לוּקָס 21
| ויבט וירא את העשירים משליכים את נדבותם לארון האוצר׃ | 1 |
| וירא גם אלמנה עניה נתנת בו שתי פרוטות׃ | 2 |
| ויאמר אמת אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכלם׃ | 3 |
| כי כל אלה התנדבו לאלהים מהעדף שלהם והיא מחסרונה את כל רכושה נתנה׃ | 4 |
| ויהי באמרם על המקדש כי מהדר הוא באבנים יפות ובמתנות ויאמר׃ | 5 |
| את אשר אתם ראים הנה ימים באים ולא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק׃ | 6 |
| וישאלהו לאמר רבי מתי אפוא תהיה זאת ומה הוא האות לעת היותה׃ | 7 |
| ויאמר ראו פן תתעו כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא והעת קרובה ואתם אל תלכו אחריהם׃ | 8 |
| ובשמעכם מלחמות ומהומות אל תחתו כי היו תהיה זאת לראשונה אך עוד קץ למועד׃ | 9 |
| ויסף דבר אליהם לאמר יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה׃ | 10 |
| והיה רעש גדול כה וכה ורעב ודבר וגם מוראים ואתות גדלות מן השמים׃ | 11 |
| ולפני כל אלה ישלחו בכם את ידיהם וירדפו וימסרו אתכם לבתי כנסיות ואל בתי כלאים ותובאו לפני מלכים ומשלים למען שמי׃ | 12 |
| והיתה זאת לכם לעדות׃ | 13 |
| על כן שיתו לבבכם לבלתי דאג במה תצטדקו׃ | 14 |
| כי אנכי נתן לכם פה וחכמה אשר לא יוכלו לעמד לפניה ולדבר נגדה כל מתקוממיכם׃ | 15 |
| וגם תמסרו על ידי יולדיכם ואחיכם וקרוביכם ורעיכם וימיתו מכם׃ | 16 |
| והייתם שנואים לכל אדם למען שמי׃ | 17 |
| אך לא יפל משערת ראשכם ארצה׃ | 18 |
| בתוחלתכם קנו לכם את נפשתיכם׃ | 19 |
| וכאשר תראו מחנות סובבים את ירושלים ידע תדעו כי קרב חרבנה׃ | 20 |
| אז ינוסו אנשי יהודה אל ההרים ואשר הם בתוכה יצאו ואשר הם בפרזות אל יבואו בה׃ | 21 |
| כי ימי נקם המה למלאת כל הכתוב׃ | 22 |
| ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם כי תהיה צרה גדולה בארץ וקצף על העם הזה׃ | 23 |
| ונפלו לפי חרב והגלו אל כל הגוים וירושלים תרמס ברגלי גוים עד כי ימלאו עתות הגוים׃ | 24 |
| והיו אתות בשמש ובירח ובכוכבים ועל הארץ מצוקה לגוים ומבוכה מהמית הים ודכיו׃ | 25 |
| וימוגו בני האדם מאימה ומחרדת הבאות על כל הארץ כי כחות השמים יתמוטטו׃ | 26 |
| ואז יראו את בן האדם בא בענן בגבורה ובכבוד רב׃ | 27 |
| וכאשר תחל להיות זאת התעודדו ושאו ראשיכם כי קרובה גאלתכם לבוא׃ | 28 |
| וידבר אליהם משל ראו את התאנה ואת כל העצים׃ | 29 |
| כי תראו אתם מוציאים את פרחם הלא ידעתם כי קרב הקיץ׃ | 30 |
| ככה אף אתם בבא אלה לעיניכם דעו כי קרובה מלכות האלהים׃ | 31 |
| אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד כי יהיה הכל׃ | 32 |
| השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃ | 33 |
| רק השמרו לכם פן יכבד לבבכם בסבא ובשכרון ובדאגות המחיה ובא עליכם היום ההוא פתאם׃ | 34 |
| כי כמו פח יבוא על כל הישבים על פני כל הארץ׃ | 35 |
| לכן שקדו בכל עת והתפללו למען תעצרו כח להמלט מכל העתידות האלה ולהתיצב לפני בן האדם׃ | 36 |
| ויהי מלמד יומם במקדש ובלילה יצא בהר הנקרא הר הזיתים ללון׃ | 37 |
| וכל העם השכימו לבוא אליו במקדש לשמע אותו׃ | 38 |
