< שיר השירים 1 >
Le Cantique des Cantiques, composé par Salomon.
ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דדיך מיין׃ | 2 |
Qu’il me prodigue les baisers de sa bouche! Car tes caresses sont plus délicieuses que le vin.
לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך׃ | 3 |
Tes parfums sont suaves à respirer; une huile aromatique qui se répand, tel est ton nom. C’Est pourquoi les jeunes filles sont éprises de toi.
משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך׃ | 4 |
Entraîne-moi à ta suite, courons! Le roi m’a conduite dans ses appartements, mais c’est en toi que nous cherchons joie et allégresse; nous prisons tes caresses plus que le vin: on a raison de t’aimer.
שחורה אני ונאוה בנות ירושלם כאהלי קדר כיריעות שלמה׃ | 5 |
Je suis noircie, ô filles de Jérusalem, gracieuse pourtant, comme les tentes de Kêdar, comme les pavillons de Salomon.
אל תראוני שאני שחרחרת ששזפתני השמש בני אמי נחרו בי שמני נטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי׃ | 6 |
Ne me regardez pas avec dédain parce que je suis noirâtre; c’est que le soleil m’a hâlée. Les fils de ma mère étaient en colère contre moi: ils m’ont fait garder les vignobles, et mon vignoble à moi, je ne l’ai point gardé!
הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים שלמה אהיה כעטיה על עדרי חבריך׃ | 7 |
Indique-moi, toi que chérit mon âme, où tu mènes paître ton troupeau, où tu le fais reposer à l’heure de midi. Pourquoi serais-je comme une femme voilée auprès des troupeaux de tes compagnons?
אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיתיך על משכנות הרעים׃ | 8 |
Si tu ne le sais pas, ô la plus belle des femmes, suis donc les traces des brebis, et fais paître tes chevreaux près des huttes des bergers.
לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי׃ | 9 |
A une cavale, attelée aux chars de Pharaon, je te compare, mon amie.
נאוו לחייך בתרים צוארך בחרוזים׃ | 10 |
Charmantes sont tes joues ornées de rangs de perles, ton cou paré de colliers.
תורי זהב נעשה לך עם נקדות הכסף׃ | 11 |
Nous te ferons des chaînons d’or avec des paillettes d’argent.
עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו׃ | 12 |
Tandis que le roi demeure sur son divan, mon nard exhale son arome.
צרור המר דודי לי בין שדי ילין׃ | 13 |
Mon bien-aimé est pour moi un bouquet de myrrhe, qui repose sur mon sein.
אשכל הכפר דודי לי בכרמי עין גדי׃ | 14 |
Mon bien-aimé est pour moi une grappe de troène dans les vignes d’En-Ghedi.
הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים׃ | 15 |
Que tu es belle, mon amie, que tu es belle! Tes yeux sont ceux d’une colombe.
הנך יפה דודי אף נעים אף ערשנו רעננה׃ | 16 |
Que tues beau, mon bien-aimé, et combien aimable! Notre couche est un lit de verdure.
קרות בתינו ארזים רחיטנו ברותים׃ | 17 |
Les solives de nos maisons sont de cèdre, nos lambris sont de cyprès.