תהילים 82

1 מִזְמוֹר לְאָסָף אֱ‍ֽלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת־אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּֽט׃

En Salme af Asaf. Gud staar frem i Guders Forsamling, midt iblandt Guder holder han Dom:

2 עַד־מָתַי תִּשְׁפְּטוּ־עָוֶל וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ־סֶֽלָה׃

»Hvor længe vil I dømme uredeligt og holde med de gudløse? (Sela)

3 שִׁפְטוּ־דַל וְיָתוֹם עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּֽיקוּ׃

Skaf de ringe og faderløse Ret, kend de arme og nødstedte fri;

4 פַּלְּטוּ־דַל וְאֶבְיוֹן מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּֽילוּ׃

red de ringe og fattige, fri dem ud af de gudløses Haand!

5 לֹא יָֽדְעוּ ׀ וְלֹא יָבִינוּ בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ יִמּוֹטוּ כָּל־מוֹסְדֵי אָֽרֶץ׃

Dog, de kender intet, sanser intet, i Mørke vandrer de om, alle Jordens Grundvolde vakler.

6 אֲ‍ֽנִי־אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶֽם׃

Jeg har sagt, at I er Guder, I er alle den Højestes Sønner;

7 אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּֽלוּ׃

dog skal I dø som Mennesker, styrte som en af Fyrsterne!«

8 קוּמָה אֱלֹהִים שָׁפְטָה הָאָרֶץ כִּֽי־אַתָּה תִנְחַל בְּכָל־הַגּוֹיִֽם׃

Rejs dig, o Gud, døm Jorden, thi alle Folkene faar du til Arv!