Apostlenes-gjerninge 14
1 So hende det seg i Ikonium, at dei gjekk saman inn i synagoga til jødarne, og tala soleis at ein stor mengd både med jødar og grækarar trudde.
| ויהי באיקניון ויבאו יחדו אל בית כנסת היהודים וידברו שם עד כי האמין המון רב מן היהודים ומן היונים׃ |
2 Men dei jødar som ikkje trudde, øste upp og sette vondt i hugen åt heidningarne imot brørne.
| אך היהודים אשר לא האמינו עוררו והכעיסו את נפשות הגוים על האחים׃ |
3 Dei drygde då der ei lang tid og tala frimodigt i Herren, som vitna for sitt nådeord, med di han let teikn og under verta gjorde ved deira hender.
| וישבו שם ימים רבים וילמדו בבטחונם ביהוה העמיד על דבר חסדו בעשותו על ידם אתות ומופתים׃ |
4 Og mengdi i byen sundra seg: nokre heldt med jødarne, andre med apostlarne.
| ויחלק המון העיר לחצי אלה נטו אחרי היהודים ואלה אחרי השליחים׃ |
5 Men då det vart stor ågang både av heidningarne og jødarne med deira styresmenner, med di dei vilde gjera vondt med deim og steina deim,
| ויהי רגשת הגוים והיהודים עם ראשיהם להתעלל בהם ולסקלם׃ |
6 og då dei merka det, flydde dei til byarne i Lykaonia: Lystra og Derbe, og landet der ikring;
| ויודע להם ויברחו לערי לוקוניא אל לוסטרא ודרבי וסביבותן׃ |
7 og der forkynte dei evangeliet.
| ויבשרו שם הבשורה׃ |
8 Og i Lystra sat det ein mann som var magtlaus i føterne og hadde vore vanfør frå mors liv og aldri hadde gjenge.
| ואיש נכה רגלים היה בלוסטרא והוא ישב פסח מבטן אמו ולא הלך מימיו׃ |
9 Han høyrde Paulus tala, og då han stirde på honom og såg at han hadde tru på å verta lækt, sagde han med høg røyst:
| וישמע את פולוס מדבר והוא הסתכל בו וירא כי אמונה בו להושע׃ |
10 «Statt rett upp på føterne dine!» Og han sprang upp og gjekk ikring.
| ויאמר בקול גדול עמד הכן על רגליך וידלג ויתהלך׃ |
11 Men då folket såg det som Paulus hadde gjort, lyfte dei røysti og sagde på lykaonisk: «Gudarne hev teke menneskjeskapnad på og er komne ned til oss.»
| והמון העם כראותם את אשר עשה פולוס נשאו את קולם ויאמרו בלשון לוקונית ירדו אלינו האלהים בדמות אנשים׃ |
12 Og dei kalla Barnabas Zeus og Paulus Hermes, av di han var den som førde ordet.
| ויקראו לבר נבא בל ולפולוס קראו הרמיס באשר הוא ראש המדברים׃ |
13 Og presten for det Zeus-templet som var utanfor byen deira, kom til porten med uksar og kransar og vilde ofra saman med folket.
| וכהן בית בל אשר מחוץ לעירם הביא השערה שורים ועטרות ויחפץ לזבח הוא והמון העם׃ |
14 Men då apostlarne Barnabas og Paulus høyrde det, reiv dei klædi sine sund og sprang inn i flokken,
| ויהי כשמע זאת השליחים פולוס ובר נבא ויקרעו את בגדיהם וירוצו אל תוך העם׃ |
15 og ropa og sagde: «Menner, kva er det de gjer? Me er og menneskje under same kår som de, og me forkynner dykk evangeliet, at de skal venda dykk burt frå desse fåfengde gudar til den livande Gud, som gjorde himmelen og jordi og havet og alt som i deim er,
| ויצעקו לאמר אנשים למה תעשו כזאת גם אנחנו בני אדם חלשים כמוכם ונבשרה אתכם למען שוב תשובו מן הבליכם אלה אל אלהים חיים אשר עשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם׃ |
16 han som i dei framfarne tiderne let alle heidningfolk ganga sine eigne vegar,
| ואשר בדרות קדם הניח לכל הגוים ללכת בדרכיהם׃ |
17 endå han ikkje let seg utan vitnemål, men di han gjorde godt og gav dykk regn og grøderike tider frå himmelen, og metta hjarto dykkar med føda og fagnad.»
| וגם לא חדל להעיד על עצמו וייטב לנו בתתו מטר מן השמים ועתות שבע וימלא לבותינו מזון וששון׃ |
18 Og ved å segja dette var det med naudi dei heldt folket frå å ofra til deim.
| ואף בדברים האלה כמעט לא עצרו כח לכלוא את העם מזבח להם׃ |
19 Men det kom jødar dit frå Antiokia og Ikonium og eggja upp mengdi, og dei steina Paulus og drog honom ut or byen i den tru at han var slokna.
| ויבאו שמה יהודים מן אנטיוכיא ומן איקניון ויסיתו את העם וירגמו את פולוס באבנים ויסחבהו חוצה לעיר בחשבם כי מת׃ |
20 Men medan læresveinarne stod um honom, reiste han seg upp og gjekk inn til byen. Og dagen etter gjekk han med Barnabas ut til Derbe.
| ויסבו אתו התלמידים ויקם ויבא העירה וממחרת יצא אל דרבי הוא ובר נבא׃ |
21 Og då dei hadde forkynt evangeliet der i byen og gjort mange til læresveinar, vende dei um att til Lystra og Ikonium og Antiokia,
| ויבשרו את הבשורה בעיר ההיא ואחרי העמידם תלמידים הרבה שבו אל לוסטרא ואיקניון ואנטיוכיא׃ |
22 og dei styrkte sjælerne hjå læresveinarne og talde deim til å halda fast ved trui og sagde: «Me lyt ganga inn i Guds rike gjenom mange trengslor.»
| ויחזקו את נפשות התלמידים ויזהירו אתם לעמד באמונה וכי רק בצרות רבות בוא נבוא אל מלכות האלהים׃ |
23 Og då dei hadde valt eldste åt deim for kvar kyrkjelyd, heldt dei bøn og fasta, og yvergav deim til den Herre som dei trudde på.
| ויבחרו להם זקנים בכל קהלה וקהלה ויתפללו ויצומו ויפקידום ביד האדון אשר האמינו בו׃ |
24 Og dei drog gjenom Pisidia og kom til Pamfylia;
| ויעברו בפיסדיא ויבאו אל פמפוליא׃ |
25 og då dei hadde tala ordet i Perge, for dei ned til Attalia.
| וישמיעו את דבר יהוה בפרגי וירדו אל אטליא׃ |
26 Derifrå siglde dei til Antiokia, der som dei hadde vorte yvergjevne til Guds nåde til den gjerning som dei hadde fullført.
| ומשם באו באניה אל אנטיוכיא אשר נמסרו שם לחסד אלהים על המלאכה אשר מלאו אתה׃ |
27 Då dei kom dit, samla dei kyrkjelyden og fortalde kor store ting Gud hadde gjort ved deim, og at han hadde opna døri til tru for heidningarne.
| ובבאם שמה הקהילו את העדה ויגידו את כל אשר עשה אתם האלהים ואת אשר פתח לגוים פתח האמונה׃ |
28 Og dei drygde der ikkje so kort tid saman med læresveinarne.
| וישבו שם עם התלמידים ימים לא מעטים׃ |
