< איוב 17 >
רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי׃ | 1 |
My spirit is consumed, and my days are over; the grave is ready for me.
אם לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני׃ | 2 |
Surely there are mockers with me; my eye must always see their provocation.
שימה נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע׃ | 3 |
Give now a pledge, be a guarantee for me with yourself; who else is there who will help me?
כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם׃ | 4 |
For you, God, have kept their hearts from understanding; therefore, you will not exalt them over me.
לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה׃ | 5 |
He who denounces his friends for a reward, the eyes of his children will fail.
והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃ | 6 |
But he has made me a byword of the people; they spit in my face.
ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃ | 7 |
My eye is also dim because of sorrow; all my body parts are as thin as shadows.
ישמו ישרים על זאת ונקי על חנף יתערר׃ | 8 |
Upright men will be stunned by this; the innocent man will stir himself up against godless men.
ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יסיף אמץ׃ | 9 |
The righteous man will keep to his way; he who has clean hands will grow stronger and stronger.
ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא אמצא בכם חכם׃ | 10 |
But as for you all, come on now; I will not find a wise man among you.
ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃ | 11 |
My days are past; my plans are shattered, and so are the desires of my heart.
לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך׃ | 12 |
These people, these mockers, change the night into day; light is near to darkness.
אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי׃ (Sheol ) | 13 |
If the only home I hope for is Sheol; and if I have spread my couch in the darkness; (Sheol )
לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה׃ | 14 |
and if I have said to the pit, 'You are my father,' and to the worm, 'You are my mother or my sister,'
ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה׃ | 15 |
where then is my hope? As for my hope, who can see any?
בדי שאל תרדנה אם יחד על עפר נחת׃ (Sheol ) | 16 |
Will hope go down with me to the gates of Sheol when we descend to the dust?” (Sheol )