Johannes 10
1 «Det segjer eg dykk for visst og sant: Den som ikkje gjeng inn i sauekvii gjenom døri, men stig yver ein annan stad, han er ein tjuv og ein røvar;
| אמן אמן אני אמר לכם איש אשר לא יבוא דרך השער אל מכלא הצאן כי אם יעלה בדרך אחר גנב ופריץ הוא׃ |
2 Men den som gjeng inn gjenom døri, er hyrding åt sauerne.
| ואשר יבוא דרך השער הוא רעה הצאן׃ |
3 Honom let dørvaktaren upp åt, og sauerne høyrer målet hans, og han kallar sine sauer på namn, og leider deim ut.
| לו יפתח שמר הסף והצאן את קלו תשמענה והוא לצאנו בשם יקרא ויוציאם׃ |
4 Når han hev fenge ut alle sauerne sine, gjeng han fyre deim, og sauerne fylgjer honom; for dei kjenner målet hans.
| ואחרי הוציאו את צאנו הוא יעבר לפניהן והצאן הלכות אחריו כי ידעו את קולו׃ |
5 Ein framand vilde dei aldri fylgja; dei vilde røma for honom, av di dei ikkje kjenner målet åt dei framande.»
| ואחרי זר לא תלכנה כי אם ינוסו מפניו כי את קול הזרים לא ידעו׃ |
6 Denne likningi fortalde Jesus deim, men dei skyna ikkje kva det var han tala til deim um.
| המשל הזה דבר ישוע באזניהם והמה לא ידעו מה זאת אשר אמר אליהם׃ |
7 So tala Jesus atter til deim og sagde: «Det segjer eg dykk for visst og sant: Eg er døri som ber inn til sauerne.
| ויוסף ישוע וידבר אליהם אמן אמן אני אמר לכם אני הוא דלת הצאן׃ |
8 Alle dei som er komne fyre meg, er tjuvar og røvarar; men sauerne høyrde ikkje på deim.
| כל אשר באו לפני גנבים המה ופריצים והצאן לא שמעו לקולם׃ |
9 Eg er døri; den som gjeng inn gjenom meg, skal verta berga, og skal ganga inn og ganga ut og finna beite.
| אנכי הדלת איש כי יבוא בי יושע ובצאתו ובבואו ימצא מרעה׃ |
10 Tjuven kjem ikkje for anna enn for di han vilde stela og slagta og øyda; eg er komen for dei skal hava liv og hava nøgdi.
| הגנב לא יבוא כי אם לגנוב ולהרוג ולאבד ואני באתי לבעבור הביא להם חיים ומלא ספקם׃ |
11 Eg er den gode hyrdingen; den gode hyrdingen set livet sitt til for sauerne.
| אנכי הוא הרעה הטוב הרעה הטוב יתן את נפשו בעד צאנו׃ |
12 Leigekaren, som ikkje er hyrding, og som sauerne ikkje høyrer til, ser ulven koma, men let sauerne vera der dei er, og rømer, og ulven røvar deim og jagar deim frå einannan;
| והשכיר אשר לא רעה הוא והצאן לא לו הנה בראותו כי בא הזאב יעזב את הצאן ונס והזאב יחטף ויפיץ את הצאן׃ |
13 so gjer leigekaren av di han er ein leigekar, og ikkje hev umsut for sauerne.
| השכיר ינוס כי שכיר הוא ולא ידאג לצאן׃ |
14 Eg er den gode hyrdingen, og eg kjenner mine, og mine kjenner meg,
| אני הרעה הטוב וידעתי את אשר לי ונודעתי לאשר לי׃ |
15 liksom Faderen kjenner meg, og eg kjenner Faderen; og eg set livet til for sauerne.
| כאשר האב ידעני ואני ידעתי את האב ואת נפשי אתן בעד הצאן׃ |
16 Eg hev andre sauer og, som ikkje høyrer til denne kvii; deim og lyt eg leida, og dei skal lyda røysti mi, og det skal vera ei hjord og ein hyrding.
| וצאן אחרות יש לי אשר אינן מן המכלה הזאת ועלי לנהל גם אתן ותשמענה קולי והיה עדר אחד ורעה אחד׃ |
17 Difor er det Far min elskar meg, for di eg set livet mitt til so eg kann taka det att.
| על כן אהב אתי אבי כי את נפשי אתן למען אשוב ואקחה׃ |
18 Ingen tek det frå meg, eg set det til av meg sjølv. Eg hev magt til å setja det til, og eg hev magt til å taka det att; det bodet fekk eg av far min.»
| ואיש לא יקחנה מאתי כי אם אני מעצמי אתננה יש בידי לתת אתה ובידי לשוב לקחתה את המצוה הזאת לקחתי מעם אבי׃ |
19 Um desse ordi var det på nytt skilde meiningar millom jødarne.
| ותהי מחלקת גם בפעם הזאת בין היהודים על הדברים האלה׃ |
20 Mange av deim sagde: «Han er forgjord, han er frå vitet! Kvi lyder de på honom?»
| ויאמרו רבים מהם שד בו ומשגע הוא למה תשמעו אליו׃ |
21 Andre sagde: «Dette er ikkje forgjord manns tale! Kann ei vond ånd opna augo på blinde?»
| ואחרים אמרו לא כאלה ידבר איש אחוז שד היוכל שד לפקח עיני עורים׃ |
22 So høgtida dei tempelvigsle-helgi i Jerusalem. Det var vinter,
| ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃ |
23 og Jesus gjekk ikring i templet i Salomons-halli.
| ויתהלך ישוע במקדש באולם של שלמה׃ |
24 Då flokka jødarne seg rundt ikring honom og sagde til honom: «Kor lenge vil du halda oss i uvissa? Er du Messias, so seg oss det beint ut!»
| ויסבו אתו היהודים ויאמרו אליו עד אנה תתלה את נפשנו את המשיח אתה הגידה לנו ברור׃ |
25 Jesus svara: «Eg hev sagt dykk det, og de trur ikkje. Dei verki eg gjer i far min’s namn, dei vitnar um meg,
| ויען אתם ישוע הן אמרתי אליכם ולא האמנתם בי המעשים אשר אני עשה בשם אבי הם יעידו עלי׃ |
26 men de trur ikkje, for de høyrer ikkje til mine sauer.
| אבל אתם לא תאמינו יען לא מצאני אתם כאשר אמרתי לכם׃ |
27 Mine sauer lyder røysti mi, og eg kjenner deim, og dei fylgjer meg,
| צאני תשמענה את קולי ואני ידעתין ואחרי תלכנה׃ |
28 og eg gjev deim eit ævelegt liv; dei skal ikkje i all æve forkomast, og ingen skal riva dei ut or handi mi. (aiōn g165, aiōnios g166)
| ואני אתן להן חיי עולמים ולא תאבדנה לנצח ואיש לא יחטף אתהן מידי׃ (aiōn g165, aiōnios g166) |
29 Far min, som hev gjeve meg deim, er større enn alle, og ingen kann riva deim ut or handi åt Far min.
| האב אשר נתנן לי גדול הוא על כל ואיש לא יחטף אתהן מיד האב׃ |
30 Eg og Faderen er eitt.»
| אני ואבי אחד אנחנו׃ |
31 På nytt lag tok jødarne upp steinar og vilde steina honom.
| אז ירימו היהודים כפעם בפעם אבנים לסקלו׃ |
32 Då tok Jesus til ords og sagde: «Mange gilde verk hev eg synt dykk frå far min; - kva for eitt av deim er det de steinar meg for?»
| ויען אתם ישוע מעשים טובים רבים הראיתי אתכם מאת אבי על אי זה מן המעשים ההם תסקלני׃ |
33 «For eit gildt verk steinar me deg ikkje, » svara jødarne, «men for gudsspotting, for di du som er eit menneskje, gjer deg sjølv til Gud.»
| ויענו היהודים אתו לאמר על מעשה טוב לא נסקל אתך כי אם על גדפך את אלהים ועל כי אדם אתה ותעש את עצמך לאלהים׃ |
34 Jesus svara: «Stend det’kje skrive i lovi dykkar: «Eg hev sagt: «De er gudar?»»
| ויען אתם ישוע הלא כתוב בתורתכם אני אמרתי אלהים אתם׃ |
35 Når no lovi kallar deim som Guds ord kom til, for gudar - og Skrifti kann ikkje gjerast um inkje -
| הן קרא שם אלהים לאלה אשר היה דבר האלהים אליהם והכתוב לא יופר׃ |
36 segjer då de til den som Faderen hev helga og sendt til verdi: «Du spottar Gud, » for di eg sagde: «Eg er Guds son?»
| ואיך תאמרו על אשר קדשו האב ושלחו לעולם מגדף אתה יען אמרתי בן אלהים אני׃ |
37 Gjer eg ikkje verki åt Far min, so tru meg ikkje!
| אם לא אעשה את מעשי אבי אל תאמינו לי׃ |
38 Men gjer eg det, so tru verki, um de ikkje trur meg; so skal de skyna og sjå at Faderen er i meg, og eg i honom!»
| ואם עשיתי ולא תאמינו לי האמינו נא למעשי למען תדעו ותאמינו כי בי האב ואני בו׃ |
39 Då freista dei atter å gripa honom, men han slapp utor henderne deira.
| אז ישובו ויבקשו לתפשו וימלט מידם׃ |
40 So for han attende til hi sida av Jordan, til den staden der Johannes fyrst hadde vore og døypt, og der vart han verande ei tid.
| וילך וישב אל עבר הירדן אל המקום אשר הטביל שם יוחנן בתחלה וישב שם׃ |
41 Og kom mange til honom, og dei sagde: «Johannes gjorde fulla ikkje noko teikn, men alt det Johannes sagde um denne mannen, var sant.»
| ויבאו אליו רבים ויאמרו הנה יוחנן לא עשה אות אבל כל אשר דבר יוחנן על האיש הזה אמת היה׃ |
42 Og mange trudde på honom der.
| ויאמינו בו רבים במקום ההוא׃ |
