Proverbiorum 17
1 Melior est buccella sicca cum gaudio, quam domus plena victimis cum iurgio.
| טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה־בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי־רִֽיב׃ |
2 Servus sapiens dominabitur filiis stultis, et inter fratres hereditatem dividet.
| עֶֽבֶד־מַשְׂכִּיל יִמְשֹׁל בְּבֵן מֵבִישׁ וּבְתוֹךְ אַחִים יַחֲלֹק נַחֲלָֽה׃ |
3 Sicut igne probatur argentum, et aurum camino: ita corda probat Dominus.
| מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וּבֹחֵן לִבּוֹת יְהוָֽה׃ |
4 Malus obedit linguae iniquae: et fallax obtemperat labiis mendacibus.
| מֵרַע מַקְשִׁיב עַל־שְׂפַת־אָוֶן שֶׁקֶר מֵזִין עַל־לְשׁוֹן הַוֺּֽת׃ |
5 Qui despicit pauperem, exprobrat factori eius: et qui ruina laetatur alterius, non erit impunitus.
| לֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עֹשֵׂהוּ שָׂמֵחַ לְאֵיד לֹא יִנָּקֶֽה׃ |
6 Corona senum filii filiorum: et gloria filiorum patres eorum.
| עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָנִים וְתִפְאֶרֶת בָּנִים אֲבוֹתָֽם׃ |
7 Non decent stultum verba composita: nec principem labium mentiens.
| לֹא־נָאוָה לְנָבָל שְׂפַת־יֶתֶר אַף כִּֽי־לְנָדִיב שְׂפַת־שָֽׁקֶר׃ |
8 Gemma gratissima, expectatio praestolantis: quocumque se vertit, prudenter intelligit.
| אֶֽבֶן־חֵן הַשֹּׁחַד בְּעֵינֵי בְעָלָיו אֶֽל־כָּל־אֲשֶׁר יִפְנֶה יַשְׂכִּֽיל׃ |
9 Qui celat delictum, quaerit amicitias: qui altero sermone repetit, separat foederatos.
| מְֽכַסֶּה־פֶּשַׁע מְבַקֵּשׁ אַהֲבָה וְשֹׁנֶה בְדָבָר מַפְרִיד אַלּֽוּף׃ |
10 Plus proficit correptio apud prudentem, quam centum plagae apud stultum.
| תֵּחַת גְּעָרָה בְמֵבִין מֵהַכּוֹת כְּסִיל מֵאָֽה׃ |
11 Semper iurgia quaerit malus: angelus autem crudelis mittetur contra eum.
| אַךְ־מְרִי יְבַקֶּשׁ־רָע וּמַלְאָךְ אַכְזָרִי יְשֻׁלַּח־בּֽוֹ׃ |
12 Expedit magis ursae occurrere raptis foetibus, quam fatuo confidenti in stultitia sua.
| פָּגוֹשׁ דֹּב שַׁכּוּל בְּאִישׁ וְאַל־כְּסִיל בְּאִוַּלְתּֽוֹ׃ |
13 Qui reddit mala pro bonis, non recedet malum de domo eius.
| מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה לֹא־תמיש תָמוּשׁ רָעָה מִבֵּיתֽוֹ׃ |
14 Qui dimittit aquam, caput est iurgiorum: et antequam patiatur contumeliam, iudicium deserit.
| פּוֹטֵֽר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן וְלִפְנֵי הִתְגַּלַּע הָרִיב נְטֽוֹשׁ׃ |
15 Qui iustificat impium, et qui condemnat iustum, abominabilis est uterque apud Deum.
| מַצְדִּיק רָשָׁע וּמַרְשִׁיעַ צַדִּיק תּוֹעֲבַת יְהוָה גַּם־שְׁנֵיהֶֽם׃ |
16 Quid prodest stulto habere divitias, cum sapientiam emere non possit? Qui altum facit domum suam, quaerit ruinam: et qui evitat discere, incidet in mala.
| לָמָּה־זֶּה מְחִיר בְּיַד־כְּסִיל לִקְנוֹת חָכְמָה וְלֶב־אָֽיִן׃ |
17 Omni tempore diligit qui amicus est: et frater in angustiis comprobatur.
| בְּכָל־עֵת אֹהֵב הָרֵעַ וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵֽד׃ |
18 Stultus homo plaudet manibus cum spoponderit pro amico suo.
| אָדָם חֲסַר־לֵב תּוֹקֵעַ כָּף עֹרֵב עֲרֻבָּה לִפְנֵי רֵעֵֽהוּ׃ |
19 Qui meditatur discordias, diligit rixas: et qui exaltat os suum, quaerit ruinam.
| אֹהֵֽב פֶּשַׁע אֹהֵב מַצָּה מַגְבִּיהַּ פִּתְחוֹ מְבַקֶּשׁ־שָֽׁבֶר׃ |
20 Qui perversi cordis est, non inveniet bonum: et qui vertit linguam, incidet in malum.
| עִקֶּשׁ־לֵב לֹא יִמְצָא־טוֹב וְנֶהְפָּךְ בִּלְשׁוֹנוֹ יִפּוֹל בְּרָעָֽה׃ |
21 Natus est stultus in ignominiam suam: sed nec pater in fatuo laetabitur.
| יֹלֵד כְּסִיל לְתוּגָה לוֹ וְלֹֽא־יִשְׂמַח אֲבִי נָבָֽל׃ |
22 Animus gaudens aetatem floridam facit: spiritus tristis exiccat ossa.
| לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב גֵּהָה וְרוּחַ נְכֵאָה תְּיַבֶּשׁ־גָּֽרֶם׃ |
23 Munera de sinu impius accipit, ut pervertat semitas iudicii.
| שֹׁחַד מֵחֵיק רָשָׁע יִקָּח לְהַטּוֹת אָרְחוֹת מִשְׁפָּֽט׃ |
24 In facie prudentis lucet sapientia: oculi stultorum in finibus terrae.
| אֶת־פְּנֵי מֵבִין חָכְמָה וְעֵינֵי כְסִיל בִּקְצֵה־אָֽרֶץ׃ |
25 Ira patris, filius stultus: et dolor matris quae genuit eum.
| כַּעַס לְאָבִיו בֵּן כְּסִיל וּמֶמֶר לְיוֹלַדְתּֽוֹ׃ |
26 Non est bonum, damnum inferre iusto: nec percutere principem, qui recta iudicat.
| גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא־טוֹב לְהַכּוֹת נְדִיבִים עַל־יֹֽשֶׁר׃ |
27 Qui moderatur sermones suos, doctus et prudens est: et pretiosi spiritus vir eruditus.
| חוֹשֵׂךְ אֲמָרָיו יוֹדֵעַ דָּעַת וקר־יְקַר־רוּחַ אִישׁ תְּבוּנָֽה׃ |
28 Stultus quoque si tacuerit, sapiens reputabitur: et si compresserit labia sua, intelligens.
| גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב אֹטֵם שְׂפָתָיו נָבֽוֹן׃ |
