< אֶל־הָעִבְרִים 9 >

לברית הראשונה בין אלוהים לבין בני־ישראל היו חוקים וכללים לעבודת ה׳, והיה משכן על־פני האדמה. 1
Shin taarets, Ik' ik'iyi fini niwonat datsatsi Ik' Ik'iiyef beyoko detsfe b́teshi
המשכן היה מחולק לשניים: משכן חיצוני ומשכן פנימי. במשכן החיצוני היה מקום שנקרא”קודש“, ובו היו מנורת הזהב והשולחן שעליו מערכת לחם־הפנים. 2
Git k'aat'wotsi detsts dunkaniyu k'andek'rane b́teshi. C'eeshi gedokunat, woshi tusho bíyats b́beef t'arap'ez detsts shints maa kayu «S'ayinoki» eteefuni b teshi.
בתוך המשכן החיצוני היה מסך (הפרוכת), ומעברו המשכן הפנימי שנקרא”קודש הקודשים“. 3
Gitl magarajiwoniyere jiik'o maantse gitsitsi kayu «S'aynat S'ayintsu» eteefuni.
לפני קודש הקודשים היה מזבח זהב להקטרת קטורת, ובתוכו ארון־הברית שכולו מצופה זהב. בתוך ארון־הברית היו לוחות הברית, צנצנת זהב שהכילה מן, ומטה אהרון שפרח. מעל ארון־הברית היו דמויות של שני מלאכי כבוד, שנקראים”כרובים“, וכנפיהם סוככות על כיסוי הזהב של הארון – כיסוי הנקרא”כפורת“. לא ארחיב עתה את הדיבור על כל אחד מאלה. 4
Dunkani kay gitsitsts hanitse awntson dozets it'ano bíyats s'uwiyeyiru t'arap'ezonat, awntson futets taari taboto biitse fa'ebte b́tesh, taari tabotaniitse mano biitse detsts awntsi mosobiynu, atáát teshts Aron gumbu, nem tatswotsi bí'ats guut'ets gashets shútswots fa'ano boteshi.
5
Taabotatse fa'a morr t'afitwo bo bangon ipiru mangts Kirubeliwots fa'ano boteshi, ernmó jam keewanots jango and ik ikon keewo falratsonee.
בתנאים אלה יכלו תמיד הכוהנים להיכנס אל המשכן החיצוני כדי לבצע את תפקידם. 6
Hank'on jam keewo k'an b́wtsiyakon kahniwots bo fino s'eentsosh dunkany shintsi kayuts uni aawo kinditune.
אך אל המשכן הפנימי, אל קודש הקודשים, יכול היה להיכנס רק הכהן הגדול, ורק פעם אחת בשנה. בכל פעם שנכנס אל קודש הקודשים היה עליו להתיז דם על הכפורת ולפני הכפורת, כקורבן לאלוהים – קורבן שמכפר על שגיאותיו וחטאיו של הכהן הגדול עצמו ושל כל העם. 7
Gitl gitsitsi k'at'uts kinditwonmó kahniwotsats naashi k'aabo s'uziye, b́ kinditwere worwototse ik aaw s'uziye, bíye b́ took jangonat ash asho dáron b́fiints morrosh b́ t'intsit s'atso desh b́de'aawo kindratse.
רוח הקודש רוצה ללמדנו שלפי הברית הישנה, כל עוד היה קיים המשכן החיצוני, והייתה קיימת השיטה המתירה רק לכהן הגדול את הגישה לקודש הקודשים, הציבור הרחב אינו יכול להתקרב לאלוהים. 8
Dunkani k'at' shintsu b́ befetsosh S'ayinat S'aynu maants daamet weerindo andoor k'esheerafa'a b́wottsok'owo S'ayin shayiro hank'one b́ kitsiri.
דבר זה בא ללמדנו שהמנחות והזבחים, שהוקרבו לפי השיטה הישנה, לא הצליחו לטהר את לבו של החוטא אשר הקריב את הקורבנות. 9
Hanwere and dúro artsoniyee, mank'oon t'iniru imonat woshon t'intsiru asho nibo S'ayintsosh falatsne,
מדוע? מפני שהתורה עוסקת רק בטקסים מסוימים: בענייני מאכל, משקה, טהרת הגוף וכן הלאה, וטקסים אלה יכלו לטהר באופן חיצוני ופיזי בלבד. משום כך תפקידם זמני בלבד – עד שיבוא המשיח ואיתו הברית החדשה. 10
Keewanots handrit aawo b́waafetsosh finats jints úratsi niwwotsiye, boowere móónat úshi jangosh k'osh k'osh mashdek'osh beezets niwwots s'uzsh k'aleknee.
כאשר בא המשיח ככהן הגדול של הברית החדשה, הוא עבר דרך המשכן המושלם והאמיתי בשמים – משכן שנבנה לא בידי אדם, שכן אינו מיועד לעולם הזה. 11
Ernmó Krstos and beyiru sheeng keewwotssh kahniwotsatsi naashi k'aabo wotat be'ere, bí b́kindts dunkaniyu een wotat s'eenuniyee, goofhaan ash kishon finerawnat azeetsaniitsk wotkiyaliye,
וכשנכנס אל קודש הקודשים הביא איתו לא דם שעירים ועגלים, אלא את דמו שלו אשר התיז על הכפורת אחת ולתמיד, וכך הבטיח לנו ישועה נצחית. (aiōnios g166) 12
S'aynat S'ayinuts iknoto b́ s'atso dek't aani iwisherawok'on b́ kindi bako, eeyishikonat máánzi s'atso dek't kindratse, mank'oon dúre dúrosh noon woritwo noosh b́ daatsiyi. (aiōnios g166)
אם לפי התורה יכלו דם הפרים והשעירים ואפר הפרה האדומה לטהר את גוף החוטאים, 13
Eeyishwotsna, manz wur s'atsonat woshosh mis'ts miinzigelu tulo kiimts ashuwotsats fakewoor meets kimatse boon mayde b́ S'ayintsitka wotiyal,
אנו יכולים להיות בטוחים שדם המשיח, אשר על־ידי רוח הקודש הנצחי הקריב את עצמו לאלוהים כקורבן בעד חטאינו, יטהר את גופנו ומצפוננו ממעשים מתים, ובמקומם יחדיר בנו את האמונה באלוהים חיים ואת הרצון לשרתו. (aiōnios g166) 14
Dúre dúri shayri weeron b́tooko kiimo bíatse aalts wosho woshdek't Ik'osh t'intstso Krstos s'atso beyat beyiru Ik'osh finosh no nibo k'irts finotse aawk'owe iki bogo b́ s'ayintsiti k'úna! (aiōnios g166)
המשיח הביא איתו את הברית החדשה, כדי שכל הקרואים אל אלוהים יירשו את הבטחותיו הנפלאות של אלוהים. כי המשיח מת כדי להצילם מהעונש על החטאים שחטאו עוד בהיותם כפופים לברית הישנה, לתורה. (aiōnios g166) 15
Ekeewots bos'eege Ik'o jangit dúre dúrosh b́ imts rstiyo bodek'etwok'o Krstos handr taari dagotse manitwo wotere, man b́wotwere ash ashuwotsi shin taari shirots wotde bofints morrotse kashiyosh b́k'irtsoshe. (aiōnios g166)
כאשר אדם מוריש את רכושו בצוואה, איש מן היורשים אינו מקבל את חלקו לפני שמוכח כי בעל הצוואה מת. 16
Jeshu kasho b́ beewor jeshu kashirwo b́ k'iro dandek'o geyife,
כל עוד חי בעל הצוואה, איש אינו יכול לדרוש את החלק המובטח לו, כי לצוואה אין תוקף בחיי בעליה. 17
Jeshuman arikon finats b́ jinet jeshu kashirman b́ k'irihakee, jeshu kashirwo kashon b́ befetsoshmó jeshuman fineratse.
משום כך גם הברית הראשונה נחתמה בדם. 18
Mank'o b́wottsotse shints taaronúwor dab s'atsalon finats jinatse.
לאחר שמשה קרא לפני העם את כל החוקים שבתורת ה׳, הוא לקח מים, דם עגלים ושעירים, ובעזרת תולעת־שני וענף אזוב התיזם על ספר התורה ועל כל העם. 19
Shin shin Muse b́ ímts nemotse fa'a tzaziwotsi ash jamosh keewre, maniyere hakon máánzonat eyishi s'atso aatsonton dek't nemi mas'aafonat ash jamono, hisop'i mit maaronat mereeri biri s'iron b́faki,
ובעשותו זאת אמר:”הנה דם הברית אשר כרת ה׳ עמכם“. 20
B́ fakwere «Ik'o itsh b́ azazts taaritsi s'atso haniye.» ettniye.
באותה דרך התיז משה דם גם על המשכן ועל כל כלי הקודש שבתוכו. 21
Mank'o dunkaniwotsnat, boon kis'kesheyiru k'ac' jamats s'atso fakeree.
למעשה לפי חוקי הברית הישנה כמעט כל דבר טוהר על־ידי התזת דם, ובלי שפיכת דם אין סליחת חטאים. 22
Arikonoor Muse nemok'on muk' keewwotsiyere okoon jam keewo s'atsone b́ S'ayineti, s'atso b́kuud'erawonowere morratse S'ayino daatseratse.
משום כך המשכן וכלי הקודש, שהם העתק של המשכן האמיתי שנמצא בשמים, היו צריכים להיטהר בדם כפי שטוהרו על־ידי משה. אך המשכן האמיתי, שנמצא בשמים, מטוהר בזבחים וקורבנות יקרים הרבה יותר. 23
Eshe darotsi keew hanotsi ariyets wotts jamanots hannk'o niwron s'ayino boosh geyitwe b́teshi, darotsik wotts keewwotswor botookon haniyere bogts woshon s'ayino boosh geyife.
כי המשיח לא נכנס אל המשכן שנבנה בידי אדם כאן עלי־אדמות, ואשר הוא רק העתק של המשכן האמיתי; המשיח נכנס אל המשכן האמיתי שנמצא בשמים, כדי לייצג אותנו לפני אלוהים. 24
Krstos arik «Ik' maa S'ayinun» ariyeek wottsunat ash kishon finets S'ayinu beyokuk kindratse, bí b́tookon and nojangosh Ik'o shinatse be'ewosh darots kindre.
נוסף לכך, המשיח לא הקריב את עצמו פעמים רבות, כמנהג הכהן הגדול שהקריב מדי שנה את דם הקורבנות בקודש הקודשים. 25
Ayhudi kahniwotsats naashi k'aabo b́ tooki s'ats woterawo s'atso dek't worwot worwoton S'aynat S'ayintsuts b́kindfoni, Krstosmó b́ tooko ayoto woshok'o k'alde t'intsosh kindratse.
אילו היה על המשיח להקריב את עצמו מדי שנה, מבריאת העולם, היה עליו להתענות ולמות שוב ושוב. אולם עובדה היא שהמשיח בא אלינו באחרית הימים והקריב את עצמו פעם אחת ולתמיד, כדי שמותו בעדנו יבטל את כוח החטא שבתוכנו. (aiōn g165) 26
Mank'o b́wotink'ere datso bíazeewortson ayoto gond bek'o dek'osh bísh geyiyank'ee b́teshi, and dúri s'uwaatse morro k'aaúbazosh b́ tooko wosho woshdek't iknoto iwishirawok'on be'ere. (aiōn g165)
כשם שכולנו יודעים בביטחון שנגזר על בני־האדם למות פעם אחת, ולאחר מכן להישפט על־ידי אלוהים, 27
Ashosh iknoto k'iro beezk'rere, k'ironiyere okonowere bí ats angshetwe.
כך אנו בטוחים שהמשיח הוקרב פעם אחת בלבד ככפרה על חטאינו. אך הוא יבוא אלינו שנית – הפעם לא כדי לסלוח לחטאינו, אלא כדי להשלים את ישועתם של כל המצפים לו. 28
Mank'owere Krstos aywots morro k'aaúbazosh iknoto shukeere, aaninwere morro kurosh b́woterawo bín kotirwotsi kashiwosh gitlo be'etwe.

< אֶל־הָעִבְרִים 9 >