< בראשית 21 >

ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר׃ 1
Or, l’Éternel s’était souvenu de Sara, comme il l’avait dit et il fit à Sara ainsi qu’il l’avait annoncé.
ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים׃ 2
Sara conçut et enfanta un fils à Abraham quoiqu’âgé, à l’époque précise où Dieu l’avait promis.
ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק׃ 3
Abraham nomma le fils qui venait de lui naître, que Sara lui avait donné, Isaac.
וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים׃ 4
Abraham circoncit Isaac, son fils, à l’âge de huit jours, comme Dieu le lui avait ordonné.
ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו׃ 5
Or, Abraham était âgé de cent ans, lorsqu’Isaac son fils vint au monde.
ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי׃ 6
Sara dit: "Dieu m’a donné une félicité et quiconque l’apprendra me félicitera."
ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו׃ 7
Elle dit encore "Qui eût dit à Abraham que Sara allaiterait des enfants? Eh bien, j’ai donné un fils à sa vieillesse!"
ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק׃ 8
L’Enfant grandit, Il fut sevré. Abraham fit un grand festin le jour où l’on sevra Isaac.
ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק׃ 9
Sara vit le fils d’Agar l’Egyptienne, que celle-ci avait enfanté à Abraham, se livrer à des railleries;
ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק׃ 10
et elle dit à Abraham: "Renvoie cette esclave et son fils; car le fils de cette esclave n’héritera point avec mon fils, avec Isaac."
וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו׃ 11
La chose déplut fort à Abraham, à cause de son fils.
ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע׃ 12
Mais Dieu dit à Abraham: "Ne sois pas mécontent au sujet de cet enfant et de ton esclave; pour tout ce que Sara te dit, obéis à sa voix: car c’est la postérité d’Isaac qui portera ton nom.
וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא׃ 13
Mais le fils de cette esclave aussi, je le ferai devenir une nation, parce qu’il est ta progéniture."
וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע׃ 14
Abraham se leva de bon matin, prit du pain et une outre pleine d’eau, les remit à Agar en les lui posant sur l’épaule, ainsi que l’enfant et la renvoya. Elle s’en alla et s’égara dans le désert de Beer Shava.
ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם׃ 15
Quand l’eau de l’outre fut épuisée, elle abandonna l’enfant au pied d’un arbre.
ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך׃ 16
EIle alla s’asseoir du côté opposé, à la distance d’un trait d’arc, en se disant: "Je ne veux pas voir mourir cet enfant"; et ainsi assise du côté opposé, elle éleva la voix et pleura.
וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם׃ 17
Dieu entendit le gémissement de l’enfant. Un messager du Seigneur appela Agar du haut des cieux et lui dit "Qu’as-tu, Agar? Sois sans crainte, car Dieu a entendu la voix de l’enfant s’élever de l’endroit où il gît.
קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו׃ 18
Relève-toi! reprends cet enfant et soutiens-le de la main, car je ferai de lui une grande nation."
ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער׃ 19
Le Seigneur lui dessilla les yeux et elle aperçu une source; elle y alla, emplit l’outre d’eau et donna à boire à l’enfant.
ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת׃ 20
Dieu fut avec cet enfant et il grandit; il demeura dans le désert, et devint tireur à l’arc.
וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים׃ 21
II habita le désert de Pharan et sa mère lui choisit une femme du pays d’Egypte.
ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה׃ 22
II arriva, dans le même temps, qu’Abimélec, accompagné de Pikol, chef de son armée, dit à Abraham: "Dieu est avec toi dans tout ce que tu entreprends.
ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה׃ 23
Et maintenant, jure-moi par ce Dieu que tu ne seras infidèle ni à moi, ni à mes enfants, ni à ma postérité; que, comme j’ai bien agi à ton égard, ainsi tu agiras envers moi et envers le pays où tu es venu séjourner."
ויאמר אברהם אנכי אשבע׃ 24
Abraham répondit: "Je veux le jurer."
והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך׃ 25
Or, Abraham avait fait des reproches à Abimélec, au sujet d’un puits dont les gens d’Abimélec s’étaient emparés.
ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום׃ 26
Et Abimélec avait répondu: "Je ne sais qui a commis cette action: toi-même tu ne m’en avais pas instruit et moi, je l’ignorais avant ce jour."
ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית׃ 27
Abraham prit du menu et du gros bétail qu’il remit à Abimélec et ils conclurent mutuellement une alliance.
ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן׃ 28
Abraham ayant rangé à part sept brebis de ce bétail,
ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה׃ 29
Abimélec dit à Abraham: "Que signifient ces sept brebis que tu as mises à part?"
ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת׃ 30
Il répondit: "C’Est que tu dois recevoir de ma main sept brebis, comme témoignage que j’ai creusé ce puit."
על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם׃ 31
Aussi appela-t-on cet endroit Beer Shava, car là ils jurèrent l’un et l’autre.
ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים׃ 32
Lorsqu’ils eurent contracté alliance à Beer Shava, Abimélec se leva, ainsi que Pikol son général d’armée et ils s’en retournèrent au pays des Philistins.
ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם׃ 33
Abraham planta un bouquet d’arbres à Beer Shava et y proclama le Seigneur, Dieu éternel.
ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים׃ 34
Abraham habita longtemps encore dans le pays desPhilistins.

< בראשית 21 >