ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃ |
וימצאו את האבן גלולה מן הקבר׃ |
ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע׃ |
ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃ |
ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃ |
איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃ |
כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃ |
ותזכרנה את דבריו׃ |
ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים׃ |
ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה׃ |
ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן׃ |
ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה׃ |
והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס׃ |
והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה׃ |
ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם׃ |
ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃ |
ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃ |
ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה׃ |
ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם׃ |
ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו׃ |
ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה׃ |
והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר׃ |
ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי׃ |
וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו׃ |
ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים׃ |
הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו׃ |
ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו׃ |
ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו׃ |
ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃ |
ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃ |
ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃ |
ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים׃ |
ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד׃ |
האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון׃ |
ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃ |
עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם׃ |
והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו׃ |
ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם׃ |
ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי׃ |
ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו׃ |
והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל׃ |
ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש׃ |
ויקח ויאכל לעיניהם׃ |
ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃ |
אז פתח את לבבם להבין את הכתובים׃ |
ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי׃ |
ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים׃ |
ואתם עדים בזאת׃ |
והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום׃ |
ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם׃ |
ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה׃ |
והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה׃ |
ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן׃ |