נחום 2

1 עלה מפיץ על פניך נצור מצרה צפה דרך חזק מתנים אמץ כח מאד׃

The one who will dash you to pieces is coming up against you. Man the city walls, guard the roads, make yourselves strong, assemble your armies.

2 כי שב יהוה את גאון יעקב כגאון ישראל כי בקקום בקקים וזמריהם שחתו׃

For Yahweh is restoring the majesty of Jacob, like the majesty of Israel, although the plunderers devastated them and destroyed their vine branches.

3 מגן גבריהו מאדם אנשי חיל מתלעים באש פלדות הרכב ביום הכינו והברשים הרעלו׃

The shields of his mighty men are red, and the soldiers are clothed in scarlet; the chariots flash with their metal on the day that they are made ready, and the cypress spears are waved in the air.

4 בחוצות יתהוללו הרכב ישתקשקון ברחבות מראיהן כלפידם כברקים ירוצצו׃

The chariots speed through the streets; they rush back and forth in the wide streets. They look like torches, and they run like lightning.

5 יזכר אדיריו יכשלו בהלכותם ימהרו חומתה והכן הסכך׃

The one who will dash you to pieces calls his officers; they stumble over each other in their march; they hurry to attack the city wall. The large shield is made ready to protect these attackers.

6 שערי הנהרות נפתחו וההיכל נמוג׃

The gates at the rivers are forced open, and the palace falls to ruins.

7 והצב גלתה העלתה ואמהתיה מנהגות כקול יונים מתפפת על לבבהן׃

Huzzab is stripped of her clothes and is taken away; her female servants moan like doves, beating on their breasts.

8 ונינוה כברכת מים מימי היא והמה נסים עמדו עמדו ואין מפנה׃

Nineveh is like a leaking pool of water, with its people fleeing away like rushing water. Others shout, “Stop, stop,” but no one looks back.

9 בזו כסף בזו זהב ואין קצה לתכונה כבד מכל כלי חמדה׃

Take the silver plunder, take the gold plunder, for there is no end to it, to the splendor of all Nineveh's beautiful things.

10 בוקה ומבוקה ומבלקה ולב נמס ופק ברכים וחלחלה בכל מתנים ופני כלם קבצו פארור׃

Nineveh is empty and ruined. Everyone's heart melts, everyone's knees strike together, and anguish is in everyone; their faces are all pale.

11 איה מעון אריות ומרעה הוא לכפרים אשר הלך אריה לביא שם גור אריה ואין מחריד׃

Where now is the lions' den, the place where the young lion cubs were fed, the place where the lion and lioness walked, with the cubs, where they were afraid of nothing?

12 אריה טרף בדי גרותיו ומחנק ללבאתיו וימלא טרף חריו ומענתיו טרפה׃

The lion tore his victims to pieces for his cubs; he strangled victims for his lionesses, and filled his cave with victims, his dens with torn carcasses.

13 הנני אליך נאם יהוה צבאות והבערתי בעשן רכבה וכפיריך תאכל חרב והכרתי מארץ טרפך ולא ישמע עוד קול מלאככה׃

“See, I am against you—this is the declaration of Yahweh of hosts. I will burn your chariots in the smoke, and the sword will devour your young lions. I will cut off your prey from your land, and the voices of your messengers will be heard no more.”