ישעה 15

1 משא מואב כי בליל שדד ער מואב נדמה כי בליל שדד קיר מואב נדמה׃

The burden of Moab. For in a night Ar of Moab is laid waste, [and] brought to nought; for in a night Kir of Moab is laid waste, [and] brought to nought.

2 עלה הבית ודיבן הבמות לבכי על נבו ועל מידבא מואב ייליל בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה׃

He is gone up to Bayith, and to Dibon, to the high places, to weep: Moab howleth over Nebo, and over Medeba: on all their heads is baldness, every beard is cut off.

3 בחוצתיו חגרו שק על גגותיה וברחבתיה כלה ייליל ירד בבכי׃

In their streets they gird themselves with sackcloth: on their housetops, and in their broad places, every one howleth, weeping abundantly.

4 ותזעק חשבון ואלעלה עד יהץ נשמע קולם על כן חלצי מואב יריעו נפשו ירעה לו׃

And Heshbon crieth out, and Elealeh; their voice is heard even unto Jahaz: therefore the armed men of Moab cry aloud; his soul trembleth within him.

5 לבי למואב יזעק בריחה עד צער עגלת שלשיה כי מעלה הלוחית בבכי יעלה בו כי דרך חורנים זעקת שבר יעערו׃

My heart crieth out for Moab; her nobles [flee] unto Zoar, to Eglath-shelishiyah: for by the ascent of Luhith with weeping they go up; for in the way of Horonaim they raise up a cry of destruction.

6 כי מי נמרים משמות יהיו כי יבש חציר כלה דשא ירק לא היה׃

For the waters of Nimrim shall be desolate: for the grass is withered away, the tender grass faileth, there is no green thing.

7 על כן יתרה עשה ופקדתם על נחל הערבים ישאום׃

Therefore the abundance they have gotten, and that which they have laid up, shall they carry away to the brook of the willows.

8 כי הקיפה הזעקה את גבול מואב עד אגלים יללתה ובאר אילים יללתה׃

For the cry is gone round about the borders of Moab; the howling thereof unto Eglaim, and the howling thereof unto Beer-elim.

9 כי מי דימון מלאו דם כי אשית על דימון נוספות לפליטת מואב אריה ולשארית אדמה׃

For the waters of Dimon are full of blood: for I will bring yet more upon Dimon, a lion upon him that escapeth of Moab, and upon the remnant of the land.