< לוּקָס 23 >
ויקם כל קהלם ויוליכהו אל פילטוס׃ | 1 |
And all the multitude of them rising up, lead Him to Pilate.
ויחלו לדבר עליו שטנה לאמר את זה מצאנו מסית את העם ומנע אתו מתת מס אל הקיסר באמרו כי הוא מלך המשיח׃ | 2 |
And they began to accuse Him, saying, We found Him perverting the nation, and forbidding to give tribute to Caesar, saying that He is Christ, a King.
וישאלהו פילטוס לאמר האתה הוא מלך היהודים ויען אתו ויאמר אתה אמרת׃ | 3 |
And Pilate asked Him, saying, Art thou the King of the Jews? And responding to him, He said, Thou sayest it.
ויאמר פילטוס אל ראשי הכהנים ואל המון העם לא מצאתי דבר אשם באיש הזה׃ | 4 |
And Pilate said to the chief priests and the multitudes, I find nothing criminal in this man.
והם התאמצו לדבר מדיח הוא את העם בלמדו בכל יהודה החל מן הגליל ועד הנה׃ | 5 |
And they became stronger and stronger, saying, He stirs up the people, teaching throughout all Judea, beginning from Galilee unto this place.
ויהי כשמע פילטוס את שם הגליל וישאל אם הוא איש גלילי׃ | 6 |
And Pilate hearing, asked if He is a Galilean man.
וכאשר ידע כי מממשלת הורדוס הוא שלחו אל הורדוס אשר היה גם הוא בירושלים בימים האלה׃ | 7 |
And learning that He is from the jurisdiction of Herod, he sent Him up to Herod, being himself in Jerusalem in those days.
וישמח הורדוס עד מאד כראותו את ישוע כי מימים רבים אוה לראת אתו על כי שמע את שמעו ויקו לראת אות אשר יעשה׃ | 8 |
And Herod seeing Jesus, rejoiced exceedingly: for from a long time, wishing to see Him, because He was hearing about Him; and he was hoping to see some miracle wrought by Him.
וירב לשאל אותו והוא לא השיב אתו דבר׃ | 9 |
And he asked Him with many words; and He responded to him nothing.
ויעמדו הכהנים הגדולים והסופרים ויתחזקו לדבר עליו שטנה׃ | 10 |
But the high priest and scribes stood by, accusing Him vehemently.
ויבז אתו הורדוס עם צבאותיו ויהתל בו וילבש אותו בגד זהורית וישלחהו אל פילטוס׃ | 11 |
But Herod along with his soldiers having indeed treated Him with contempt, and mocked Him, putting on Him a scarlet robe, sent Him back to Pilate.
ביום ההוא נהיו פילטוס והורדוס לאהבים יחדו כי מלפנים איבה היתה בינתם׃ | 12 |
And both Herod and Pilate on that day became friends with one another: for they were hitherto in enmity either to other.
ויקרא פילטוס את ראשי הכהנים ואת השרים ואת העם׃ | 13 |
Pilate having called together the chief priests and the rulers and the people,
ויאמר אליהם הבאתם לפני את האיש הזה כמסית את העם והנה אני חקרתיו לעיניכם ולא מצאתי באיש הזה אשמת מאומה מן הדברים אשר אתם טוענים עליו׃ | 14 |
said to them, You have brought to me this man, as revolutionizing the people: and behold, I, judging Him before you, found nothing in this man criminal of those things which you accuse against Him.
וגם הורדוס לא מצא כי שלחתי אתכם אליו והנה אין בו חטא משפט מות׃ | 15 |
But Herod did not: for he sent Him back to us; and behold, nothing worthy of death has been done by Him.
Therefore having scourged Him, I will release Him.
ועליו היה לפטר להם איש אחד בימי החג׃ | 17 |
ויצעקו כל המונם ויאמרו הסר את זה ופטר לנו את בר אבא׃ | 18 |
And they unanimously cried out, saying, Take Him away, and release unto us Barabbas:
והוא היה משלך בית האסורים על דבר מרד אשר נהיה בעיר ועל דבר רצח׃ | 19 |
who had been cast into prison on account of certain sedition made in the city, and murder.
ויסף פילטוס לשאת קולו כי חפץ לפטר את ישוע׃ | 20 |
Then Pilate again called to them, wishing to release Jesus.
והמה צעקו אליו לאמר הצלב אותו הצלב׃ | 21 |
And they continued to shout aloud, saying, Crucify Him, crucify Him.
ויאמר אליהם פעם שלישית מה אפוא עשה זה רעה כל אשמת מות לא מצאתי בו על כן איסרנו ואפטרנו׃ | 22 |
And he spoke to them the third time, For what evil hath He done? I found nothing in Him worthy of death: therefore having scourged Him, I will release Him.
ויפצרו בו בקול גדול ויבקשו כי יצלב ויחזק קולם וקול הכהנים הגדולים׃ | 23 |
And they continued to lay on with great voices, demanding that He should be crucified: and the voices of them and the high priests continued to grow stronger.
ויגזר פילטוס כי תעשה בקשתם׃ | 24 |
And Pilate decided that their request should be granted.
ויפטר להם את המשלך בית האסורים על דבר מרד ורצח את אשר שאלו ואת ישוע מסר לרצונם׃ | 25 |
And released him who on account of sedition and murder had been cast into prison, and delivered up Jesus according to their wish.
וכאשר הוליכהו משם ויחזיקו באיש אחד הבא מן השדה ושמו שמעון איש קוריני וישימו עליו את הצלב לשאת אחרי ישוע׃ | 26 |
And when they were leading Him away, taking a certain Simon, a Cyrenean, coming from the country, they placed the cross on him, to carry it after Jesus.
וילכו אחריו המון עם רב והמון נשים והנה ספדות ומקוננות עליו׃ | 27 |
And a great multitude of people followed Him, and of women who were both weeping and bewailing Him.
ויפן ישוע ויאמר אליהן בנות ירושלים אל תבכינה עלי כי אם על נפשכן בכינה ועל בניכן׃ | 28 |
And Jesus turning to them said, Daughters of Jerusalem, weep not for me, but weep for yourselves, and your children.
כי הנה ימים באים ואמרו אשרי העקרות ואשרי המעים אשר לא ילדו והשדים אשר לא היניקו׃ | 29 |
Because behold, the days are coming, in which they will say, Blessed are the barren, and the wombs that did not bring forth, and the breasts that did not nurse.
אז יחלו לאמר אל ההרים נפלו עלינו ואל הגבעות כסונו׃ | 30 |
Then they will begin to say to the mountains, Fall on us; and to the hills, Hide us.
כי אם יעשו כזאת בעץ הלח מה יעשה ביבש׃ | 31 |
Because if they do these things in the green tree, what may be done in the dry?
וגם שנים אחרים אנשי בליעל מוצאים אתו למות׃ | 32 |
And two malefactors were also led away with Him, to be executed.
ויהי כאשר באו אל המקום הנקרא גלגלתא ויצלבו אתו שם ואת אנשי הבליעל זה לימינו וזה לשמאלו׃ | 33 |
And when they came to the place called Calvary. There they crucified Him, and the malefactors, one on the right and one on the left.
ויאמר ישוע אבי סלח להם כי לא ידעו מה הם עשים ויחלקו בגדיו להם ויפילו גורל׃ | 34 |
And Jesus said, Father, forgive them, for they know not what they are doing. And dividing His garments, they were casting the lots.
והעם עמד שם וראה וילעגו לו השרים לאמר את אחרים הושיע יושע נא את נפשו אם הוא המשיח בחיר האלהים׃ | 35 |
The people stood looking: and the rulers were even mocking with themselves, saying, He saved others; let Him save Himself, if He is the Christ, the elect of God.
ויהתלו בו אנשי הצבא ויגשו ויביאו לו חמץ׃ | 36 |
And the soldiers were also mocking, coming and bringing the vinegar to Him,
ויאמרו אם אתה הוא מלך היהודים הושע את נפשך׃ | 37 |
and saying, If thou art the King of the Jews, save thyself.
וגם מכתב היה ממעל לו בכתב יוני ורומי ועברי זה הוא מלך היהודים׃ | 38 |
And the superscription was also over Him: THIS IS THE KING OF THE JEWS.
ואחד מאנשי הבליעל התלוים גדפו לאמר הלא אתה המשיח הושע את עצמך ואתנו׃ | 39 |
And one of the malefactors having been hung up, continued to blaspheme Him, saying, If thou art the Christ, save thyself and us.
ויען האחר ויגער בו לאמר האינך ירא את האלהים בהיותך בעצם הענש הזה׃ | 40 |
But the other one responding, rebuked him saying, Do you not fear God, because you are in the same condemnation?
והן אנחנו בו כמשפט כי לקחנו כפי מעשינו אבל זה לא עשה מאומה רע׃ | 41 |
and we indeed justly; for we are receiving the deservings of the things we did: but this one has done nothing amiss.
ויאמר אל ישוע זכרני נא אדני בבאך במלכותך׃ | 42 |
And he said to Jesus, Lord, remember me when thou mayest come in thy kingdom.
ויאמר ישוע אליו אמן אמר אני לך כי היום תהיה עמדי בגן עדן׃ | 43 |
And Jesus said to him, Truly I say unto thee, This day shalt thou be with me in Paradise.
ויהי כשעה הששית והנה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃ | 44 |
And it was about the sixth hour, and there was darkness over all the earth until the ninth hour.
ויחשך השמש ותקרע פרכת ההיכל לשנים קרעים׃ | 45 |
And the sun was darkened, and the veil of the temple was rent in the middle.
ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר אבי בידך אפקיד רוחי ובאמרו זאת נפח נפשו׃ | 46 |
And calling with a loud voice, Jesus said, Father, into thy hands I commit my spirit. And having said this, He expired.
וירא שר המאה את אשר נהיתה ויתן כבוד לאלהים לאמר אכן האיש הזה צדיק היה׃ | 47 |
And the centurion seeing that which took place, glorified God, saying, Surely this was a righteous man.
וכל המון העם אשר התאספו יחד למראה הזה בהביטם אל כל אשר נעשה תופפו על לבביהם וישובו׃ | 48 |
And all the multitudes being present at that scene, seeing those things which took place, were going away beating their breasts.
וכל מידעיו עמדו מרחוק וגם הנשים אשר הלכו אתו מן הגליל ועיניהן ראות את אלה׃ | 49 |
And all His acquaintances stood a great way off and the women who having followed along with Him from Galilee, seeing these things.
והנה איש ושמו יוסף והוא מן היעצים איש טוב וצדיק מן הרמתים עיר היהודים׃ | 50 |
And behold, there was a man by name Joseph, being a councilor, a good and righteous man,
אשר לא הסכים לעצתם ולפעלם ומחכה גם הוא למלכות האלהים׃ | 51 |
(for he was not consenting unto their counsel and deed), from Arimathea, a city of the Jews, who also himself was looking for the kingdom of God.
ויגש אל פילטוס וישאל ממנו את גוית ישוע׃ | 52 |
He having come to Pilate, begged the body of Jesus.
ויורד אתה ויכרכה בסדינים וישימה בקבר חצוב בסלע אשר עדן לא הושם בו אדם׃ | 53 |
And having taken it down, he wrapped it in linen, and placed it in a hewn sepulcher, where no one ever was laid.
ויום ערב שבת היה והשבת הגיעה׃ | 54 |
And it was Preparation day, and the Sabbath was drawing nigh.
ותלכנה אחריו מן הנשים אשר באו אתו מן הגליל ותחזינה את הקבר ואת אשר הושם בו גויתו׃ | 55 |
And the women, who had come along with him out of Galilee, having followed down, saw the sepulcher, and where His body was placed.
ואחרי שובן הכינו סמים ומרקחות ובשבת שבתו כפי המצוה׃ | 56 |
And having returned, they prepared aromatics and myrrh: and they kept the Sabbath according to the commandment.