Yuhana 7
1 Kimal ni lenge imone Yesu uni wa wasu ucin udu u Galili, na awa di ninsu a dofin nanya Yahudiya, bara a Yahudawa wa din pizuru nwo imolughe.
| אחרי הדברים האלה הלך ישוע בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא אבה להתהלך ביהודה על אשר בקשו היהודים להרגו׃ |
2 Kubin idi na Yahudawa, u idi na danga wa dak susut.
| ויקרב חג היהודים הוא חג הסכות׃ |
3 Nuana me woroghe, “suna kikane udo u Yahudiya, bara nono katwafe nan yene katwa kanga na udin sue.
| ויאמרו אליו אחיו קום ולך מזה ארצה יהודה למען יראו גם תלמידיך את המעשים אשר אתה עשה׃ |
4 Na umong din su imonmong liyeshin ba, andi ame litime di nin su iyinin ghe. Andi udi su ile imone, durso litife nanya nyie”
| כי לא יעשה איש דבר בסתר והוא חפץ להתפרסם לכן אם אתה עשה כאלה הגלה אל העולם׃ |
5 Bara inung nauna me wang wa yinin nighe ba.
| כי אחיו גם הם לא האמינו בו׃ |
6 Yesu uni wa belin nani, “Na kubi ninghe nsa da ba, anung dinin kubi ko kishi.
| ויאמר אליהם ישוע עתי לא באה עד עתה ועתכם תמיד נכונה׃ |
7 Na uyie was unari minu ba, ama unari meng ku bara nna ni ushaida liti nnin kitene lidu linanzang nnin.
| לא יוכל העולם לשנוא אתכם ואתי ישנא באשר אני מעיד עליו כי רעים מעלליו׃ |
8 Anung can kitin ide; na meng ba du kiti idi ulele ba, bara na kubi nighe nsa kulo ba.”
| עלו אתם לחג את החג אני לא אעלה אל החג הזה כי עתי לא מלאה עד עתה׃ |
9 KImal nbellu nani nleli ulirue, amini wa so in Galili.
| כזאת דבר וישב בגליל׃ |
10 Vat nani na nuane nya udu kitin ide, ame tutung nya na nin yiru nanit ba, likire.
| ויהי כאשר עלו אחיו לרגל ויעל גם הוא לא בגלוי כי אם כמסתתר׃ |
11 A Yahudawa wa pizurughe kitin ide, i woro. “Adin nwe?”
| והיהודים בקשהו בחג ויאמרו איה הוא׃ |
12 Anit wa su uliru litime kan. Among woro. “Unit ucinari ame” Among woro “Nanere ba, adin wultunu nanitari.”
| ותהי תלונה רבה על אדותיו בתוך העם אלה אמרו טוב הוא ואלה אמרו לא כי מתעה הוא את העם׃ |
13 Vat nani na umong wa su uliru litime kanang ba, bara fiu na Yahudawa.
| אך אין איש מדבר עליו בגלוי מפני יראת היהודים׃ |
14 Na u idi wa dak susut nmalu, Yesu do nanya kutii nlira adin dursuzu nanit ku.
| ויהי בחצי ימי החג עלה ישוע אל המקדש וילמד׃ |
15 A Yahudawa wa su umamaki i woro, “Ita iyizari unit ulele di nin yiru kang? Na asa do kutii ndursuzu, idursuzoghe ba.”
| ויתמהו היהודים ויאמרו איך ידע זה ספר והוא לא למד׃ |
16 Yesu kawa nani aworo, “Imon ile na ndin dursuzue na inaghari ba, in lenge na a toyiari.
| ויען אתם ישוע ויאמר לקחי לא שלי הוא כי אם לאשר שלחני׃ |
17 Andi umong dinin su asu imon kibinai nnit une, ama yinnu ubellen nlenge udursuzue, sa una dak unuzu kiti Kutelle, sa ndin su uliru bara lit ningahri.
| האיש החפץ לעשות רצונו ידע לקחי אם מאת אלהים הוא ואם מנפשי אדבר׃ |
18 Ulenge na adin su uliru bara litime adin pizuru ngongon litime, ame ulenge na adin pizuru ngongong nlenge na ana tughe, unit une unan kidegenari, ana udiru katwa kacine dinghe ba.
| המדבר מנפשי כבוד עצמו יבקש אבל המבקש כבוד שלחו נאמן הוא ואין עולתה בו׃ |
19 Na Musari wa nimu uduke ba. Vat nani na umong mine din dortu uduke ba. Iyaghari nta idi nin su imoli?”
| הלא משה נתן לכם את התורה ואין איש מכם עשה התורה מדוע תבקשו להרגני׃ |
20 Ligozin kawaghe, “Udi nin kugbergenu. Ghari dinin su amolufi?”
| ויען העם ויאמר שד בקרבך מי מבקש להרגך׃ |
21 Yesu kawa nani a woro, “Nna su nkan katwa vat mine ani na lanza nzikiki kanin.
| ויען ישוע ויאמר להם פעלה אחת פעלתי וכלכם עליה תתמהו׃ |
22 Musa na niminu ukalzu nacuru (Na una nuzu kitin Musere ba, kiti na Cif nburnuari), inani asa kala unit kucuru liri na Sabbat.
| משה נתן לכם המילה אך לא ממשה היא כי אם מן האבות וביום השבת תמולו כל זכר׃ |
23 Asa ikala unit kucuru liri na Sabbat bara iwa patilin udukan Musa, iyaghari nta idin lanzu ayi ninmi kitene nwo nshino nin nit liri na Sabbat?
| ועתה אם ימול זכר בשבת למען אשר לא תופר תורת משה מה תקצפו עלי כי רפאתי איש כלו בשבת׃ |
24 Na iwa su ushara bara u yenju nmuro ba, sun usharawe nin fiu Kutelle.”
| אל תשפטו למראה עין כי אם משפט צדק שפטו׃ |
25 Among mine anan Urshalima woro, “Na amere ulengene na idin pizuru imolu ba?
| ויאמרו אנשים מישבי ירושלים הלא זה הוא אשר בקשו להמיתו׃ |
26 Yeneng, adin liru kanang, ana iworoge iyang ba. Na umaso nafo adidya bite yiru amere Kriste, na nanere ba?
| והנה הוא דבר בגלוי ולא יגערו בו האף אמנם ידעו ראשינו כי באמת זה הוא המשיח׃ |
27 Arik yiru kikanga na unit ulele na nuzu ku, asa Kristi nda, na imong ma yinnu kikanga na ana nuzu ba.”
| אך את זה ידענו מאין הוא וכאשר יבוא המשיח לא ידע איש אי מזה הוא׃ |
28 Yesu uni wa ghatin liwui kan nanya kutii nlira, ndursuzu kiti a woro, “Anung vat yirue, iyuro kikanga nan nna nuzu ku; na nna dak bara litinin ba, ame ulenge na ana tuyi unan kidegenari, ulenge na iyirughe ba.
| אז קרא ישוע במקדש וילמד לאמר הן ידעתם אתי אף ידעתם מאין אני ומנפשי לא באתי אכן יש אמתי אשר שלחני ואתו לא ידעתם׃ |
29 Meng yirughe, bara nna dak unuzu kiti mere, amere na tuyi.
| ואני ידעתיו כי מאתו אני והוא שלחני׃ |
30 Icizina nworu i kifoghe, na umong nkifoghe ba bara na kubi me wadi kusa da ba.
| ויבקשו לתפשו ואיש לא שלח בו יד כי לא בא עתו׃ |
31 Nani, among gbardang nanya ligozin wa yinin nighe. I woro “Asa Kristte nda, ama su imon izikiki ikata ilenge na unit ulele nsuwa?”
| ורבים מן העם האמינו בו ויאמרו אם יבא המשיח הגם יעשה אתות רבות מאשר עשה זה׃ |
32 Afarisawa lanza ligozin nanite din belu ulenge ulirue litin Yesu, adidya na Yahudawe nin na Farisawa to a dugari idi kifoghe.
| והפרושים שמעו את העם מתלחשים עליו כזאת וישלחו הפרושים וראשי הכהנים משרתים לתפשו׃ |
33 Yesu tunna a woro, “Ndu nin kubiri bat in yita ligowe nan ghinu, Nma nin du kitin lenge na ana tuyi.
| ויאמר אליהם ישוע אך למצער עודני עמכם והלכתי אל אשר שלחני׃ |
34 Ima pizirui na ima yeni ba, kiti kanga na nma du, na yinnu idak bak.”
| תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃ |
35 Ayahudawa tunna nbelu nati mine, “Unit ulengene madu weri ki kanga na arik ma yinnu upizirughe ba? Sa ama du kiti na Helenawari, alenge na isosin buu adi dursuzo nani ti Helenawa?
| ויאמרו היהודים איש רעהו אנה ילך זה ואנחנו לא נמצאהו הכי ילך אל הנפוצים בין היונים וילמד אנשי יון׃ |
36 Uyapin uliruiari ulele na a belle, 'ima piziri, ana ima yeni ba; kiti kanga na nma du, na anung ma yinnu udake ba.'?”
| מה זה הדבר אשר אמר תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃ |
37 Nengene liri nimalin idi udya, Yesu wa fita asu uliru nin liwui kang, aworo,”Andi umong dinin kotu nayi na adak kitining ada sono.
| ויהי ביום החג האחרון הגדול עמד ישוע ויקרא לאמר איש כי יצמא יבא נא אלי וישתה׃ |
38 Ulenge na ayinna nin mi nafo na uliru Kutelle na belli, unuzu nanya me, igawan nmyen nlai ma cun ku.”
| המאמין בי כדבר הכתוב מבטנו ינהרו נהרי מים חיים׃ |
39 Nani awa su uleli ulire litin Ruhu, ulenge na ale na iyinna ninghe ma seru; na iwadi isa na uruhe ba, bara na iwa di isa ta Yesu ku gongong ba.
| וזאת אמר על הרוח אשר יקחהו המאמינים בו כי לא נתן רוח הקדש עדנה יען אשר ישוע עוד לא נתפאר׃ |
40 Among ligozin, na iwa lanza uleli ulirre, iworo, “Kidegene ulengene unan liru nin nu Kutelleari.”
| ורבים מהמון העם כשמעם את הדבר הזה אמרו אכן זה הוא הנביא׃ |
41 Among woro, “Ulengenere Kristi.” Among tutung woro, “Iyangha, Kristi ma dak unuzun Galiliaria?
| ויש אשר אמרו זה הוא המשיח ואחרים אמרו המן הגליל יבא המשיח׃ |
42 Na uliru Kutelle na woro Kristi ma dak unuzu fimusun Dauda in Baitalami, ka gbiri kanga na Dauda wa duku?”
| הלא הכתוב אמר כי מזרע דוד ומכפר בית לחם מקום דוד יצא המשיח׃ |
43 Usalin yinnu nin nati fita nanya ligozighe bara ame.
| ותהי מחלקת בתוך העם על אדותיו׃ |
44 Among mine wa dinin su ikifoghe, a nan umong mine tardaghe ucara ba (na umong mine kifoghe ba.)
| ומקצתם רצו לתפשו ואיש לא שלח בו יד׃ |
45 Adugare tunna i kpilla kiti na didya na Yahudawa nan na Farisawe, inung woro nani, “Iyaghari nta na ida ningheba?”
| וישובו המשרתים אל הכהנים הגדולים והפרושים והמה אמרו אליהם מדוע לא הבאתם אתו׃ |
46 Adugare kawa nani, iworo, “Na umong nsa su uliru nafo ulengene ba.”
| ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃ |
47 Afarisawa kawa nani, iworo “Anung wang iwultun minua?
| ויאמרו אליהם הפרושים הכי נדהתם גם אתם׃ |
48 Umong nanya na Gowe sa Afarisawa nyinna ninghe?
| הגם האמין בו איש מן השרים או מן הפרושים׃ |
49 Linin ligozin longo na liyiru uduke ba, ita nani unuu.”
| רק ההמון הזה אשר אינם ידעים את התורה ארורים המה׃ |
50 Nikodimo woro nani, (Umong na awa mang dak kitin Yesu, ame wang ku Farisawari),
| ויאמר אליהם נקדימון אשר בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם׃ |
51 “Uduka bite din suzu unit ushara a udutu sa ulanzu kitime iyinnin imong ilenge na adin sua?”
| התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את אשר עשה׃ |
52 I kawage i woro, “Fe wang kunan Galiliaria? Piziran iyene na umong unan liru nin nuu Kutelle ma dak unuzun Galili ba.”
| ויענו ויאמרו אליו הגם אתה מן הגליל דרש נא וראה כי לא קם נביא מן הגליל׃ |
53 Kogha mine nya udu kilari me.
| וילכו איש איש לביתו׃ |
