תהילים 44
| למנצח לבני קרח משכיל אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם׃ | 1 |
To the Overseer. — By sons of Korah. An Instruction. O God, with our ears we have heard, Our fathers have recounted to us, The work Thou didst work in their days, In the days of old.
| אתה ידך גוים הורשת ותטעם תרע לאמים ותשלחם׃ | 2 |
Thou, [with] Thy hand, nations hast dispossessed. And Thou dost plant them. Thou afflictest peoples, and sendest them away.
| כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם׃ | 3 |
For, not by their sword Possessed they the land, And their arm gave not salvation to them, But Thy right hand, and Thine arm, And the light of Thy countenance, Because Thou hadst accepted them.
| אתה הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב׃ | 4 |
Thou [art] He, my king, O God, Command the deliverances of Jacob.
| בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו׃ | 5 |
By Thee our adversaries we do push, By Thy name tread down our withstanders,
| כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני׃ | 6 |
For, not in my bow do I trust, And my sword doth not save me.
| כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות׃ | 7 |
For Thou hast saved us from our adversaries, And those hating us Thou hast put to shame.
| באלהים הללנו כל היום ושמך לעולם נודה סלה׃ | 8 |
In God we have boasted all the day, And Thy name to the age we thank. (Selah)
| אף זנחת ותכלימנו ולא תצא בצבאותינו׃ | 9 |
In anger Thou hast cast off and causest us to blush, And goest not forth with our hosts.
| תשיבנו אחור מני צר ומשנאינו שסו למו׃ | 10 |
Thou causest us to turn backward from an adversary, And those hating us, Have spoiled for themselves.
| תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו׃ | 11 |
Thou makest us food like sheep, And among nations Thou hast scattered us.
| תמכר עמך בלא הון ולא רבית במחיריהם׃ | 12 |
Thou sellest Thy people — without wealth, And hast not become great by their price.
| תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃ | 13 |
Thou makest us a reproach to our neighbours, A scorn and a reproach to our surrounders.
| תשימנו משל בגוים מנוד ראש בל אמים׃ | 14 |
Thou makest us a simile among nations, A shaking of the head among peoples.
| כל היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני׃ | 15 |
All the day my confusion [is] before me, And the shame of my face hath covered me.
| מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם׃ | 16 |
Because of the voice of a reproacher and reviler, Because of an enemy and a self-avenger.
| כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך׃ | 17 |
All this met us, and we did not forget Thee, Nor have we dealt falsely in Thy covenant.
| לא נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך׃ | 18 |
We turn not backward our heart, Nor turn aside doth our step from Thy path.
| כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות׃ | 19 |
But Thou hast smitten us in a place of dragons, And dost cover us over with death-shade.
| אם שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר׃ | 20 |
If we have forgotten the name of our God, And spread our hands to a strange God,
| הלא אלהים יחקר זאת כי הוא ידע תעלמות לב׃ | 21 |
Doth not God search out this? For He knoweth the secrets of the heart.
| כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׃ | 22 |
Surely, for Thy sake we have been slain all the day, Reckoned as sheep of the slaughter.
| עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח׃ | 23 |
Stir up — why dost Thou sleep, O Lord? Awake, cast us not off for ever.
| למה פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו׃ | 24 |
Why Thy face hidest Thou? Thou forgettest our afflictions and our oppression,
| כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו׃ | 25 |
For bowed to the dust hath our soul, Cleaved to the earth hath our belly.
| קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך׃ | 26 |
Arise, a help to us, And ransom us for thy kindness' sake.
