< איוב 6 >

ויען איוב ויאמר׃ 1
Job reprit la parole et dit:
לו שקול ישקל כעשי והיתי במאזנים ישאו יחד׃ 2
Ah! Si seulement on pesait mon chagrin, en mettant en même temps mon malheur dans la balance!
כי עתה מחול ימים יכבד על כן דברי לעו׃ 3
Assurément, ils seraient plus lourds que le sable des mers; voilà pourquoi mes paroles sont pleines de trouble.
כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני׃ 4
C’Est que les flèches du Tout-Puissant m’ont transpercé, mon âme en a bu le venin. Les terreurs de Dieu sont rangées en bataille contre moi.
הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו׃ 5
Est-ce que l’âne sauvage se met à braire en présence de l’herbe? Le bœuf mugit-il devant sa pitance?
היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות׃ 6
Peut-on manger un mets insipide sans y mettre du sel? Trouve-t-on quelque saveur au blanc de l’œuf?
מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי׃ 7
Mon âme refuse d’y goûter; c’est pour moi comme une répugnante nourriture.
מי יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה׃ 8
Ah! Qui me donnera que ma demande soit agréée et môn espoir réalisé par Dieu?
ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני׃ 9
Oui, que Dieu consente à me broyer, qu’il brandisse la main et me mette en pièces!
ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש׃ 10
Il me resterait du moins cette consolation qui me ferait sauter de joie au fort de souffrances sans rémission de n’avoir pas renié les paroles du Très-Haut.
מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי׃ 11
Quelle est donc ma force pour que je reste dans l’attente? Quelle doit être ma fin pour que je prenne patience?
אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש׃ 12
Ma force est-elle la force des pierres? Ma chair est-elle d’airain?
האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני׃ 13
N’Est-il pas vrai que je suis privé de tout secours, et que tout espoir de salut m’est arraché?
למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב׃ 14
A celui qui se consume de chagrin devrait aller la sympathie de ses amis, eût-il même renoncé à la crainte de Dieu.
אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעברו׃ 15
Mes amis, à moi, se montrent perfides comme un torrent, comme des cours d’eau pleins à déborder,
הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שלג׃ 16
qui deviennent troubles par l’affluence des glaçons et grossissent par la fonte des neiges:
בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם׃ 17
viennent les chaleurs, ils se réduisent à rien; quand le soleil brûle, ils s’évanouissent sur place.
ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו׃ 18
A cause d’eux, les caravanes se détournent de leur route, s’enfoncent dans le désert et y périssent.
הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו׃ 19
Les caravanes de Têma les cherchent du regard, les convois de Saba y mettent leur espoir.
בשו כי בטח באו עדיה ויחפרו׃ 20
Mais ils sont déçus dans leur confiance; arrivés sur les lieux, ils sont pleins de confusion.
כי עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו׃ 21
Certes, c’est là ce que vous êtes devenus pour votre ami: à la vue de ma ruine, vous avez eu peur.
הכי אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי׃ 22
Vous ai-je donc dit: "Donnez-moi! Avec un peu de votre bien, gagnez quelqu’un en ma faveur;
ומלטוני מיד צר ומיד עריצים תפדוני׃ 23
et délivrez-moi de la main du persécuteur; du pouvoir des tyrans affranchissez-moi!"
הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי׃ 24
Instruisez-moi, et je garderai le silence; expliquez-moi en quoi j’ai erré.
מה נמרצו אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם׃ 25
Qu’elles sont pénétrantes les paroles de la vérité! Mais que prouvent vos arguments à vous?
הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש׃ 26
Prétendez-vous critiquer des mots? Mais dans l’air se dissipent les discours d’un désespéré!
אף על יתום תפילו ותכרו על ריעכם׃ 27
L’Orphelin lui-même, vous seriez capables de le prendre comme enjeu, comme vous trafiqueriez de votre ami.
ועתה הואילו פנו בי ועל פניכם אם אכזב׃ 28
Maintenant donc, daignez vous tourner vers moi: je ne saurais vous mentir en face.
שבו נא אל תהי עולה ושבי עוד צדקי בה׃ 29
Oui, revenez de grâce, que l’injustice ne s’accomplisse pas; encore une fois, revenez, mon innocence sera manifeste.
היש בלשוני עולה אם חכי לא יבין הוות׃ 30
Y a-t-il quelque iniquité sur mes lèvres? Mon palais ne sait-il pas discerner ce qui est mal?

< איוב 6 >