< מִשְׁלֵי 17 >

טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה־בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי־רִֽיב׃ 1
設筵滿屋,大家相爭, 不如有塊乾餅,大家相安。
עֶֽבֶד־מַשְׂכִּיל יִמְשֹׁל בְּבֵן מֵבִישׁ וּבְתוֹךְ אַחִים יַחֲלֹק נַחֲלָֽה׃ 2
僕人辦事聰明,必管轄貽羞之子, 又在眾子中同分產業。
מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וּבֹחֵן לִבּוֹת יְהוָֽה׃ 3
鼎為煉銀,爐為煉金; 惟有耶和華熬煉人心。
מֵרַע מַקְשִׁיב עַל־שְׂפַת־אָוֶן שֶׁקֶר מֵזִין עַל־לְשׁוֹן הַוֺּֽת׃ 4
行惡的,留心聽奸詐之言; 說謊的,側耳聽邪惡之語。
לֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עֹשֵׂהוּ שָׂמֵחַ לְאֵיד לֹא יִנָּקֶֽה׃ 5
戲笑窮人的,是辱沒造他的主; 幸災樂禍的,必不免受罰。
עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָנִים וְתִפְאֶרֶת בָּנִים אֲבוֹתָֽם׃ 6
子孫為老人的冠冕; 父親是兒女的榮耀。
לֹא־נָאוָה לְנָבָל שְׂפַת־יֶתֶר אַף כִּֽי־לְנָדִיב שְׂפַת־שָֽׁקֶר׃ 7
愚頑人說美言本不相宜, 何況君王說謊話呢?
אֶֽבֶן־חֵן הַשֹּׁחַד בְּעֵינֵי בְעָלָיו אֶֽל־כָּל־אֲשֶׁר יִפְנֶה יַשְׂכִּֽיל׃ 8
賄賂在餽送的人眼中看為寶玉, 隨處運動都得順利。
מְֽכַסֶּה־פֶּשַׁע מְבַקֵּשׁ אַהֲבָה וְשֹׁנֶה בְדָבָר מַפְרִיד אַלּֽוּף׃ 9
遮掩人過的,尋求人愛; 屢次挑錯的,離間密友。
תֵּחַת גְּעָרָה בְמֵבִין מֵהַכּוֹת כְּסִיל מֵאָֽה׃ 10
一句責備話深入聰明人的心, 強如責打愚昧人一百下。
אַךְ־מְרִי יְבַקֶּשׁ־רָע וּמַלְאָךְ אַכְזָרִי יְשֻׁלַּח־בּֽוֹ׃ 11
惡人只尋背叛, 所以必有嚴厲的使者奉差攻擊他。
פָּגוֹשׁ דֹּב שַׁכּוּל בְּאִישׁ וְאַל־כְּסִיל בְּאִוַּלְתּֽוֹ׃ 12
寧可遇見丟崽子的母熊, 不可遇見正行愚妄的愚昧人。
מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה לֹא־תמיש תָמוּשׁ רָעָה מִבֵּיתֽוֹ׃ 13
以惡報善的, 禍患必不離他的家。
פּוֹטֵֽר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן וְלִפְנֵי הִתְגַּלַּע הָרִיב נְטֽוֹשׁ׃ 14
紛爭的起頭如水放開, 所以,在爭鬧之先必當止息爭競。
מַצְדִּיק רָשָׁע וּמַרְשִׁיעַ צַדִּיק תּוֹעֲבַת יְהוָה גַּם־שְׁנֵיהֶֽם׃ 15
定惡人為義的,定義人為惡的, 這都為耶和華所憎惡。
לָמָּה־זֶּה מְחִיר בְּיַד־כְּסִיל לִקְנוֹת חָכְמָה וְלֶב־אָֽיִן׃ 16
愚昧人既無聰明, 為何手拿價銀買智慧呢?
בְּכָל־עֵת אֹהֵב הָרֵעַ וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵֽד׃ 17
朋友乃時常親愛, 弟兄為患難而生。
אָדָם חֲסַר־לֵב תּוֹקֵעַ כָּף עֹרֵב עֲרֻבָּה לִפְנֵי רֵעֵֽהוּ׃ 18
在鄰舍面前擊掌作保 乃是無知的人。
אֹהֵֽב פֶּשַׁע אֹהֵב מַצָּה מַגְבִּיהַּ פִּתְחוֹ מְבַקֶּשׁ־שָֽׁבֶר׃ 19
喜愛爭競的,是喜愛過犯; 高立家門的,乃自取敗壞。
עִקֶּשׁ־לֵב לֹא יִמְצָא־טוֹב וְנֶהְפָּךְ בִּלְשׁוֹנוֹ יִפּוֹל בְּרָעָֽה׃ 20
心存邪僻的,尋不着好處; 舌弄是非的,陷在禍患中。
יֹלֵד כְּסִיל לְתוּגָה לוֹ וְלֹֽא־יִשְׂמַח אֲבִי נָבָֽל׃ 21
生愚昧子的,必自愁苦; 愚頑人的父毫無喜樂。
לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב גֵּהָה וְרוּחַ נְכֵאָה תְּיַבֶּשׁ־גָּֽרֶם׃ 22
喜樂的心乃是良藥; 憂傷的靈使骨枯乾。
שֹׁחַד מֵחֵיק רָשָׁע יִקָּח לְהַטּוֹת אָרְחוֹת מִשְׁפָּֽט׃ 23
惡人暗中受賄賂, 為要顛倒判斷。
אֶת־פְּנֵי מֵבִין חָכְמָה וְעֵינֵי כְסִיל בִּקְצֵה־אָֽרֶץ׃ 24
明哲人眼前有智慧; 愚昧人眼望地極。
כַּעַס לְאָבִיו בֵּן כְּסִיל וּמֶמֶר לְיוֹלַדְתּֽוֹ׃ 25
愚昧子使父親愁煩, 使母親憂苦。
גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא־טוֹב לְהַכּוֹת נְדִיבִים עַל־יֹֽשֶׁר׃ 26
刑罰義人為不善; 責打君子為不義。
חוֹשֵׂךְ אֲמָרָיו יוֹדֵעַ דָּעַת וקר־יְקַר־רוּחַ אִישׁ תְּבוּנָֽה׃ 27
寡少言語的,有知識; 性情溫良的,有聰明。
גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב אֹטֵם שְׂפָתָיו נָבֽוֹן׃ 28
愚昧人若靜默不言也可算為智慧; 閉口不說也可算為聰明。

< מִשְׁלֵי 17 >