מִשְׁלֵי 31

1 דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָּׂא אֲ‍ֽשֶׁר־יִסְּרַתּוּ אִמּֽוֹ׃

レムエル王のことば即ちその母の彼に教へし箴言なり

2 מַה־בְּרִי וּמַֽה־בַּר־בִּטְנִי וּמֶה בַּר־נְדָרָֽי׃

わが子よ何を言んか わが胎の子よ何をいはんか 我が願ひて得たる子よ何をいはんか

3 אַל־תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ וּדְרָכֶיךָ לַֽמְחוֹת מְלָכִֽין׃

なんぢの力を女につひやすなかれ 王を滅すものに汝の途をまかする勿れ

4 אַל לַֽמְלָכִים ׀ לְֽמוֹאֵל אַל לַֽמְלָכִים שְׁתוֹ־יָיִן וּלְרוֹזְנִים או אֵי שֵׁכָֽר׃

レムエルよ酒を飮は王の爲べき事に非ず 王の爲べき事にあらず 醇醪を求むるは牧伯の爲すべき事にあらず

5 פֶּן־יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק וִֽישַׁנֶּה דִּין כָּל־בְּנֵי־עֹֽנִי׃

恐くは洒を飮て律法をわすれ 且すべて惱まさるる者の審判を枉げん

6 תְּנוּ־שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָֽפֶשׁ׃

醇醪を亡びんとする者にあたへ 酒を心の傷める者にあたへよ

7 יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח רִישׁוֹ וַעֲמָלוֹ לֹא יִזְכָּר־עֽוֹד׃

かれ飮てその貧窮をわすれ復その苦楚を憶はざるべし

8 פְּתַח־פִּיךָ לְאִלֵּם אֶל־דִּין כָּל־בְּנֵי חֲלֽוֹף׃

なんぢ瘖者のため又すべての孤者の訟のために口をひらけ

9 פְּתַח־פִּיךָ שְׁפָט־צֶדֶק וְדִין עָנִי וְאֶבְיֽוֹן׃

なんぢ口をひらきて義しき審判をなし貧者と窮乏者の訟を糺せ

10 אֵֽשֶׁת־חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָֽהּ׃

誰か賢き女を見出すことを得ん その價は眞珠よりも貴とし

11 בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָֽר׃

その夫の心は彼を恃み その産業は乏しくならじ

12 גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא־רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּֽיה׃

彼が存命ふる間はその夫に善事をなして惡き事をなさず

13 דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּֽיהָ׃

彼は羊の毛と麻とを求め喜びて手から操き

14 הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָֽהּ׃

商賈の舟のごとく遠き國よりその糧を運び

15 וַתָּקָם ׀ בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶֽיהָ׃

夜のあけぬ先に起てその家人に糧をあたへ その婢女に日用の分をあたふ

16 זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ מִפְּרִי כַפֶּיהָ נטע נָטְעָה כָּֽרֶם׃

田畝をはかりて之を買ひ その手の操作をもて葡萄園を植ゑ

17 חָֽגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ וַתְּאַמֵּץ זְרֹעוֹתֶֽיהָ׃

力をもて腰に帯し その手を強くす

18 טָעֲמָה כִּי־טוֹב סַחְרָהּ לֹֽא־יִכְבֶּה בליל בַלַּיְלָה נֵרָֽהּ׃

彼はその利潤の益あるを知る その燈火は終夜きえず

19 יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָֽלֶךְ׃

かれ手を紡線車にのべ その指に紡錘をとり

20 כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָֽאֶבְיֽוֹן׃

手を貧者にのべ 手を困苦者に舒ぶ

21 לֹא־תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל־בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִֽים׃

彼は家人の爲に雪をおそれず 蓋その家人みな蕃紅の衣をきればなり

22 מַרְבַדִּים עָֽשְׂתָה־לָּהּ שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָֽׁהּ׃

彼はおのれの爲に美しき褥子をつくり 細布と紫とをもてその衣とせり

23 נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם־זִקְנֵי־אָֽרֶץ׃

その夫はその地の長老とともに邑の門に坐するによりて人に知らるるなり

24 סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר וַחֲגוֹר נָתְנָה לַֽכְּנַעֲנִֽי׃

彼は細布の衣を製りてこれをうり 帯をつくりて商賈にあたふ

25 עֹז־וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרֽוֹן׃

彼は筋力と尊貴とを衣とし且のちの日を笑ふ

26 פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתֽוֹרַת־חֶסֶד עַל־לְשׁוֹנָֽהּ׃

彼は口を啓きて智慧をのぶ 仁愛の教誨その舌にあり

27 צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵֽל׃

かれはその家の事を鑒み 怠惰の糧を食はず

28 קָמוּ בָנֶיהָ וַֽיְאַשְּׁרוּהָ בַּעְלָהּ וַֽיְהַֽלְלָהּ׃

その衆子は起て彼を祝す その夫も彼を讃ていふ

29 רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל־כֻּלָּֽנָה׃

賢く事をなす女子は多けれども 汝はすべての女子に愈れり

30 שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת־יְהוָה הִיא תִתְהַלָּֽל׃

艶麗はいつはりなり 美色は呼吸のごとし 惟ヱホバを畏るる女は誉られん

31 תְּנוּ־לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִֽיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶֽׂיהָ׃ 915 31 4 4

その手の操作の果をこれにあたへ その行爲によりてこれを邑の門にほめよ