< Imbombo incha Vasuhwa 17 >

1 Pu vakhanghenda mumbunchenghe uwa Amfipoli na Apolonia, puvakhafikha kuvunchenge uwa khu Tesalonikhe ukhuyale ekhyo einyumba eiya khwisayeila Avayuta.
פולוס וסילא עברו במסעם דרך ערי אמפיפוליס ואפולוניה, והגיעו לתסלוניקי – עיר שהיה בה בית־כנסת יהודי.
2 Nduvulwale ulwiho lwa Pavuli pu akhingeila khuvene pu aleikhwinchojanja navo, amamenyu ngha mbusimbe emilungu nghei datu einghya Sabati.
פולוס הלך כמנהגו לבית־הכנסת, ובמשך שלוש שבתות רצופות הסביר לנוכחים את הכתובים.
3 Pu aleikhuvadeinduleila uvusimbe nukhuvavulanincha ukhuta, ya nonghile uKeilesite ukhunkuveilwa pu anchukhe khange ukhuhuma khuvunchukha. Pu akhavavula, “Akhata uYeisu uveinikhuvavula inongwa ncha mwene yei Keilesite”
הוא הסביר להם את הנבואות בדבר סבלו של המשיח ותקומתו לחיים, והוכיח להם שישוע הוא המשיח.
4 Pu avange Muvayuta vakhakela nukhweideikha puvakhahangana paninie nu Pavuli nu Sila, pu navava Vagiliki vope vavo va mweimeikhangha avuva eidikhe nukhukava uvupokhi valepyo neikheipungha eikheivaha eikhya vanu.
חלק מהמאזינים שוכנעו והאמינו; ביניהם היו הרבה יוונים יראי־אלוהים והרבה נשים אצילות.
5 Pu Avayuta vale nakhavini savaleiveideikhi puvakhanchi lundamania avanu vuvingi puvakhava veidikhi avanu avapanji puvakhava khipunga nukhupela eimbwato pavunchenge, hange pukhayuvukhila nayeinyumba eiya Yasoni, vuvilonda ukhuvubata Pavuli nu Sila nukhuva nahengha pavanu.
אולם מנהיגי היהודים נמלאו קנאה, ולכן הסיתו פושעים ובטלנים מן השוק לעורר מהומה בעיר. הם פרצו לביתו של יסון, במטרה לתפוס את פולוס וסילא ולהביאם לפני מועצת העיר.
6 Pu leino vavile valemilwe ukhuvavona puvakhamwibala uYasoni navakeilesite avange vakhavaheileikha khuvavaha vavunchenge puvakhata nukhyovela valeikhuta, “Avanu ava vyu vala vavo vikhuvakilivula avanu avankilunga khyoni puvinchile nakhunu khunu,
מאחר שלא מצאו את השניים בתוך הבית, הם גררו החוצה את יסון ומאמינים אחרים והביאו אותם לפני המועצה.”פולוס וסילא גורמים לצרות ובעיות בכל העולם, ועכשיו הם רוצים להפוך גם את עירנו!“צרחו.
7 U Yasoni vei avupeilile, pu avanu ava savikonga ululangheio lwa Kesali, pu vita khwale unkuludeva uyunge viita vei Yeisu”
”ויסון זה הכניס אותם אל ביתו. הם בוגדים! הם טוענים שיש להם מלך אחר, ישוע, במקום הקיסר!“
8 Pu avanu eikhipungha khyoni navavaha vavunhenge vakhatimbukha mwitumbu vavile vapulikhe ewo.
האשמות אלה הסעירו את רוחם של אנשי־העיר ושל השופטים, ואלה שחררו אותם רק לאחר ששילמו דמי־ערבות.
9 Pu uYasoni nava nine vavile vahombile ihela puvakhavavopola, vakhavelekha valutanghe.
10 Pu avakeileisite vayavo eikilo yeila yeila puvakhavalavuleila uPavuli nu Sila na yu Beloya. Vavile vafikhe ukhupuvakhinghila munyumba iyuvikheisayeila Avayuta.
באותו לילה הבריחו המאמינים את פולוס וסילא לברואה, והשניים שוב הלכו לבית־הכנסת כדי להטיף.
11 Avanu vala vale nuluhala ukhululeila vala avakhu Tesalonikhe ulwakhuva va lyupeilile eilimenyu neinumbula. eingolofu puvaleikhukongelela uvusimbe ifinghono fyoni ukhuta puvalumanye nghangho nghincho viwa vunghaleivwo.
אנשי ברואה היו רחבי אופקים יותר מאנשי תסלוניקי והקשיבו לבשורה בשמחה. יום־יום הם למדו בעצמם את כתבי־הקודש, כדי לראות אם דבריהם של פולוס וסילא הם דברי אמת.
12 Pu leino avingi muveene vakhalyeideikha eilimenyu, avadala na vanghosi ava Gilikhi vuveingi.
כתוצאה מכך האמינו רבים מהם, ביניהם נשים רמות מעלה וגברים רבים.
13 Pu ieino Avayuta avakhu Tesalonike vavile vwene ukhuta uPavuli eilumbeileila eilimenyu lya Nguluve ukhu khu Veloya, puvakhaluta ukhwa puvakhanchi khyavanu eikhipungha khyavanu vakhava neimbwato khuvanu.
אולם כששמעו היהודים בתסלוניקי שפולוס מטיף את דבר ה׳ בברואה, מיהרו גם הם לשם כדי להסעיר את הרוחות.
14 Khya hanila, avakeileisite vala puvakhangh'eileikha uPavuli alutanghe khunyanja, pu leino uSila nu Timoti vakhasinginghala palapala.
המאמינים פעלו ללא דיחוי ושלחו את פולוס לחוף הים, בעוד שסילא וטימותיוס נשארו בעיר.
15 Avakeileisite vala vavile vangh'eili khe uPavuli puvakhandhifikha nave nakhu Atene, puvakhandekha uPavuli ukhwa, puvakhupeila khumwene unghwavalanghile ukhuta uSila nu Timoti vinche khumwene khyahanila.
מלוויו של פולוס הלכו איתו עד אתונה, ומשם חזרו לברואה. לפני שנפרדו ממנו מלוויו ביקש מהם פולוס שיודיעו לסילא ולטימותיוס למהר לבוא אליו.
16 Pu avile ikhuvanghuleila ukhukhu Athene, enumbula y amwene yeikhavipa fincho umu alolile uvunchenge vula umuvudeinghile ifiihwani fyufingi.
בזמן שפולוס חיכה להם באתונה, הוא נמלא צער למראה האלילים הרבים שמילאו את העיר.
17 Pu leinu valemunyumba ya khweisayeila puakhinchofanja na Vayuta vavo vale veideikhi khwa Nguluve na vala vooni uvuanghanile navo isikhu nchoni palinghunchi.
הוא הלך לבית־הכנסת והתווכח על כך עם היהודים ועם הגויים שהתגיירו. הוא מצא לנכון להתווכח גם עם העוברים ושבים בכיכר השוק.
18 Pu leino avanghana luhala ava epikuli nava sitoiki vakhamweideikha. Pu avange vakhata, “Inchova khinu kheikhi uyu unchofi uteta? Avange vakhata, “ivonekha ukhuta ilumbeileila inongwa inchaminguluve inongwa ncha Yeisu nu vunchukha.
בין האנשים הרבים שאיתם התווכח היו גם פילוסופים אפיקורסים וסטואיים. כששמעו את דבריו של פולוס על תקומתו של ישוע מן המתים, הגיבו:”הוא סתם פטפטן!“או,”הוא עושה תעמולה לדת חדשה כלשהי!“
19 Piuvakhatola uPavuli vakhaluta nave pakheigima eikhyu vatenchangha pu pa -Alyopangho, valeikhuta, “Tuvaheile ukhunghamanya unghuvumanyeisya amanghenji angha?
הם לקחו את פולוס לגבעת המשפט (שנקראה ביוונית”אריופגוס“) ואמרו לו:”ספר לנו עוד קצת על הדת החדשה הזאת.
20 Ulwakhuva vwinghengha nghangho manghenji mumbulukhutu ncheito. Pu leino lwinonghwa ukhulumanya angha khukhuta khwikhi?”
אתה מספר דברים מוזרים, והיינו רוצים לדעת מה פירושם.“
21 (Ulwakhuva ava atene nava nghenji avatamangha ukhwa vale vwaseikhi unghwa khunchova khyukhyoni pu valekhuva vanu va khupuleiheincha inongwa imya.)
כאן עלי להסביר שאנשי אתונה, כולל הזרים שהיו שם, אהבו לבלות את זמנם בשיחה על רעיונות חדשים למיניהם.
22 Pu leino uPavuli akheima pa nghati na nghali pavanu ava khu Aleopago nukhuta, “Umwe mweivanu va mu Atene, nivona ukhuta umwe muleivanu vamanguluve,
פולוס עמד לפניהם בגבעת המשפט ואמר:”אנשי אתונה, אני רואה שאתם אנשים אדוקים מאוד!
23 Pakhuva nukhunghenda khwango nukhulola ifinu fyeinyo ifyumukhufyeimeikha puneivwene amamenyu anghaveinghivwe pakheitekhelelo khyeinyo, anghita “KWA NGULUVE UVEISAMANYEIKHIKHE”. Pu leino uywa uvei mukhumweimeikha nukhwisaya pakhusita khumanya, vei uyu uveinukhuvavula umwe.
כשעברתי היום בחוצות עירכם ראיתי מזבחות רבים, ועל אחד מהם היה כתוב:’לאל הבלתי־נודע‘. השתחוויתם לו בלי לדעת מי הוא, ועתה ברצוני לספר לכם עליו.
24 Unguluve umpeli vakhilunga ni finu fyoni ifilimunghati, ulwakhuva vei nkuludeva va kyanya na pasi pakheilunga, savahile ukhutama mutembile inchipeliwe na mavokho.
”הוא האל אשר ברא את העולם ואת כל אשר בו, והיות שהוא אדון השמים והארץ, אין הוא שוכן במקדש מעשה ידי־אדם.
25 Pu khange umavokho ngha vanu punghikhunghaheila ukhuta pamo inonghwa khininie khuvene, pakhuva umwene yu mwene ikhuvapa avanu uvwumi nu mwuya ni finu ifinge fyoni.
כמו־כן אין ידי אדם יכולות לשרתו ולספק לו את צרכיו, משום שאין הוא זקוק לדבר! הוא עצמו נותן חיים ונשמה לכל דבר, וממלא כל מחסור שהוא.
26 Pu ukhunghendela khumunu umo, pu akhapela ifivumbukhu fyoni ifya vanu avavitama pakhilunga, hange akhavaveikhila eimiseikhi ni makha neha khilunga umuvitama.
מאדם אחד הוא ברא את כל בני־האדם בעולם, ולאחר מכן פיזר את העמים על פני כדור הארץ. הוא החליט מראש מי מהם יקום, מי ייפול ומתי, ואף קבע להם את גבולותיהם.
27 Pu lieno, pavandonde Unguluve ndapuyeingave pakhupalamasya puvakhambone, hange saleipavutali nu munu umo umo ndyufwe.
”בכל המעשים האלה הייתה לו מטרה אחת: שכל העמים יחפשו את אלוהים ויגששו אחריו עד שימצאו אותו – למרות שאין הוא רחוק מאף אחד מאיתנו!
28 Khumwene mututameila, tunghenda nukhuva nuvwumi vweito, nduvu usimbi va lweimboatile tuleivaholiwa va mwene.'
אחד המשוררים שלכם ביטא זאת בשירו:’כי בו אנחנו חיים ונעים וקיימים. וגם אנחנו צאצאיו‘.
29 Pu lieno eingave ufwe tuleivaholwa va Nguluve sayeinonghile ukhusangha ukhuta uvu Nguluve khinu khya lutalama pange khahel apange khalinghanga ukhu umunu ipunja nulwunchi eikheihwani vunonu na masanghongha vanu.
”ואם נכון הדבר, אזי אסור לנו לחשוב על אלוהים כאילו הוא מן פסל או אליל עשוי זהב, כסף או אבן!
30 Pu Unguluve ale mya eimise ikhei ngheila einghya vupelwa pu leino eilangheila ukhuta avanu voni upuvalepwo vapelonghe.
אלוהים התעלם בעבר מבורותם של בני־האדם בנושא זה, אולם עתה הוא מצווה על כולם לחזור בתשובה ולעבוד אותו בלבד.
31 Ulwakhuva aveikhile eikhingho eikhyakhuheingheila eikheilunga mbwayeilweli khumunu ula uvei ahaliwe. Unguluve ahuminche uvumanyi vwa munu uyu khumunu uveiavenchangha pala upu anchusinche ukhuhuma khuvunchukha.
כי אלוהים קבע יום מסוים שבו ישפוט בצדק את העולם כולו על־ידי האיש שבו בחר. אלוהים אישר את הדבר לעיני כולם כשהקים איש זה מן המתים.“
32 Pu na vanu ava khu Atene vavile vapulekhe einongwa eiya vunchukha vwa vafwile avange mbene pakhangh'ekha uPavuli, pu avange vakhata “Putukhukhupuleiheinchangha khange khulimenyu lya nongwa eiyei.
כאשר שמעו שפולוס מדבר על תחייתו של איש מת, החלו אחדים מהם לצחוק וללעוג, ואילו אחרים אמרו:”אנחנו רוצים לשמוע עוד על כך!“
33 Pu apo leino, uPavuli akhavalekha.
בכך נסתיימה שיחתו של פולוס איתם,
34 Pu leino avanu avange vakhakongana nave vakheideikha uyunge mu avo vei Ndyonisi uva Mwareopago, nu Dala uvei ikheilangivwa Damali navange paninie na vene.
אולם רק מעטים האמינו לדבריו והצטרפו אליו. ביניהם היו דיוניסיוס – חבר מועצת העיר, אישה אחת בשם דמריס ואחרים.

< Imbombo incha Vasuhwa 17 >