Klagesangene 3
1 Eg er mannen som naudi såg under hans vreide-ris.
| אני הגבר ראה עני בשבט עברתו |
2 Meg hev han ført og late ferdast i myrker og ikkje i ljos.
| אותי נהג וילך חשך ולא אור |
3 Berre mot meg vender han si hand upp att og upp att heile dagen.
| אך בי ישב יהפך ידו כל היום |
4 Han hev late meg eldast i hold og hud, han hev krasa mine bein.
| בלה בשרי ועורי שבר עצמותי |
5 Han bygde att for meg og ringa meg inn med beiska og møda.
| בנה עלי ויקף ראש ותלאה |
6 I myrkret hev han set meg, lik deim som longe er daude.
| במחשכים הושיבני כמתי עולם |
7 Han mura att for meg, so eg kjem meg ikkje ut; tunge gjorde han mine lekkjor.
| גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי |
8 Endå eg kallar og ropar, let han att for mi bøn.
| גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי |
9 Han mura fyre mine vegar med tilhoggen stein, gjorde det uført på min stig.
| גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה |
10 Ein lurande bjørn var han mot meg, ei løva i løyne.
| דב ארב הוא לי אריה (ארי) במסתרים |
11 Til villstig gjorde han min veg; han reiv meg sund og lagde meg i øyde.
| דרכי סורר ויפשחני שמני שמם |
12 Han spente sin boge og sette meg til skotmål for si pil.
| דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ |
13 Han let renna inni mine nyro pilehus-sønerne sine.
| הביא בכליתי בני אשפתו |
14 Eg vart til lått for alt mitt folk, deira nidvisa heile dagen.
| הייתי שחק לכל עמי נגינתם כל היום |
15 Han metta meg med beiske urter, han gav meg malurt å drikka.
| השביעני במרורים הרוני לענה |
16 Han let meg knasa mine tenner på småstein, han grov meg ned i oska.
| ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר |
17 Og du støytte burt frå fred mi sjæl; eg gløymde kor det var å hava det godt.
| ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה |
18 Og eg sagde: «Det er ute med mi kraft og med mi von til Herren.»
| ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה |
19 Kom i hug mi naud og mi utlægd - malurt og beiska.
| זכר עניי ומרודי לענה וראש |
20 Ho minnest det, sjæli mi, og er nedbøygd i meg.
| זכור תזכור ותשיח (ותשוח) עלי נפשי |
21 Dette vil eg leggja meg på hjarta, og difor vil eg vona:
| זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל |
22 Herrens nåde det er, at det ikkje er ute med oss, for hans miskunn er enn ikkje all.
| חסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו |
23 Kvar morgon er ho ny, å, stor er din truskap.
| חדשים לבקרים רבה אמונתך |
24 Min lut er Herren, segjer mi sjæl; difor vonar vil eg vona på honom.
| חלקי יהוה אמרה נפשי על כן אוחיל לו |
25 Herren er god med deim som ventar på honom, med den sjæl som søkjer honom.
| טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו |
26 Det er godt å vera still for Herren og venta på hans frelsa.
| טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה |
27 Det er godt for mannen at han ber ok i sin ungdom,
| טוב לגבר כי ישא על בנעוריו |
28 at han sit einsleg og tegjande, når han legg det på,
| ישב בדד וידם כי נטל עליו |
29 at han luter seg med munnen mot moldi - kann henda det enn er von -
| יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה |
30 at han held fram si kinn til slag, let seg metta med svivyrda.
| יתן למכהו לחי ישבע בחרפה |
31 For Herren støyter ikkje æveleg burt.
| כי לא יזנח לעולם אדני |
32 For um han legg på sorg, so miskunnar han endå etter sin store nåde.
| כי אם הוגה ורחם כרב חסדיו |
33 For det er ikkje av hjarta han legg møda og sorg på mannsborni.
| כי לא ענה מלבו ויגה בני איש |
34 At dei krasar under fot alle fangar i landet,
| לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ |
35 at dei rengjer retten for mannen framfor åsyni til den Høgste,
| להטות משפט גבר נגד פני עליון |
36 at ein gjer urett mot ein mann i hans sak - ser ikkje Herren slikt?
| לעות אדם בריבו אדני לא ראה |
37 Kven tala, og det vart, um Herren ikkje baud?
| מי זה אמר ותהי אדני לא צוה |
38 Kjem ikkje frå munnen til den Høgste både vondt og godt?
| מפי עליון לא תצא הרעות והטוב |
39 Kvi skal eit livande menneskje klaga? Kvar syrgje yver si synd!
| מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו |
40 Lat oss ransaka våre vegar og røyna deim og venda oss til Herren!
| נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד יהוה |
41 Lat oss lyfta våre hjarto likeins som våre hender til Gud i himmelen!
| נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים |
42 Me hev synda og vore ulyduge, du hev ikkje tilgjeve.
| נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת |
43 Du sveipte deg i vreide og elte oss, du slo i hel utan nåde.
| סכותה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת |
44 I skyer sveipte du deg, so ingi bøn rakk fram.
| סכותה בענן לך מעבור תפלה |
45 Til skarn og styggje hev du gjort oss midt imillom folki.
| סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים |
46 Dei spila upp sitt gap imot oss, alle våre fiendar.
| פצו עלינו פיהם כל איבינו |
47 Gruv og grav det vart vår lut, øyding og tjon.
| פחד ופחת היה לנו השאת והשבר |
48 Tårebekkjer strøymer or mitt auga for tjonet på mitt folks dotter.
| פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי |
49 Mitt auga sirenn, roar seg ikkje,
| עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות |
50 fyrr Herrens skodar etter og ser frå himmelen.
| עד ישקיף וירא יהוה משמים |
51 Mitt auga gjer meg hjarte-ilt for kvar ei av døtterne i min by.
| עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי |
52 Dei jaga og elte meg som ein fugl, dei som var mine fiendar utan orsak.
| צוד צדוני כצפור איבי חנם |
53 Dei vilde taka livet av meg nede i brunnen, dei kasta stein på meg.
| צמתו בבור חיי וידו אבן בי |
54 Vatnet flødde yver mitt hovud, eg sagde: «Det er ute med meg.»
| צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי |
55 Eg påkalla ditt namn, Herre, utor den djupe hola.
| קראתי שמך יהוה מבור תחתיות |
56 Mi røyst høyrde du; haldt deg ikkje for øyro når eg ropar um lindring.
| קולי שמעת אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי |
57 Du var nær den dagen eg kalla på deg; du sagde: «Ikkje ottast!»
| קרבת ביום אקראך אמרת אל תירא |
58 Du, Herre, hev ført saki for mi sjæl, du hev løyst ut mitt liv.
| רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי |
59 Du, Herre, hev set kva urett eg leid; å, døm i mi sak!
| ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי |
60 Du hev set all deira hemnhug, alle deira løynderåder mot meg.
| ראיתה כל נקמתם--כל מחשבתם לי |
61 Du hev høyrt deira svivyrdingar, alle deira løynderåder mot meg,
| שמעת חרפתם יהוה כל מחשבתם עלי |
62 det mine motstandarar sagde og tenkte imot meg dagen lang.
| שפתי קמי והגיונם עלי כל היום |
63 Ansa på deim, når dei sit og når dei stend! um meg gjer dei nidvisor.
| שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם |
64 Du, Herre, vil gjeva deim av same slag som deira hender hev gjort.
| תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם |
65 Du vil leggja eit sveip yver deira hjarta, du vil bannstøyta deim.
| תתן להם מגנת לב תאלתך להם |
66 Du vil elta deim i vreide, og tyna deim so dei ikkje bid meir under Herrens himmel.
| תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה |
