תהילים 50

1 מזמור לאסף אל אלהים יהוה דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבאו׃

Psaume d’Assaph. Le Dieu tout-puissant, l’Eternel parle; il adresse un appel à la terre, du soleil levant jusqu’à son couchant.

2 מציון מכלל יפי אלהים הופיע׃

De Sion, ce centre de beauté, l’Eternel rayonne.

3 יבא אלהינו ואל יחרש אש לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד׃

Il s’avance, notre Dieu, et ce n’est pas en silence: devant lui, un feu qui dévore, autour de lui gronde la tempête.

4 יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו׃

Il adresse son appel aux cieux d’en haut ainsi qu’à la terre, en vue de juger son peuple:

5 אספו לי חסידי כרתי בריתי עלי זבח׃

"Rassemblez-moi mes pieux serviteurs, qui ont sanctionné mon alliance par un sacrifice!"

6 ויגידו שמים צדקו כי אלהים שפט הוא סלה׃

Et les cieux proclament sa justice, car c’est Dieu qui est le juge. (Sélah)

7 שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי׃

Ecoute, mon peuple, je veux parler; Israël, je veux t’adjurer solennellement: Je suis Dieu, ton Dieu!

8 לא על זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד׃

Ce n’est pas pour tes sacrifices que je te reprends: tes holocaustes sont constamment sous mes yeux.

9 לא אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים׃

Je ne réclame pas de taureau de ta maison, ni des béliers de tes parcs.

10 כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף׃

Car à moi sont tous les fauves de la forêt, les bêtes qui peuplent par milliers les montagnes.

11 ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי׃

Je connais tous les oiseaux des hauteurs, tout ce qui se meut dans les champs est à ma portée.

12 אם ארעב לא אמר לך כי לי תבל ומלאה׃

Dussé-je avoir faim, je ne te le dirais pas, car l’univers, avec ce qu’il renferme, m’appartient.

13 האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה׃

Est-ce donc que je mange la chair des taureaux? Est-ce que je bois le sang des béliers?

14 זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך׃

En guise de sacrifice, offre à Dieu des actions de grâce, ainsi tu acquitteras tes vœux envers le Très-Haut.

15 וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני׃

Alors tu pourras m’appeler au jour de la détresse, je te tirerai du danger, et tu m’honoreras!

16 ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי ותשא בריתי עלי פיך׃

Quant au méchant, Dieu lui dit: "Qu’as-tu à proclamer mes statuts et à porter mon alliance sur tes lèvres?

17 ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך׃

Tu détestes pourtant la loi morale, et rejettes avec dédain mes paroles.

18 אם ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך׃

Vois-tu un voleur? Tu fais cause commune avec lui, tu t’associes avec des gens dissolus.

19 פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה׃

Tu donnes libre carrière à ta bouche pour le mal, et ta langue enfile des discours astucieux.

20 תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דפי׃

Tu t’installes pour déblatérer contre ton frère; sur le fils de ta mère tu jettes le déshonneur.

21 אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך׃

Voilà ce que tu fais, et je me tairais! T’Imagines-tu que je puisse être comme toi? Je te reprendrai et te mettrai mes griefs sous les yeux."

22 בינו נא זאת שכחי אלוה פן אטרף ואין מציל׃

Faites-y donc attention, vous qui oubliez Dieu, de peur que je ne sévisse, sans que personne puisse détourner mes coups.

23 זבח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים׃

Quiconque offre comme sacrifice des actions de grâce m’honore; quiconque dirige avec soin sa conduite, je le ferai jouir de l’aide divine.