אז באו אנשים לישוע וסיפרו לו שפילטוס רצח מספר יהודים מהגליל בעת שהקריבו זבחים בבית־המקדש. |
”האם אתם חושבים שהם נרצחו משום שהיו חוטאים גדולים יותר משאר אנשי הגליל?“שאל ישוע. |
”ודאי שלא! אני אומר לכם שאם לא תחזרו בתשובה ותפנו לאלוהים יהיה סופכם כמו שלהם. |
”ומה בנוגע לשמונה־עשר האנשים שנהרגו כשהתמוטט עליהם המגדל בשילוח? האם הם היו החוטאים הגדולים ביותר בירושלים? |
ודאי שלא! אבל דעו לכם שאם לא תחזרו בתשובה יהיה סופכם כשלהם.“ |
ישוע סיפר להם את המשל הבא:”אדם נטע בגנו עץ תאנה, אולם בכל פעם שבא לחפש תאנים ציפתה לו אכזבה כי העץ לא נשא כל פרי. |
לבסוף אמר לגנן:’חיכיתי שלוש שנים ולא זכיתי אף בתאנה אחת! הבה נעקור את העץ וניטע אחר במקומו; חבל שיגזול חלקת אדמה יקרה‘. |
”’חכה עוד שנה אחת, אדוני‘, ביקש הגנן.’אני אקדיש לתאנה תשומת לב מיוחדת, אעדור סביבה ואזבל את האדמה. |
אם התאנה תשא פרי בשנה הבאה מה טוב, ואם לא – אעקור אותה‘. “ |
בשבת אחת כשלימד ישוע בבית־הכנסת, |
ראה אישה שהייתה בעלת־מום במשך שמונה־עשרה שנה. הגב שלה היה כפוף והיא לא יכלה להזדקף. |
ישוע קרא אליו את האישה ואמר לה:”אישה, הרפאי ממחלתך!“ |
הוא נגע בה, והיא מיד הזדקפה והחלה להלל את אלוהים. |
ראש בית־הכנסת כעס מאוד על שישוע ריפא את האישה בשבת.”שישה ימים בשבוע נועדו לעבודה!“קרא בזעם אל הקהל.”בואו להירפא בימי חול ולא בשבת!“ |
”צבוע שכמוך!“הייתה תשובתו של האדון.”אתם כולם, האם אינכם מתירים את הבהמות שלכם ומוליכים אותם אל השוקת בשבת לשתות מים? |
והאם אסור לי, רק משום ששבת היום, להתיר אישה זאת, יהודייה, מכבלי השטן שאסר אותה במשך שמונה־עשרה שנים?“ |
דבריו ביישו את מתנגדיו ואילו כל העם שמח על הנפלאות שחולל. |
ישוע חזר ולימד את העם על מלכות האלוהים:”כיצד אוכל לתאר לכם את מלכות האלוהים, למה היא דומה? |
היא דומה לגרגר זעיר של צמח החרדל אשר נזרע בגינה. כעבור זמן מה גדל הגרגר הזעיר והופך לעץ, והציפורים בונות קן בין ענפיו.“ |
ועוד שאל:”אל מה אדמה את מלכות האלהים? |
מלכות האלוהים דומה לשמרים בבצק – מעט השמרים מחמיצים את הבצק כולו.“ |
בדרכו לירושלים עבר ישוע מעיר לעיר ומכפר לכפר ולימד את האנשים. |
פעם שאל מישהו את ישוע:”אדון, האם ייוושעו רק אנשים מעטים?“ |
השיב לו ישוע:”הואיל ושער הכניסה צר מאוד, עליכם להתאמץ מאוד כדי להיכנס דרכו. דעו לכם שאנשים רבים ירצו להיכנס דרך השער, אבל הם לא יוכלו; לאחר שבעל־הבית ינעל את השער יהיה מאוחר מדי. גם אם תעמדו בחוץ, תדפקו על השער ותתחננו:’אדוננו, פתח לנו את הדלת!‘הוא יענה לכם:’אינני מכיר אתכם כלל, מאיפה אתם?‘ |
”’אבל אכלנו ושתינו איתך ואף לימדת ברחוב שלנו‘, תגידו. |
והוא ישיב:’אני אומר לכם שאני לא מכיר אתכם. הסתלקו מכאן, רשעים שכמותכם!‘ |
”אתם תהיו מחוץ למלכות האלוהים, במקום שיש בכי וחריקת שיניים, כשתראו את אברהם, יצחק, יעקב וכל הנביאים. |
מכל קצוות תבל יבואו אנשים אל מלכות האלוהים. |
דעו לכם כי יש כאלה שעתה נחשבים נחותים, אולם במלכות האלוהים הם יהיו גדולים. לעומתם יש כאלה שעתה הם אנשים חשובים וגדולים, אולם במלכות האלוהים יהיו קטנים ולא חשובים.“ |
באותה שעה באו פרושים אחדים אל ישוע והזהירו אותו:”המלך הורדוס רוצה להרוג אותך! אם ברצונך לחיות, ברח מכאן!“ |
ישוע השיב להם:”לכו ואמרו לשועל הזה שאמשיך לגרש שדים ולרפא את החולים היום ומחר, וביום השלישי אשלים את משימתי. |
כן, עלי להמשיך בדרכי היום, מחר ומחרתיים, כי לא ייתכן שנביא אלוהים ייהרג מחוץ לירושלים. |
”ירושלים, ירושלים, ההורגת את הנביאים ורוגמת באבנים את שליחי אלוהים! פעמים רבות חפצתי לאסוף את בנייך, כתרנגולת האוספת את אפרוחיה תחת כנפיה, אולם לא רצית. |
והנה אלוהים נוטש את ביתכם, ואני אומר לכם שלא תראו אותי שוב עד אשר תאמרו:’ברוך הבא בשם ה׳!‘“ |