< מִשְׁלֵי 17 >
טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב׃ | 1 |
睦じうして一塊の乾けるパンあるは あらそひありて宰れる畜の盈たる家に愈る
עבד משכיל ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה׃ | 2 |
かしこき僕は恥をきたらする子ををさめ 且その子の兄弟の中にありて產業を分ち取る
מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה׃ | 3 |
銀を試むる者は坩堝 金を試むる者は鑢 人の心を試むる者はヱホバなり
מרע מקשיב על שפת און שקר מזין על לשון הות׃ | 4 |
惡を行ふものは虚偽のくちびるにきき 虚偽をいふ者はあしき舌に耳を傾ぶく
לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה׃ | 5 |
貧人を嘲るものはその造主をあなどるなり 人の災禍を喜ぶものは罪をまぬかれず
עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם׃ | 6 |
孫は老人の冠弁なり 父は子の榮なり
לא נאוה לנבל שפת יתר אף כי לנדיב שפת שקר׃ | 7 |
勝れたる事をいふは愚なる人に適はず 况て虚偽をいふ口唇は君たる者に適はんや
אבן חן השחד בעיני בעליו אל כל אשר יפנה ישכיל׃ | 8 |
贈物はこれを受る者の目には貴き珠のごとし その向ふところにて凡て幸福を買ふ
מכסה פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף׃ | 9 |
愛を追求むる者は人の過失をおほふ 人の事を言ひふるる者は朋友をあひ離れしむ
תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה׃ | 10 |
一句の誡命の智人に徹るは百囘扑つことの愚なる人に徹るよりも深し
אך מרי יבקש רע ומלאך אכזרי ישלח בו׃ | 11 |
叛きもとる者はただ惡きことのみをもとむ 比故に彼にむかひて殘忍なる使者遣はさる
פגוש דב שכול באיש ואל כסיל באולתו׃ | 12 |
愚なる者の愚妄をなすにあはんよりは寧ろ子をとられたる牝熊にあへ
משיב רעה תחת טובה לא תמיש רעה מביתו׃ | 13 |
惡をもて善に報ゆる者は惡その家を離れじ
פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש׃ | 14 |
爭端の起源は堤より水をもらすに似たり この故にあらそひの起らざる先にこれを止むべし
מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת יהוה גם שניהם׃ | 15 |
惡者を義とし義者を惡しとするこの二の者はヱホバに憎まる
למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין׃ | 16 |
愚なる者はすでに心なし何ぞ智慧をかはんとて手にその價の金をもつや
בכל עת אהב הרע ואח לצרה יולד׃ | 17 |
朋友はいづれの時にも愛す 兄弟は危難の時のために生る
אדם חסר לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו׃ | 18 |
智慧なき人は手を拍てその友の前にて保證をなす
אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש שבר׃ | 19 |
爭端をこのむ者は罪を好み その門を高くする者は敗壞を求む
עקש לב לא ימצא טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה׃ | 20 |
邪曲なる心ある者はさいはひを得ず その舌をみだりにする者はわざはひに陷る
ילד כסיל לתוגה לו ולא ישמח אבי נבל׃ | 21 |
愚なる者を產むものは自己の憂を生じ 愚なる者の父は喜樂を得ず
לב שמח ייטב גהה ורוח נכאה תיבש גרם׃ | 22 |
心のたのしみは良薬なり 霊魂のうれひは骨を枯す
שחד מחיק רשע יקח להטות ארחות משפט׃ | 23 |
惡者は人の懐より賄賂をうけて審判の道をまぐ
את פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה ארץ׃ | 24 |
智慧は哲者の面のまへにあり されど愚なる者は目を地の極にそそぐ
כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו׃ | 25 |
愚なる子は其父の憂となり 亦これを生る母の煩勞となる
גם ענוש לצדיק לא טוב להכות נדיבים על ישר׃ | 26 |
義者を罰するは善らず 貴き者をその義きがために扑は善らず
חושך אמריו יודע דעת וקר רוח איש תבונה׃ | 27 |
言を寡くする者は知識あり 心の靜なる者は哲人なり
גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון׃ | 28 |
愚なる者も默するときは智慧ある者と思はれ その口唇を閉るときは哲者とおもはるべし