איוב 13
| הן כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה׃ | 1 |
Lo, all — hath mine eye seen, Heard hath mine ear, and it attendeth to it.
| כדעתכם ידעתי גם אני לא נפל אנכי מכם׃ | 2 |
According to your knowledge I have known — also I. I am not fallen more than you.
| אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ׃ | 3 |
Yet I for the Mighty One do speak, And to argue for God I delight.
| ואולם אתם טפלי שקר רפאי אלל כלכם׃ | 4 |
And yet, ye [are] forgers of falsehood, Physicians of nought — all of you,
| מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה׃ | 5 |
O that ye would keep perfectly silent, And it would be to you for wisdom.
| שמעו נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו׃ | 6 |
Hear, I pray you, my argument, And to the pleadings of my lips attend,
| הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה׃ | 7 |
For God do ye speak perverseness? And for Him do ye speak deceit?
| הפניו תשאון אם לאל תריבון׃ | 8 |
His face do ye accept, if for God ye strive?
| הטוב כי יחקר אתכם אם כהתל באנוש תהתלו בו׃ | 9 |
Is [it] good that He doth search you, If, as one mocketh at a man, ye mock at Him?
| הוכח יוכיח אתכם אם בסתר פנים תשאון׃ | 10 |
He doth surely reprove you, if in secret ye accept faces.
| הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם׃ | 11 |
Doth not His excellency terrify you? And His dread fall upon you?
| זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם׃ | 12 |
Your remembrances [are] similes of ashes, For high places of clay your heights.
| החרישו ממני ואדברה אני ויעבר עלי מה׃ | 13 |
Keep silent from me, and I speak, And pass over me doth what?
| על מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי׃ | 14 |
Wherefore do I take my flesh in my teeth? And my soul put in my hand?
| הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח׃ | 15 |
Lo, He doth slay me — I wait not! Only, my ways unto His face I argue.
| גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא׃ | 16 |
Also — He [is] to me for salvation, For the profane cometh not before Him.
| שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם׃ | 17 |
Hear ye diligently my word, And my declaration with your ears.
| הנה נא ערכתי משפט ידעתי כי אני אצדק׃ | 18 |
Lo, I pray you, I have set in order the cause, I have known that I am righteous.
| מי הוא יריב עמדי כי עתה אחריש ואגוע׃ | 19 |
Who [is] he that doth strive with me? For now I keep silent and gasp.
| אך שתים אל תעש עמדי אז מפניך לא אסתר׃ | 20 |
Only two things, O God, do with me: Then from Thy face I am not hidden.
| כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני׃ | 21 |
Thy hand put far off from me, And Thy terror let not terrify me.
| וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני׃ | 22 |
And call Thou, and I — I answer, Or — I speak, and answer Thou me.
| כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני׃ | 23 |
How many iniquities and sins have I? My transgression and my sin let me know.
| למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך׃ | 24 |
Why dost Thou hide Thy face? And reckonest me for an enemy to Thee?
| העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף׃ | 25 |
A leaf driven away dost Thou terrify? And the dry stubble dost Thou pursue?
| כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי׃ | 26 |
For Thou writest against me bitter things, And causest me to possess iniquities of my youth:
| ותשם בסד רגלי ותשמור כל ארחותי על שרשי רגלי תתחקה׃ | 27 |
And puttest in the stocks my feet, And observest all my paths, On the roots of my feet Thou settest a print,
| והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃ | 28 |
And he, as a rotten thing, weareth away, As a garment hath a moth consumed him.
