< קֹהֶלֶת 10 >
זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט׃ | 1 |
Dead flies make the ointment of the perfumer fetid and putrid; so doth a little folly outweigh wisdom and honour.
לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו׃ | 2 |
A wise man's understanding is at his right hand; but a fool's understanding at his left.
וגם בדרך כשהסכל הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא׃ | 3 |
Yea also, when a fool walketh by the way, his understanding faileth him, and he saith to every one that he is a fool.
אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים׃ | 4 |
If the spirit of the ruler rise up against thee, leave not thy place; for gentleness allayeth great offences.
יש רעה ראיתי תחת השמש כשגגה שיצא מלפני השליט׃ | 5 |
There is an evil which I have seen under the sun, like an error which proceedeth from a ruler:
נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו׃ | 6 |
Folly is set on great heights, and the rich sit in low place.
ראיתי עבדים על סוסים ושרים הלכים כעבדים על הארץ׃ | 7 |
I have seen servants upon horses, and princes walking as servants upon the earth.
חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש׃ | 8 |
He that diggeth a pit shall fall into it; and whoso breaketh through a fence, a serpent shall bite him.
מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם׃ | 9 |
Whoso quarrieth stones shall be hurt therewith; and he that cleaveth wood is endangered thereby.
אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה׃ | 10 |
If the iron be blunt, and one do not whet the edge, then must he put to more strength; but wisdom is profitable to direct.
אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון׃ | 11 |
If the serpent bite before it is charmed, then the charmer hath no advantage.
דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו׃ | 12 |
The words of a wise man's mouth are gracious; but the lips of a fool will swallow up himself.
תחלת דברי פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה׃ | 13 |
The beginning of the words of his mouth is foolishness; and the end of his talk is grievous madness.
והסכל ירבה דברים לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו׃ | 14 |
A fool also multiplieth words; yet man knoweth not what shall be; and that which shall be after him, who can tell him?
עמל הכסילים תיגענו אשר לא ידע ללכת אל עיר׃ | 15 |
The labour of fools wearieth every one of them, for he knoweth not how to go to the city.
אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו׃ | 16 |
Woe to thee, O land, when thy king is a boy, and thy princes feast in the morning!
אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי׃ | 17 |
Happy art thou, O land, when thy king is a free man, and thy princes eat in due season, in strength, and not in drunkenness!
בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית׃ | 18 |
By slothfulness the rafters sink in; and through idleness of the hands the house leaketh.
לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את הכל׃ | 19 |
A feast is made for laughter, and wine maketh glad the life; and money answereth all things.
גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל הכנפים יגיד דבר׃ | 20 |
Curse not the king, no, not in thy thought, and curse not the rich in thy bedchamber; for a bird of the air shall carry the voice, and that which hath wings shall tell the matter.