הושע 11

1 כי נער ישראל ואהבהו וממצרים קראתי לבני׃

以色列年幼的時候，我愛他， 就從埃及召出我的兒子來。

2 קראו להם כן הלכו מפניהם לבעלים יזבחו ולפסלים יקטרון׃

先知越發招呼他們， 他們越發走開， 向諸巴力獻祭， 給雕刻的偶像燒香。

3 ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועתיו ולא ידעו כי רפאתים׃

我原教導以法蓮行走， 用膀臂抱着他們， 他們卻不知道是我醫治他們。

4 בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה ואהיה להם כמרימי על על לחיהם ואט אליו אוכיל׃

我用慈繩愛索牽引他們； 我待他們如人放鬆牛的兩腮夾板， 把糧食放在他們面前。

5 לא ישוב אל ארץ מצרים ואשור הוא מלכו כי מאנו לשוב׃

他們必不歸回埃及地， 亞述人卻要作他們的王， 因他們不肯歸向我。

6 וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה ממעצותיהם׃

刀劍必臨到他們的城邑， 毀壞門閂，把人吞滅， 都因他們隨從自己的計謀。

7 ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראהו יחד לא ירומם׃

我的民偏要背道離開我； 眾先知雖然招呼他們歸向至上的主， 卻無人尊崇主。

8 איך אתנך אפרים אמגנך ישראל איך אתנך כאדמה אשימך כצבאים נהפך עלי לבי יחד נכמרו נחומי׃

以法蓮哪，我怎能捨棄你？ 以色列啊，我怎能棄絕你？ 我怎能使你如押瑪？ 怎能使你如洗扁？ 我回心轉意， 我的憐愛大大發動。

9 לא אעשה חרון אפי לא אשוב לשחת אפרים כי אל אנכי ולא איש בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר׃

我必不發猛烈的怒氣， 也不再毀滅以法蓮。 因我是上帝，並非世人， 是你們中間的聖者； 我必不在怒中臨到你們。

10 אחרי יהוה ילכו כאריה ישאג כי הוא ישאג ויחרדו בנים מים׃

耶和華必如獅子吼叫， 子民必跟隨他。 他一吼叫， 他們就從西方急速而來。

11 יחרדו כצפור ממצרים וכיונה מארץ אשור והושבתים על בתיהם נאם יהוה׃

他們必如雀鳥從埃及急速而來， 又如鴿子從亞述地來到。 我必使他們住自己的房屋。 這是耶和華說的。

12 סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם אל ועם קדושים נאמן׃

以法蓮用謊話， 以色列家用詭計圍繞我； 猶大卻靠上帝掌權， 向聖者有忠心。