< תְהִלִּים 54 >
לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינֹ֗ת מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִֽד׃ בְּב֣וֹא הַ֭זִּיפִים וַיֹּאמְר֣וּ לְשָׁא֑וּל הֲלֹ֥א דָ֝וִ֗ד מִסְתַּתֵּ֥ר עִמָּֽנוּ׃ אֱ֭לֹהִים בְּשִׁמְךָ֣ הוֹשִׁיעֵ֑נִי וּבִגְבוּרָתְךָ֥ תְדִינֵֽנִי׃ | 1 |
Neghmichilerning béshigha tapshurulup, tarliq sazlar bilen oqulsun dep, Dawut yazghan «Masqil» (Zif shehiridikiler Saul padishahning yénigha bérip: «Dawut bizning mushu yurtimizgha möküwalghan, sili bilmemdila?» dep ayghaqchiliq qilghandin kéyin yézilghan): I Xuda, Öz naming bilen méni qutquzghaysen; Zor qudriting bilen dewayimni sorighaysen.
אֱ֭לֹהִים שְׁמַ֣ע תְּפִלָּתִ֑י הַ֝אֲזִ֗ינָה לְאִמְרֵי־פִֽי׃ | 2 |
I Xuda, duayimni anglighaysen; Aghzimdiki sözlerge qulaq salghaysen.
כִּ֤י זָרִ֨ים ׀ קָ֤מוּ עָלַ֗י וְֽ֭עָרִיצִים בִּקְשׁ֣וּ נַפְשִׁ֑י לֹ֤א שָׂ֨מוּ אֱלֹהִ֖ים לְנֶגְדָּ֣ם סֶֽלָה׃ | 3 |
Chünki yat ademler manga hujum qilishqa ornidin turdi; Zomigerler méning jénimni owlimaqta; Ular Xudani nezirige héch ilmaydu. (Sélah)
הִנֵּ֣ה אֱ֭לֹהִים עֹזֵ֣ר לִ֑י אֲ֝דֹנָ֗י בְּֽסֹמְכֵ֥י נַפְשִֽׁי׃ | 4 |
Qara, Xuda manga yardem qilghuchidur; Reb jénimni yöleydighanlar arisididur. (Sélah)
יָשִׁ֣יב הָ֭רַע לְשֹׁרְרָ֑י בַּ֝אֲמִתְּךָ֗ הַצְמִיתֵֽם׃ | 5 |
U düshmenlirimning yamanliqini özige qayturidu; [I Xuda], Öz heqiqiting bilen ularni üzüp tashlighaysen.
בִּנְדָבָ֥ה אֶזְבְּחָה־לָּ֑ךְ א֤וֹדֶה שִּׁמְךָ֖ יְהוָ֣ה כִּי־טֽוֹב׃ | 6 |
Men Sanga xalis qurbanliqlar sunimen; Namingni medhiyeleymen, i Perwerdigar; Shundaq qilish eladur.
כִּ֣י מִכָּל־צָ֭רָה הִצִּילָ֑נִי וּ֝בְאֹיְבַ֗י רָאֲתָ֥ה עֵינִֽי׃ | 7 |
Chünki U méni barliq bala-qazalardin qutquzdi; Düshmenlirimning meghlubiyitini öz közum bilen kördüm.