Aposolo 2
1 Kasefa hoza vasage kna PentikosI ege'za, aposol naga'mo'za mago nompi atru hu'naze.
| שבעה שבועות חלפו מאז מותו של ישוע ותחייתו מן המתים, ויום חג השבועות הגיע. כשהתאספו המאמינים יחד באותו יום, |
2 Ana hu'za mani'nageno amehuno zaho'mofo agasasamo hiaza huno, tusi'a agasasa runo monafinti eramino mani'naza nompi avite'ne.
| נשמע לפתע קול סערה גדולה מן השמים, והרעש מילא את הבית שבו ישבו. |
3 Tevemofo agefu'nagana huno, tagareno vuno eno huno, magoke magoke'mofonte emani'ne.
| הנוכחים ראו מעין לשונות אש קטנות יורדות ונחות על ראשיהם, |
4 Maka'mofona Ruotge Avamu'mo zamagu'afi viteno, zamazeri otige'za, Avamu'mo zamasamia kante ante'za, agafa hu'za aru agerupinti kea hu'naze.
| וכל אחד מהם נמלא ברוח הקודש והחל לדבר בשפה שלא הייתה מוכרת לו, כי רוח הקודש העניק להם יכולת זאת. |
5 Ana knafina knare hu'za Anumzamofo amagenentaza Juda vahe'mo'za, mopane mopane kotegati e'za Jerusalemi kumate emani'naze.
| הרבה יהודים אדוקים מארצות שונות עלו לירושלים לרגל החג, |
6 Ana agasasa fore nehige'za, miko vahe'mo'za atru hu'za na'a fore nehie hu'naze. Na'ankure mago mago'mo'a agra'a agerupi antahitere hu'ne.
| ובשמעם את רעש הסערה מעל הבית ההוא, מיהרו אל המקום כדי לראות מה קרה. לתדהמתם הרבה כל אחד שמע את התלמידים מדברים בשפה שלו. |
7 Zamagra antri nehu'za anage hu'naze, ana maka Galili vahe'mo'za kea nehazanki na'a fore nehie?
| ”כיצד ייתכן הדבר?“שאלו עולי־הרגל.”הלא כל האנשים האלה גרים בגליל! |
8 Na'a higeta tagra mago mago'mota tagra'a tageru'ma tarera'ma kaserantegetama neruna tagerupina nentahune?
| כיצד הם יכולים לדבר בשפות המדוברות בארצות מולדתנו? |
9 Tagra rukotegati rukotegati Patia mopareti'ene, Medes mopareti'ene Elami mopareti'ene, Mesopotemia mopareti'ene, Judia mopareti'ene, Kapatosia mopareti'ene, Pontusi mopareti'ene, Esia mopareti'ene,
| הרי אנחנו פרתיים, מדיים, עילמיים, אנשי ארם־נהריים, יהודה, קפודקיה, פונטוס, אסיה הקטנה; |
10 Frigia mopareti'ene, Pamfilia mopareti'ene, Isipi mopareti'ene, Sairini kaziga Livia mopareti'ene, Romuti nantu vahe'ene, Hibru vahe'ene, megi'a vahe'mo'za zamagu'a rukrahe hu'naza vahe'enene.
| פריגיה, פמפוליה, מצרים; יש בינינו אנשים מהאזורים שליד קוריניה שבלוב, ומרומא; |
11 Kriti mopareti'ene Arabu mopareti vahe'mota tagra hanavenentake avu'ava'zama Anumzamo'ma hia zana tagerupi nentahune!
| יהודים וגרים, כרתים וערבים – וכל אחד מאיתנו שומע בשפתו כיצד אנשים אלה מספרים על מעשיו של אלוהים ועל נפלאותיו!“ |
12 Maka'mo'za mago'ene na'a fore nehie nehu'za, tusi'za hu'za antahintahi hakare hu'naze. Zamagra'a ohumi ahumi nehu'za anage hu'naze, Na'a amazana fore nehie?
| כולם עמדו שם נבוכים ומבולבלים.”מה פירושו של הדבר?“שאלו זה את זה. |
13 Hianagi mago'amo'za anama haza zankura anage hu'za zamagi'za nereza, zamagra kahefa waini ti ne'za negi nenegahaze! Hu'za hu'naze.
| אולם בקרב הקהל היו גם כאלה שלעגו:”הם סתם שיכורים!“ |
14 Hianagi Pita'a otino 11ni'a aposol naga'ane mani'neno ranke huno zamasmino, tamagra Judia vahe'ene, miko Jerusalemi mani'namota amama huankea tamagesa anteta antahi ankereho.
| שמעון פטרוס צעד קדימה, יחד עם אחד־עשר השליחים, ופנה אל ההמון:”תושבי ירושלים ואורחיה, הקשיבו היטב לדברי. |
15 Ama kema nehaza zanku'ma tamagesa hakare nehazana, menina nantera 9kiloki hu'neanki'za, zamagra negi tina one'naze.
| אחדים מכם טוענים שאנשים אלה שיכורים, אבל דעו לכם שהם אינם שיכורים! בני־אדם אינם נוהגים להשתכר בשעה תשע בבוקר! |
16 Hu'neanagi ama'i korapa kasnampa ne'mo, Joeli hu'nea nanekemofo avufa'a meni negaze.
| מה שאתם רואים כאן הבוקר כבר נובא לפני שנים רבות בפי יואל הנביא, אשר אמר: |
17 Hagi vagare knafina, Anumzamo'a anage hu'ne, Nagra Avamuni'a vahepi eri herafi atresugeno, tamagri ne'mofatamimo'za, kasnampa kea huama nehanage'na, kasefa vahe'mo'za ava'na keaza nehanage'za, ranafa tamimo'za ava'na kegahaze.
| ’והיה אחרי כן (באחרית הימים), אמר אלוהים, אשפוך את רוחי על כל בשר. ונבאו בניכם ובנותיכם, זקניכם חלמות יחלמון, בחוריכם חזינות יראו. |
18 Nagri eri'za vahera, vene'nere ene, a'nerera Nagra Avamu'ni'a ananknafina eri herafi atresuge'za zamagra kasnampa kea hugahaze.
| וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי. |
19 Nagra monafina ruzahu'za eri fore nehu'na, kaguva avame'za ama mopafina erifore nehu'na, korane, tevene, hampone tokira hugahie.
| ונתתי מופתים בשמים ובארץ – דם ואש ותימרות עשן. |
20 Zagemo'a rukrahe huno hani hanigeno, ikamo'a kora hanigeno, henka tusi'a hanave'nentake Ramofo kna egahie.
| השמש יהפך לחשך, והירח – לדם, לפני בוא יום ה׳ הגדול והנורא. |
21 Ana nehanigeno miko vahe'mo'za, Ramofo agi hanta nevazisamo'za zamagu'vazinke'za knare kuma erigahaze. (Jol 2:28-32.)
| והיה כל אשר יקרא בשם ה׳ ימלט!‘ |
22 Israeli vahe'motma ama kea antahiho, Nazareti ne' Jisasina, Anumzamo azeri oti'nea ne'mo, kaguva zane ruzahu'zane, avame'zana Anumzamo'a, Agripi runtanino amuno tamifina eri'zana erigeta, keta antahita hu'naze.
| ”אנשי ישראל, הקשיבו!“המשיך פטרוס.”אלוהים אישר בפומבי שישוע המשיח אכן שליח משמים, באמצעות הניסים והנפלאות שחולל על־ידו, ואתם יודעים זאת היטב, שהרי הניסים והנפלאות נעשו אצלכם. |
23 Ama ana nera, Anumzamo antahino ahegahaze huno korapa retro hu'nea kante antetma, tamagra avaretma megi'a vahe zamazampi antage'za, keka zafare hanto ahegeno fri'ne.
| אולם אלוהים, שפעל לפי תוכניתו הערוכה מראש, הרשה לכם להסגיר את ישוע לידי הרומאים, כדי שיוקיעו אותו ויהרגוהו. |
24 Hianagi Anumzamo'a fri'nefinti azeri otino, fri'zamofo atazampinti azeri so'e hu'ne. Na'ankure frizamofo hanave'amo'a azerintega osu'ne.
| ואז אלוהים שחרר אותו מייסורי המוות והחזירו לחיים, כי המוות לא יכול היה להחזיק בו! |
25 Deviti'a amanahu ke agriku hu'ne, Nagra maka zupa negogeno, Ramo'a navuga nemanie, na'ankure Agra nazantmaga'a mani'neankino, mago zamo'a nazeri kazara osugahie.
| ”דוד המלך דיבר על ישוע כשאמר:’שויתי ה׳ לנגדי תמיד, כי מימיני בל אמוט. |
26 E'ina hu'negu nagu'amo'a so'e nehanigeno, nagipintira tusi'a musenkemo atiramigahie. Navufamo'enena ana zanke huno fore'ma hania zanku avega anteno manigahie.
| לכן שמח לבי ויגל כבודי, אף בשרי ישכן לבטח, |
27 Na'ankure kagra nagu'namena fri vahe kumapina (Heidis), otregahane, huge atresankeno Ruotge hu'nemo'a kerifina onkasrigahie. (Hadēs g86)
| כי לא תעזב נפשי לשאול; לא תתן חסידך לראות שחת. (Hadēs g86) |
28 Kagra mani'zanimofo kana ko eri'ama hunami vare'nane. Kagrama navate'ma nemaninkeno'a, nagripina musezamo avinete, huno Deviti'a hu'ne. (Sam-Zga 16:8-11.)
| תודיעני ארחות חיים, שבע שמחות את פניך‘. |
29 Nafuhete, nagra fatgo hu'na neramasmue, mago tahitia Deviti'a frige'za asentageno, keri'amo'a menina tagrane me'ne.
| ”אחים יקרים, חשבו נא! הרי דוד לא התכוון לעצמו כשאמר את הדברים שציטטתי זה עתה, שהרי הוא מת ונקבר, וקברו נמצא בעירנו עד היום הזה. |
30 Na'ankure agra kasnampa nekino antahine, Anumzamo'a mago negeho avareno tra'are (kini trate) antesigeno mani'nigu averino huvempa hu'ne.
| אולם דוד היה נביא, ועל כן ידע היטב שה׳ הבטיח, בשבועה נצחית, שאחד מצאצאיו יהיה המשיח ויישב על כסאו. |
31 Deviti'a kegamuteno, Kraisima friteno otisniazana ke'ne, fri vahe kumapina (Heidis) avufamo'a atresigeno za'za kna omaneno, onkasrisia zanku hu'ne. (Sam-Zga 16:10.) (Hadēs g86)
| דוד חזה את העתיד הרחוק וניבא את תחייתו של המשיח, באמרו שנפש המשיח לא תישאר בשאול, ושגופו לא יירקב. (Hadēs g86) |
32 E'i ana Jisasina, Anumzamo'a fri'nefinti azeri otigeta, tagra maka'mota tavufinti ke'nona zanku nehune.
| הוא דיבר על המשיח, וכולנו עדים לכך שישוע זה, שעליו אנו מדברים, באמת קם מן המתים. |
33 Ana higeno Anumzamo ragi nemino, azantamaga kaziga'a avarentegeno, huvempama hu'nea Ruotge Avamura Nefampinti erino, eritagitregeta menina negeta nentahita nehaze.
| ”עתה יושב ישוע בשמים לימין האלוהים, וכפי שהובטח העניק לו אלוהים את הסמכות לשלוח את רוח הקודש, אשר גרם לכל מה שאתם רואים ושומעים היום. |
34 Na'ankure Deviti'a monafinka mareori'neanagi, Deviti agra'a huno, Ramo'a, nagri Ramofonku huno, Naza tamaga kaziga mani'nege'na,
| ”לא, דוד לא התייחס אל עצמו בדברים שאמר, שהרי הוא מעולם לא עלה לשמים. מלבד זאת, דוד הוסיף ואמר במקום אחר:’נאם ה׳ לאדני, שב לימיני, |
35 Nagra ha' vaheka'a zamazerina kagia tra antesugenka, kagiareti arentrako hugahane huno hu'ne. (Sam-Zga 110:1.)
| עד אשית אויביך הדם לרגליך‘. |
36 E'ina hu'negu, maka Israeli vahe'motma tamage hutma antahi ankereho, tamagrama aheta hanti'naza nera, Anumzamo'a azeri otigeno, Ra vahe tro huno Kraisi mani'ne.
| ”משום כך אני קורא אל בית ישראל: דעו לכם שאלוהים הפקיד את ישוע, אשר צלבתם, להיות האדון והמשיח!“ |
37 Ana kema zamagrama nentahizageno, kemo'a zamarimpafi agonaza zamareaza hige'za, Pitanku'ene ruga'a aposol nagakura anage hu'naze, tafuhete tagra na'a hugahune?
| דבריו של פטרוס נגעו ללב השומעים, והם פנו אליו ואל השליחים האחרים בשאלה:”אחים, מה עלינו לעשות?“ |
38 Hazageno, Pita'a zamagrikura anage hu'ne, tamagu'a rukrahe nehutma, Jisas Kraisi agifi mono tina frenkeno, kumi'timia apaseramante'na, ruotge Avamu'mofo museza tamagra erigahaze.
| ”עליכם לחזור בתשובה ולהיטבל בשם ישוע המשיח, כדי שייסלחו לכם חטאיכם“, השיב פטרוס.”ואז תקבלו את מתנת רוח הקודש. |
39 Na'ankure huvempama hu'neana tamagri'ene, mofavre tamimofonku'ene, afete mani'namokizmigu'ene, ruga'a vahera tagri Ra Anumzamo zamagi hanige'za, Agrite esamoza erigahaze.
| כי ה׳ הבטיח לתת את רוח הקודש לכל מי שיקרא בשם ה׳ אלוהינו, וגם לבניו – לרחוקים ולקרובים.“ |
40 Rama'a ruga'a ke Pita'a huama nehuno, zamazahuke zamasami'ne. Kefo zampima mani'naza vahepintira, maniganeta manisaza zamo tamagu'vazina, knare huta manigahaze.
| פטרוס המשיך לספר להם על ישוע, והפציר בכל מאזיניו לחזור בתשובה ולהינצל מהדור הסורר הזה. |
41 Agri kere zamentintima haza nagapintira, monoti fre'naze. Anazupage tima fre'nazana, 3tauseni'a nazamo'za fre'naze.
| כשלושת אלפים איש האמינו באותו יום לדבריו של פטרוס ונטבלו במים. |
42 Ana vahe'mo'za aposol nagamokizmi naneke antahiza atru hu'za monora rempi hu'za nentahiza, magopi breti kori'za nene'za (Lords sapa) nunamuna hu'naze.
| הם הצטרפו אל יתר המאמינים, והשתתפו בקביעות בשיעוריהם של השליחים, בבציעת הלחם (כמצוות ישוע לזיכרון מותו) ובאסיפות תפילה. |
43 Aposol naga'mo'za hakare ruzahu'zane, kuguva'zana erifore nehazageno, maka'a vahe'mo'za nege'za zamanogu nehu'za amazana na'za fore'nehie hu'naze.
| הניסים והנפלאות הרבים שחוללו השליחים מלאו את כולם יראת־כבוד לאלוהים. |
44 Hanki Jisasinte zamentinti hu'naza vahe'mo'za tragote'za nemani'za, maka'za zamia omi'ami nehu'za,
| כל המאמינים התמידו להתאסף יחד, וחילקו ביניהם את כל מה שהיה להם. |
45 mago'a zazamine, mopa zaminena agafa hu'za zagore atrage'za, miza'sage'za zago eri'za upama hu'naza vahe refako hu'za zami'naze.
| הם מכרו את כל רכושם, והתחלקו בכספם עם הנצרכים. |
46 Maka kna ra mono (tempol) kumapi atru hu'za mono kea nehu'za, zamagu'a anterami'za, zamarimpa fruregati nonte nonte bretia kori'za nene'za kave'zamia fako hutere hu'naze.
| מדי יום הם השתחוו יחד בבית־המקדש, נפגשו בבתיהם בקבוצות, לשם התחברות, ואכלו יחד את ארוחותיהם בשמחה ובהכרת־תודה. |
47 Anumzamofo agi hentesga nehazageno, mago'a vahe'mo'za ana vahe'mokizmi muse huzmante'naze. Ana nehazageno Anumzamo zamagu'ma vazi'nea vahe'mo'za mago mago kna rama'a efre'naze.
| הם הללו את אלוהים, והם מצאו־חן בעיני כל העם. מדי יום הוסיף להם ה׳ את אלה שנושעו. |
