיו, שאלו יעקב ויוחנן:”אתה רוצה שנצווה כי תרד אש מהשמים ותשרוף אותם?“
55 Hau hanaāeyethaādauusade, nau haeneneuva, Nananena hāhauwaenava daun vadathau nananena hadahena, hathauhuk.
אולם ישוע גער בהם,
56 Hanau Heau henane hehauwuujau hadnenauaudede henanedanau hedenaededaunenenau, hau hadnenayauhaude. Nau hanaāeyehauthee jasaa hajasee hauauwudan.
והחבורה המשיכה בדרכה אל כפר אחר.
57 Nau hethauwuu, hajesethaugudethee vau, jachau henanene hathāhuk, Vahadāhene, nananenau hadnethauguhathane nananene daun nananene hanasesanaune.
בדרך אמר מישהו לישוע:”אדוני, לאן שתלך, אני אלך אחריך!“
58 Nau Hejavaneauthusau hathauhuk, Gauauwuauau neyāethee, nau neaheauau hejavaa nenauhuchaunethee; hau Heau henane heyauhuunee nedauusevaānede.
אולם ישוע השיב לו:”אל תשכח שאין לי מקום להניח את ראשי. השועלים מתגוררים במחילות האדמה ולציפורים יש קנים, אולם לבן־האדם אין מקום להניח בו את ראשו.“
59 Nau hanaāenehethaude jachau, Jethauguhu, hau hathāhuk, Vahadāhene, nedauau nawaunejenanau nāsaunau.
בהזדמנות אחרת אמר ישוע לאיש מסוים:”בוא אחרי והיה תלמיד שלי.“האיש הסכים, אולם ביקש לקבור תחילה את אביו.
60 Hejavaneauthusaun hanaāāedauwunāde, Nanehajenanauthee gaujauaudahehehauau negaujauaudāhenethee: hau jathāau nananene nau haddauthedaude henajanede Hejavaneauthau.
”הנח למתים (מבחינה רוחנית) לקבור את המתים שלהם“, אמר לו ישוע.”ואילו אתה לך להכריז על מלכות האלוהים.“
61 Nau jachau jee, hathāhuk, Vahadāhene, hadnethauguhathane nananene; hau jechuwauthehe nedauau nawaunenaunenechauthaunauau, hanedauthee nayāenau naudauauwuu.
איש אחר אמר לישוע:”אני אלך אחריך, אדוני, אך הרשה לי תחילה ללכת הביתה ולהיפרד מבני משפחתי.“
62 Nau Hejavaneauthusaun hanaāāedauwunāde, Hegau henane, dunauaugu thauauauwujethau, nau jaaāyaugu, hehauwunaathā henajanedaunene Hejavaneauthu.
אבל ישוע השיב לו:”השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יהיה כשיר למלכות האלוהים.“

< Luke 9 >