Salmenes 137

1 Ved Babylons elver, der satt vi og gråt når vi kom Sion i hu.

על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון

2 På vidjene der hengte vi våre harper;

על-ערבים בתוכה-- תלינו כנרותינו

3 for der krevde våre fangevoktere sanger av oss, våre plagere at vi skulde være glade: Syng for oss av Sions sanger!

כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר-- ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון

4 Hvorledes skulde vi synge Herrens sang på fremmed jord?

איך--נשיר את-שיר-יהוה על אדמת נכר

5 Glemmer jeg dig, Jerusalem, da glemme mig min høire hånd!

אם-אשכחך ירושלם-- תשכח ימיני

6 Min tunge henge fast ved min gane om jeg ikke kommer dig i hu, om jeg ikke setter Jerusalem over min høieste glede!

תדבק-לשוני לחכי-- אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם-- על ראש שמחתי

7 Kom Jerusalems dag i hu, Herre, så du straffer Edoms barn, dem som sa: Riv ned, riv ned, like til grunnen i den!

זכר יהוה לבני אדום-- את יום ירושלם האמרים ערו ערו-- עד היסוד בה

8 Babels datter, du ødelagte! Lykksalig er den som gir dig gjengjeld for den gjerning du gjorde mot oss.

בת-בבל השדודה אשרי שישלם-לך-- את-גמולך שגמלת לנו

9 Lykksalig er den som griper og knuser dine spede barn imot klippen.

אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך-- אל-הסלע