יַעֲקֹב 3
| אחי אל יהיו רבים מכם למורים באשר ידעתם כי בזאת נכביד עלינו את הדין׃ | 1 |
| כי כלנו מרבים להכשל ואשר לא יכשל בדבור הוא איש תמים וביכלתו לשום רסן גם לכל גופו׃ | 2 |
| הנה בפי הסוסים נשים את הרסן למען אשר ישמעו לנו ונהגנו בו את כל גויתם׃ | 3 |
| והנה האניות אף כי גדלות הנה ורוחות קשות יהדפום ינהג אתן משוט קטן אל כל אשר יחפץ החבל כן גם הלשון אבר קטן היא וגדלות תדבר׃ | 4 |
| ראה מה גדול היער ואש קטנה תבעירנו גם הלשון אש היא עולם מלא עולה׃ | 5 |
| כן הלשון נצבת בין אברינו המגאלת את כל הגוף ומלהטת את גלגל הויתנו והיא להוטה באש גיהנם׃ (Geenna g1067) | 6 |
| כי מין כל בהמה ועוף ורמש וחיות הים יכבש ונכבשים הם על ידי מין האדם׃ | 7 |
| אבל הלשון אין אדם יכל לכבשה אין מעצור לרעה הזאת וסם המות מלאה׃ | 8 |
| בה נברך את האלהים אבינו ובה נקלל את האנשים העשוים בצלם אלהים׃ | 9 |
| מפה אחד יצאת ברכה וקללה וכן לא יעשה אחי׃ | 10 |
| היביע המעין מתוקים ומרים ממוצא אחד׃ | 11 |
| אחי היוכל עץ התאנה להוציא זיתים או התוכל הגפן להוציא תאנים כן גם מעין אחד לא יוכל נבע מים מלוחים ומתוקים׃ | 12 |
| מי בכם חכם ונבון יראה בדרכו הטובה את מעשיו בענות החכמה׃ | 13 |
| ואם קנאה מרה ומריבה בלבבכם אל תתהללו ואל תשקרו באמת׃ | 14 |
| אין זאת החכמה הירדת ממעל כי אם חכמת אדמה היא וחכמת היצר והשדים׃ | 15 |
| כי במקום קנאה ומריבה שם מהומה וכל מעשה רע׃ | 16 |
| אבל החכמה אשר ממעל בראשונה צנועה היא אף אהבת שלום ומכרעת לכף זכות ואיננה עמדת על דעתה ומלאה רחמים ופרי טוב בלא לב ולב ובלי חנפה׃ | 17 |
| ופרי הצדקה בשלום יזרע לעשי השלום׃ | 18 |
