< מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 17 >
ויהי אחרי עברם באמפפוליס ובאפלוינא ויבאו אל תסלוניקי אשר שם בית כנסת היהודים׃ | 1 |
And when they had passed through Amphipolis and Apollonia, they came to Thessalonica, where there was a synagogue of the Jews.
ופולוס נכנס אליהם כמשפטו ושלש שבתות דבר עמהם בדברי הכתובים׃ | 2 |
And Paul, according to his custom, went in to them, and, for three sabbath-days, he reasoned with them from the Scriptures,
פתוח והוכח להם כי צריך היה אשר יענה המשיח ויקום מן המתים וכי זה הוא המשיח ישוע אשר אני מגיד לכם׃ | 3 |
explaining and affirming that it was necessary for the Christ to suffer and to rise from the dead; and that this Jesus whom I preach to you is the Christ.
ויאמינו מקצתם ויספחו על פולוס וסילא וגם יראי אלהים מן היונים לרב וגם נשים חשובות מספר לא מעט׃ | 4 |
And some of them believed, and associated themselves with Paul and Silas; of the devout Greeks, a great multitude, and of the chief women, not a few.
ויקנאו הסוררים שביהודים ויקחו להם אנשי בליעל מבטלני השוק ויקבצו המון ויהמו את העיר ויסבו על בית יסון ויבקשו להביאם חוצה אל העם׃ | 5 |
But the unbelieving Jews, taking with them some evil men, who were loungers about the markets, and collecting a mob, set the city in an uproar; and having assaulted the house of Jason, they sought to bring them out to the people.
וכאשר לא מצאו אותם סחבו את יסון ואנשים מן האחים לפני ראשי העיר ויצעקו לאמר הנה המדיחים את כל ישבי תבל באו גם הלום׃ | 6 |
But not finding them, they dragged Jason and certain brethren before the rulers of the city, crying out: These men, who have thrown the world into confusion, have come hither also;
ויסון אסף אתם אל ביתו והם כלם עשים נגד דתי הקיסר באמרם כי יש מלך אחר והוא ישוע׃ | 7 |
whom Jason has received into his house: and they all act in opposition to the decrees of Cæsar, saying, That there is another king, Jesus.
ויחרידו את העם ואת ראשי העיר אשר שמעו את זאת׃ | 8 |
And the multitude, and the rulers of the city, were troubled when they heard these things.
ויקחו ערבון מידי יסון ומידי האחרים ואחרי כן פטרום׃ | 9 |
And they took security of Jason, and of the others, and let them go.
והאחים מהרו לשלח את פולוס ואת סילא לילה לברואה והם בבאם שמה הלכו לבית כנסת היהודים׃ | 10 |
And the brethren immediately sent away Paul and Silas by night to Berea; and when they had come, they went into the synagogue of the Jews.
ואלה היו נדיבים מאנשי תסלוניקי ויקבלו את הדבר בכל לב וידרשו בכתובים יום יום לדעת אם כן הוא הדבר׃ | 11 |
These were of a better disposition than those in Thessalonica, for they received the word with all readiness of mind, examining the Scriptures daily, whether these things were so.
ויאמינו הרבה מהם וגם מן הנשים החשובות היוניות ומן האנשים לא מעט׃ | 12 |
Therefore, many of them believed; both of influential women, who were Greeks, and of men, not a few.
ויהי כאשר שמעו היהודים אשר מתסלוניקי כי מגיד פולוס את דבר אלהים גם בברואה ויבאו ויעררו את העם גם שמה׃ | 13 |
But when the Jews of Thessalonica learned that the word of God was preached by Paul in Berea also, they came thither, and excited the multitude.
וימהרו האחים וישלחו את פולוס ללכת עד הים וסילא וטימותיוס נשארו שם׃ | 14 |
Then the brethren immediately sent Paul away, to go as if to the sea; but Silas and Timothy remained there.
והמלוים את פולוס הוליכהו עד אתינס ויקבלו מצותו אל סילא וטימותיוס כי בוא יבאו אליו במהרה וילכו׃ | 15 |
And those who conducted Paul brought him to Athens: and having received a commandment for Silas and Timothy, that they should come to him as soon as possible, they departed.
ויהי באתינס ופולוס מהכה להם ותתחמץ רוחו בקרבו בראתו את העיר מלאה אלילים׃ | 16 |
Now while Paul was waiting for them at Athens, his spirit was stirred within him, when he saw the city full of idols.
על כן בבית הכנסת דבר עם היהודים ועם יראי אלהים ובשוק יום יום עם הנקרים אליו׃ | 17 |
Accordingly, he reasoned in the synagogue with the Jews and devout persons, and in the market daily, with those who chanced to meet him.
וגם מקצת הפילוסופים מתלמידי אפיקורוס ומחברת האסטוא התגרו בו ויש אשר אמרו מה יאמר המפטפט הלז ואחרים אמרים כפי הנראה הוא מגיד אלהי נכר יען כי בשר אתם את ישוע ואת התחיה׃ | 18 |
And some of the Epicurean and Stoic philosophers disputed with him; and some said: What can this babbler possibly wish to say? Others said: He seems to be a proclaimer of strange demons: for he preached to them Jesus and the Resurrection.
ויאחזוהו ויביאהו אל גבעת המשפט הנקראה בשם אריופגוס ויאמרו הנוכל לדעת מה היא זו התורה החדשה אשר אתה משמיע׃ | 19 |
And they took him, and brought him to Mars hill, saying: Are we able to understand what this new teaching is, which is announced by you?
כי דברים זרים אתה מביא באזנינו והננו חפצים לדעת מה ענינם׃ | 20 |
For you bring some strange things to our ears: we wish to understand then what these things mean.
כי האתיניים כלם וגם הנכרים הגרים שם לא חשו לדבר אחר כי אם לספר או לשמע חדשות׃ | 21 |
For all the Athenians and resident strangers have leisure for nothing else than to tell or to hear some new thing.
ויעמד פולוס בתוך ועד השפטים ויאמר אנשי אתינס הנני ראה בכל כי יראי אלים אתם מאד׃ | 22 |
Then Paul stood in the midst of Mars hill, and said: Men of Athens, I perceive that in all respects your reverence for demons excels that of other men.
כי אני עבר ומתבונן אל עבדות אלהיכם ואמצא מזבח אחד כתוב עליו לאל הנעלם ועתה את אשר עבדתם ואינכם ידעים אתו אני מגיד לכם׃ | 23 |
For as I was passing through, and looking attentively at the objects of your worship, I dis covered also an altar with this inscription: TO THE UNKNOWN GOD. Whom therefore you ignorantly worship, him I make known to you.
האל אשר עשה את העולם וכל אשר בו לא ישכן בהיכלות מעשה ידים כי הוא אדון השמים והארץ׃ | 24 |
God, who made the world, and all things that are in it, being Lord of heaven and earth, dwells not in temples made with hands;
גם לא ישרתוהו ידי בני אדם כאלו יצטרך לדבר כי הוא הנתן לכל חיים ונשמה וכל דבר׃ | 25 |
nor is he ministered to by the hands of men, as if he needed any thing: for he himself gives to all life, and breath, and all things:
ויושב כל עממי בני אדם על כל פני האדמה מדם אחד ויצב מועדים קבועים וגבולת מושבם׃ | 26 |
and he has made from one blood every nation of men, that they might dwell on all the face of the earth, having marked out their appointed times, and the bounds of their dwelling:
למען יבקשו את האלהים אולי ימששהו וימצאהו אף כי איננו רחוק מכל אחד ממנו׃ | 27 |
that they might seek for God, if perhaps they would feel after him, and find him, although, indeed, he is not far from every one of us.
כי בו אנחנו חיים ומתנועעים וקימים כאשר גם מקצת משורריכם אמרו אף ילידיו אנחנו׃ | 28 |
For in him we live, and move, and have our being: as also some of your own poets have said: For we his offspring are.
והנה בהיותנו ילידי האלהים לא נכון לנו לחשב כי האלהות תדמה לזהב או לכסף או לאבן מעשה חרש ומחשבת בני אדם׃ | 29 |
Therefore, being the offspring of God, we ought not to think that the Godhood is like gold, or silver, or stone, sculptured by art and the device of man.
לכן עתה אחרי עבר אלהים על ימות הסכלות מצוה הוא את כל בני האדם בכל אפסי ארץ כי שוב ישובו׃ | 30 |
Yet the times of this ignorance God overlooked; but now, he commands all men everywhere to repent:
יען אשר שת יום לשפט תבל בצדק על ידי איש אשר הפקידו ויתן עדות נאמנה לכלם בהקימו אתו מן המתים׃ | 31 |
because he has appointed a day in which he will judge the world, in righteousness, by the man whom he has chosen, giving to all assurance of this, by having raised him from the dead.
וכאשר שמעו תחית מתים אלה הלעיגו לו ואלה אמרו על זאת נשמעך בעת אחרת׃ | 32 |
And when they heard of the resurrection of the dead, some mocked; others said: We will hear you again concerning this matter.
And so Paul departed from among them.
ומקצתם דבקו בו ויאמינו ובהם דיונוסיוס מן השפטים של אריופגוס ואשה אחת שמה דמריס ועוד אחרים עמהם׃ | 34 |
But certain men associated with him, and believed; among whom was Dionysius the Areopagite, and a woman named Damaris, and others with them.