Salomos Ordsprog 1
1 Ordtøke av Salomo, son til David, konge yver Israel.
| משלי שלמה בן דוד מלך ישראל׃ |
2 Av deim kann ein læra visdom og age og skyna vituge ord.
| לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה׃ |
3 Og få age so ein vert klok, rettferd og rett og rettvisa.
| לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים׃ |
4 Dei kann gjeva dei urøynde klokskap, ungdomen kunnskap og ettertanke -
| לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה׃ |
5 so den vise kann høyra og auka sin lærdom og den vituge verta rådklok.
| ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה׃ |
6 Dei gjev skyn på ordtak og myrke ord, ord frå dei vise og gåtorne deira.
| להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם׃ |
7 Otte for Herren er upphav til kunnskap, uvitingar vanvyrder visdom og age.
| יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו׃ |
8 Høyr etter, son min, når far din deg agar, og kasta’kje frå deg det mor di deg lærer!
| שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך׃ |
9 For det er ein yndeleg krans for ditt hovud, og kjedor kring halsen din.
| כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך׃ |
10 Son min, når syndarar lokkar deg, samtykk ikkje!
| בני אם יפתוך חטאים אל תבא׃ |
11 Um dei segjer: «Kom med oss! Me vil lura etter blod, setja fella for den skuldlause utan grunn;
| אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם׃ |
| נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור׃ (Sheol h7585) |
13 Me vinna oss alle slag skattar, og fyller husi våre med rov;
| כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל׃ |
14 du skal få lutskifte saman med oss, alle skal me ha same pungen.» -
| גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו׃ |
15 Son min, gakk ikkje då på vegen med deim, haldt foten din burte frå deira stig!
| בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם׃ |
16 For føterne deira spring til vondt og er snøgge til å renna ut blod.
| כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם׃ |
17 Men fåfengt breier dei netet for augo på alle fuglar.
| כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף׃ |
18 Dei lurer på sitt eige blod og set eit garn for sitt eige liv.
| והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם׃ |
19 So gjeng det kvar som riv til seg med ran, det drep sin eigen herre.
| כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח׃ |
20 Vismøyi ropar på gata og lyfter si røyst på torgi.
| חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה׃ |
21 På gatehyrna preikar ho midt i ståket, i porthallar og kring i byen ho talar:
| בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר׃ |
22 «Kor lenge vil de fåkunnige elska fåkunna, og kor lenge vil spottarar ha hug til spott, og dårar hata kunnskap?
| עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת׃ |
23 Snu dykk hit når eg refser! So skal åndi mi fløyma for dykk, og eg skal kunngjera dykk mine ord.
| תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם׃ |
24 Eg ropa og de vilde ikkje høyra, og ingen agta på at eg rette ut handi,
| יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב׃ |
25 De brydde dykk ei um all mi råd, og ansa ikkje mitt refsings ord,
| ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם׃ |
26 So skal eg då læ når de ulukka fær, eg skal spotta når det som de ræddast kjem,
| גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם׃ |
27 når det de ræddast kjem som eit uver, og uferdi dykkar fer hit som ein storm, når trengsla og naud kjem på dykk.
| בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃ |
28 Då vil eg ikkje svara når de ropar på meg, dei skal naudleita etter meg, men ikkje finna meg.
| אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני׃ |
29 Av di dei hata kunnskap og forsmådde otte for Herren,
| תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו׃ |
30 ikkje lydde på mi råd, vanyrde all mi påminning,
| לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי׃ |
31 skal dei eta frukt av si åtferd og verta mette av sine råder.
| ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו׃ |
32 For einvisa drep dei einfaldne, og tryggleiken dårarne tyner.
| כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם׃ |
33 Men den bur trygt, som høyrer på meg, verna um ulukke-rædsla.»
| ושמע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רעה׃ |
