עמוס 4

1 שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שמרון העשקות דלים הרצצות אביונים האמרת לאדניהם הביאה ונשתה׃

Ecoutez cette parole, génisses de Basan, vivant sur la montagne de Samarie, vous qui opprimez les pauvres, écrasez les indigents, qui dites à vos maris: "Apportez, que nous puissions boire!"

2 נשבע אדני יהוה בקדשו כי הנה ימים באים עליכם ונשא אתכם בצנות ואחריתכן בסירות דוגה׃

Le Seigneur Dieu l’a juré par sa sainteté: Voici que des jours vont venir où l’on vous enlèvera, vous, avec des harpons, et vos enfants avec des hameçons de pêche!

3 ופרצים תצאנה אשה נגדה והשלכתנה ההרמונה נאם יהוה׃

Vous vous échapperez par les brèches, chacune droit devant elle, et vous chercherez un refuge dans le Hermon, dit l’Eternel.

4 באו בית אל ופשעו הגלגל הרבו לפשע והביאו לבקר זבחיכם לשלשת ימים מעשרתיכם׃

Allez à Béthel, ce sera un péché de plus; à Ghilgal, ce sera un péché de plus encore; apportez chaque matin vos sacrifices, tous les trois jours vos dîmes.

5 וקטר מחמץ תודה וקראו נדבות השמיעו כי כן אהבתם בני ישראל נאם אדני יהוה׃

Brûlez vos offrandes de reconnaissance consistant en pain fermenté. Publiez, faites sonner haut vos dons volontaires, puisque vous aimez tout cela, maison d’Israël, dit le Seigneur Dieu.

6 וגם אני נתתי לכם נקיון שנים בכל עריכם וחסר לחם בכל מקומתיכם ולא שבתם עדי נאם יהוה׃

En revanche, moi je vous ai coupé les vivres dans toutes vos villes, je vous ai privés de pain dans toutes vos demeures, et pourtant vous n’êtes pas revenus à moi, dit l’Eternel!

7 וגם אנכי מנעתי מכם את הגשם בעוד שלשה חדשים לקציר והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר חלקה אחת תמטר וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש׃

C’Est moi aussi qui vous ai refusé la pluie durant les trois mois qui précèdent la moisson; j’ai fait pleuvoir sur telle ville et je n’ai pas fait pleuvoir sur telle autre. Tel champ a reçu la pluie, tel autre n’ayant pas été arrosé, s’est desséché.

8 ונעו שתים שלש ערים אל עיר אחת לשתות מים ולא ישבעו ולא שבתם עדי נאם יהוה׃

De la sorte, deux ou trois villes se sont rendues dans une autre ville, lui demandant de l’eau à boire, sans pouvoir étancher leur soif, et pourtant vous n’êtes pas revenus à moi, dit l’Eternel!

9 הכיתי אתכם בשדפון ובירקון הרבות גנותיכם וכרמיכם ותאניכם וזיתיכם יאכל הגזם ולא שבתם עדי נאם יהוה׃

Je vous ai éprouvés par la rouille et la nielle, vos nombreux jardins, vos vignobles, vos figuiers et vos oliviers, la sauterelle les a dévorés, et pourtant vous n’êtes pas revenus à moi, dit l’Eternel!

10 שלחתי בכם דבר בדרך מצרים הרגתי בחרב בחוריכם עם שבי סוסיכם ואעלה באש מחניכם ובאפכם ולא שבתם עדי נאם יהוה׃

Je vous ai envoyé une véritable peste d’Egypte, j’ai fait périr vos jeunes gens par le glaive en même temps que vos chevaux furent capturés, j’ai fait monter à vos narines l’odeur fétide de votre camp, et pourtant vous n’êtes pas revenus à moi, dit l’Eternel!

11 הפכתי בכם כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ותהיו כאוד מצל משרפה ולא שבתם עדי נאם יהוה׃

J’Ai opéré des ruines parmi vous, rappelant la catastrophe dont Dieu frappa Sodome et Gomorrhe; vous étiez comme un tison arraché du feu, et pourtant vous n’êtes pas revenus à moi, dit l’Eternel!

12 לכן כה אעשה לך ישראל עקב כי זאת אעשה לך הכון לקראת אלהיך ישראל׃

Eh bien! Voici comment j’agirai avec toi, Israël et puisque je veux te traiter de la sorte, prépare-toi, ô Israël, à te présenter à ton Dieu.

13 כי הנה יוצר הרים וברא רוח ומגיד לאדם מה שחו עשה שחר עיפה ודרך על במתי ארץ יהוה אלהי צבאות שמו׃

Car c’est lui qui a formé les montagnes et créé le vent; c’est lui qui révèle à l’homme sa propre pensée, qui change l’aurore en ténèbres, qui marche sur les hauteurs de la terre. Eternel, Dieu-Cebaot, tel est son nom.