< וַיִּקְרָא 27 >
וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ | 1 |
Mago'ane Ra Anumzamo'a Mosesena amanage huno asami'ne,
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם אִ֕ישׁ כִּ֥י יַפְלִ֖א נֶ֑דֶר בְּעֶרְכְּךָ֥ נְפָשֹׁ֖ת לַֽיהוָֽה׃ | 2 |
Israeli vahera zamasamige'za Anumzamofoma huvempa hu'za ami'nesaza vahe'ma mizama senaku'ma hanu'za, vahe'mofo avamente nege'za mizasegahaze.
וְהָיָ֤ה עֶרְכְּךָ֙ הַזָּכָ֔ר מִבֶּן֙ עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֔ה וְעַ֖ד בֶּן־שִׁשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה וְהָיָ֣ה עֶרְכְּךָ֗ חֲמִשִּׁ֛ים שֶׁ֥קֶל כֶּ֖סֶף בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃ | 3 |
Mono nompima erinte'zama refkoma nehaza kante anteta, kafuzamimo'ma 20tireti'ma vuno, 60re'ma ometre'nenia veneneramintera 50'a silva zago mizaseho.
וְאִם־נְקֵבָ֖ה הִ֑וא וְהָיָ֥ה עֶרְכְּךָ֖ שְׁלֹשִׁ֥ים שָֽׁקֶל׃ | 4 |
Hagi kafuzmimo'ma 20reti'ma vuno 60re'ma vu'nesia a'mofara, 30'a silva zagoreti mizasegahaze.
וְאִ֨ם מִבֶּן־חָמֵ֜שׁ שָׁנִ֗ים וְעַד֙ בֶּן־עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֔ה וְהָיָ֧ה עֶרְכְּךָ֛ הַזָּכָ֖ר עֶשְׂרִ֣ים שְׁקָלִ֑ים וְלַנְּקֵבָ֖ה עֲשֶׂ֥רֶת שְׁקָלִֽים׃ | 5 |
Hagi 5fu'a kafuretima vuno 20'a kafuma hu'nenia venene'a, 20'a silva zago mizase nezamanteta, 5fu'a kafuretima vuno 20'a kafuma hu'nenia mofane zagarera 10ni'a silva zagoreti mizasegahaze.
וְאִ֣ם מִבֶּן־חֹ֗דֶשׁ וְעַד֙ בֶּן־חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְהָיָ֤ה עֶרְכְּךָ֙ הַזָּכָ֔ר חֲמִשָּׁ֥ה שְׁקָלִ֖ים כָּ֑סֶף וְלַנְּקֵבָ֣ה עֶרְכְּךָ֔ שְׁלֹ֥שֶׁת שְׁקָלִ֖ים כָּֽסֶף׃ | 6 |
Hagi mago ikama hu'neniretima vuno 5fu'a kafuma hu'nenia ne mofavrerera, 5'a silva zago mizaneseta, mago ikama hu'neniretima vuno 5fu'a kafuma hu'nenia mofanerera 3'a silva zago mizasegahaze.
וְ֠אִם מִבֶּן־שִׁשִּׁ֨ים שָׁנָ֤ה וָמַ֙עְלָה֙ אִם־זָכָ֔ר וְהָיָ֣ה עֶרְכְּךָ֔ חֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר שָׁ֑קֶל וְלַנְּקֵבָ֖ה עֲשָׂרָ֥ה שְׁקָלִֽים׃ | 7 |
Hagi 6'a kafuma agaterenenia venenerera, 15tini'a silva zago miza nehuta, 60'a kafuma agatere'nenia anerera 10ni'a silva zago mizasegahaze.
וְאִם־מָ֥ךְ הוּא֙ מֵֽעֶרְכֶּ֔ךָ וְהֶֽעֱמִידוֹ֙ לִפְנֵ֣י הַכֹּהֵ֔ן וְהֶעֱרִ֥יךְ אֹת֖וֹ הַכֹּהֵ֑ן עַל־פִּ֗י אֲשֶׁ֤ר תַּשִּׂיג֙ יַ֣ד הַנֹּדֵ֔ר יַעֲרִיכֶ֖נּוּ הַכֹּהֵֽן׃ ס | 8 |
Hagi zamunte omane vahe'mo'zama huvempa hu'nenuzama zamagrama mizasega avamente zagoma e'ori'nesu'za, pristi vahete vanageno pristi vahe'mo zamagrama mizamasega avamente zago agi ahezamantesige'za mizasegahaze.
וְאִם־בְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר יַקְרִ֧יבוּ מִמֶּ֛נָּה קָרְבָּ֖ן לַֽיהוָ֑ה כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֥ן מִמֶּ֛נּוּ לַיהוָ֖ה יִֽהְיֶה־קֹּֽדֶשׁ׃ | 9 |
Hagi mago'mo'ma agruma hu'nenia zagagafafinti'ma Ra Anumzamonare'ma huvempa huno ofama hu'naku'ma hania zagagafamo'a ruotage hu'ne.
לֹ֣א יַחֲלִיפֶ֗נּוּ וְלֹֽא־יָמִ֥יר אֹת֛וֹ ט֥וֹב בְּרָ֖ע אוֹ־רַ֣ע בְּט֑וֹב וְאִם־הָמֵ֨ר יָמִ֤יר בְּהֵמָה֙ בִּבְהֵמָ֔ה וְהָֽיָה־ה֥וּא וּתְמוּרָת֖וֹ יִֽהְיֶה־קֹּֽדֶשׁ׃ | 10 |
Hagi ana ruotage'ma hu'nea zagagafa haviza hu'neanki, knare hu'neanki nehuta ru zagagafa avreonteho. Hianagi anama hanageno'a, ana tarega zagagafamokea ruotage hugaha'e.
וְאִם֙ כָּל־בְּהֵמָ֣ה טְמֵאָ֔ה אֲ֠שֶׁר לֹא־יַקְרִ֧יבוּ מִמֶּ֛נָּה קָרְבָּ֖ן לַֽיהוָ֑ה וְהֶֽעֱמִ֥יד אֶת־הַבְּהֵמָ֖ה לִפְנֵ֥י הַכֹּהֵֽן׃ | 11 |
Hianagi agruma osu'nenia zagagafama Ra Anumzamona'ma antahimina e'orisua ofama huvempama hanuta, ana zagagafa erita pristi vahete viho.
וְהֶעֱרִ֤יךְ הַכֹּהֵן֙ אֹתָ֔הּ בֵּ֥ין ט֖וֹב וּבֵ֣ין רָ֑ע כְּעֶרְכְּךָ֥ הַכֹּהֵ֖ן כֵּ֥ן יִהְיֶֽה׃ | 12 |
Ana hanage'za knare hu'neo, haviza hu'neo pristi vahe'mo'za refako hu'za nege'za, mizama'amo'a e'inahu avamente me'ne hu'za tamasamigahaze.
וְאִם־גָּאֹ֖ל יִגְאָלֶ֑נָּה וְיָסַ֥ף חֲמִישִׁת֖וֹ עַל־עֶרְכֶּֽךָ׃ | 13 |
Hagi ana zagama ete nona huta miza huku'ma hanuta, pristi vahe'mo'ma tamasamisia mizante 5fu'a kevurera mago kevune ante agofetu hutma mizana asegahaze.
וְאִ֗ישׁ כִּֽי־יַקְדִּ֨שׁ אֶת־בֵּית֥וֹ קֹ֙דֶשׁ֙ לַֽיהוָ֔ה וְהֶעֱרִיכוֹ֙ הַכֹּהֵ֔ן בֵּ֥ין ט֖וֹב וּבֵ֣ין רָ֑ע כַּאֲשֶׁ֨ר יַעֲרִ֥יךְ אֹת֛וֹ הַכֹּהֵ֖ן כֵּ֥ן יָקֽוּם׃ | 14 |
Hagi mago ne'mo'ma noma'ama ruotage hu'ne huno Ra Anumzamo'na nazampima ante'nigeno'a, pristi vahe'mo'zage nege'za knare hu'ne huge, haviza hu'ne hu'za miza agia ahentegahaze.
וְאִ֨ם־הַמַּקְדִּ֔ישׁ יִגְאַ֖ל אֶת־בֵּית֑וֹ וְ֠יָסַף חֲמִישִׁ֧ית כֶּֽסֶף־עֶרְכְּךָ֛ עָלָ֖יו וְהָ֥יָה לֽוֹ׃ | 15 |
Hagi ana noma Ra Anumzamo'na nazampima antesia ne'mo'ma eteno mizama senaku hanuno'a, pristi vahe'mo'zama ahentesaza 5fu'a kevua ante'neno, mago kevunena ante agofetu huno mizasegahie.
וְאִ֣ם ׀ מִשְּׂדֵ֣ה אֲחֻזָּת֗וֹ יַקְדִּ֥ישׁ אִישׁ֙ לַֽיהוָ֔ה וְהָיָ֥ה עֶרְכְּךָ֖ לְפִ֣י זַרְע֑וֹ זֶ֚רַע חֹ֣מֶר שְׂעֹרִ֔ים בַּחֲמִשִּׁ֖ים שֶׁ֥קֶל כָּֽסֶף׃ | 16 |
Hagi mago'mo'ma mopa'ama Ra Anumzamo'na nami'nenia mopamofo mizama'amo'a, bali avimzama ana mopafima negria avimzama 100'a kiloma hu'nenirera 50tia silva zago miza hutere hugahie.
אִם־מִשְּׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל יַקְדִּ֣ישׁ שָׂדֵ֑הוּ כְּעֶרְכְּךָ֖ יָקֽוּם׃ | 17 |
Hagi erinesiazama eteno ami kafumofo agu'afima huvempa huno mopa'ama Ra Anumzamofoma amisiana, anama agima ahente'naza kante ana mopa miza hugahie.
וְאִם־אַחַ֣ר הַיֹּבֵל֮ יַקְדִּ֣ישׁ שָׂדֵהוּ֒ וְחִשַּׁב־ל֨וֹ הַכֹּהֵ֜ן אֶת־הַכֶּ֗סֶף עַל־פִּ֤י הַשָּׁנִים֙ הַנּ֣וֹתָרֹ֔ת עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֑ל וְנִגְרַ֖ע מֵֽעֶרְכֶּֽךָ׃ | 18 |
Hianagi eri'nenia zama eteno ami kafumo'ma vagareno evanigeno'a, Nagri'ma nami'nenia mopamo'ma nana kafu agri'enena me'nenigeno eteno eri'nenia zama ami kafua egahie, ana avamente pristi vahe'mo'a refko huno miza agi erinteramino ahentegahie.
וְאִם־גָּאֹ֤ל יִגְאַל֙ אֶת־הַשָּׂדֶ֔ה הַמַּקְדִּ֖ישׁ אֹת֑וֹ וְ֠יָסַף חֲמִשִׁ֧ית כֶּֽסֶף־עֶרְכְּךָ֛ עָלָ֖יו וְקָ֥ם לֽוֹ׃ | 19 |
Hagi agrama ana mopa'ama eteno miza huku'ma hanuno'a, pristi vahe'mo'ma ahentesia mizantera 5fu'a zagofintira mago zago ante agofetu huno ana mizantera mizana asenigeno, ana mopamo'a eteno agri mopa megahie.
וְאִם־לֹ֤א יִגְאַל֙ אֶת־הַשָּׂדֶ֔ה וְאִם־מָכַ֥ר אֶת־הַשָּׂדֶ֖ה לְאִ֣ישׁ אַחֵ֑ר לֹ֥א יִגָּאֵ֖ל עֽוֹד׃ | 20 |
Hagi anama Ra Anumzamofo ami'nenia mopa'ama eteno mizama osu'neno, ru vahetema atrenigeno mizama hu'nena, eteno ana mopa'a mizana osugahie.
וְהָיָ֨ה הַשָּׂדֶ֜ה בְּצֵאת֣וֹ בַיֹּבֵ֗ל קֹ֛דֶשׁ לַֽיהוָ֖ה כִּשְׂדֵ֣ה הַחֵ֑רֶם לַכֹּהֵ֖ן תִּהְיֶ֥ה אֲחֻזָּתֽוֹ׃ | 21 |
Hagi eri'nesia zama ami kafuma esigeno'a, ana mopamo'a ruotage huno Nagri'za segahie. E'igu ana mopamo'a pristi vahe mopa megahie.
וְאִם֙ אֶת־שְׂדֵ֣ה מִקְנָת֔וֹ אֲשֶׁ֕ר לֹ֖א מִשְּׂדֵ֣ה אֲחֻזָּת֑וֹ יַקְדִּ֖ישׁ לַֽיהוָֽה׃ | 22 |
Hagi mago vahe'mo'ma mizama hu'nesia mopama agri mopa omanene'nianagi, Ra Anumzamo'na namiku'ma hanige'za,
וְחִשַּׁב־ל֣וֹ הַכֹּהֵ֗ן אֵ֚ת מִכְסַ֣ת הָֽעֶרְכְּךָ֔ עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֑ל וְנָתַ֤ן אֶת־הָעֶרְכְּךָ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא קֹ֖דֶשׁ לַיהוָֽה׃ | 23 |
pristi vahe'mo'za refko hu'za kete'za, nama'a kafu me'nenigeno eri'nesia zama eteno ami kafua egahie, miza agima ahentesia kante mizasenigeno, ana zagomo'a ruotge huno Ra Anumzamo'na zago megahie.
בִּשְׁנַ֤ת הַיּוֹבֵל֙ יָשׁ֣וּב הַשָּׂדֶ֔ה לַאֲשֶׁ֥ר קָנָ֖הוּ מֵאִתּ֑וֹ לַאֲשֶׁר־ל֖וֹ אֲחֻזַּ֥ת הָאָֽרֶץ׃ | 24 |
Hagi eri'neniazama eteno ami kafuma esigeno'a, ana mopamo'a, mopa agafa ne'mofo azampi eteno vugahie.
וְכָל־עֶרְכְּךָ֔ יִהְיֶ֖ה בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֥ים גֵּרָ֖ה יִהְיֶ֥ה הַשָּֽׁקֶל׃ ס | 25 |
Hagi mika'a zamofo miza agima ahentesazana, mono nompima refko hu'za mizama nesaza avamente fatgo hu'za mizana hugahaze.
אַךְ־בְּכ֞וֹר אֲשֶׁר־יְבֻכַּ֤ר לַֽיהוָה֙ בִּבְהֵמָ֔ה לֹֽא־יַקְדִּ֥ישׁ אִ֖ישׁ אֹת֑וֹ אִם־שׁ֣וֹר אִם־שֶׂ֔ה לַֽיהוָ֖ה הֽוּא׃ | 26 |
Mika'a zagagafa tamimofo agonesa anentara Ra Anumzamo'na su'za me'ne. E'igu' agonesa bulimakao anentaro, sipisipi anentara ko Nagri su'a me'neanki huhampri onantegahaze.
וְאִ֨ם בַּבְּהֵמָ֤ה הַטְּמֵאָה֙ וּפָדָ֣ה בְעֶרְכֶּ֔ךָ וְיָסַ֥ף חֲמִשִׁת֖וֹ עָלָ֑יו וְאִם־לֹ֥א יִגָּאֵ֖ל וְנִמְכַּ֥ר בְּעֶרְכֶּֽךָ׃ | 27 |
Hianagi agruma osu'nesaza afuka'amofo agonesa anentara pristi vahe'mo'ma ahentesia mizantera 5fu'a zagofintira mago zago ante agofetu hunka, ana afura ete miza segahane. Hagi kagrama miza osenankeno'a, ru vahe'mo ana miza fatgore mizasegahie.
אַךְ־כָּל־חֵ֡רֶם אֲשֶׁ֣ר יַחֲרִם֩ אִ֨ישׁ לַֽיהוָ֜ה מִכָּל־אֲשֶׁר־ל֗וֹ מֵאָדָ֤ם וּבְהֵמָה֙ וּמִשְּׂדֵ֣ה אֲחֻזָּת֔וֹ לֹ֥א יִמָּכֵ֖ר וְלֹ֣א יִגָּאֵ֑ל כָּל־חֵ֕רֶם קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים ה֖וּא לַיהוָֽה׃ | 28 |
Hianagi vahero, zagagafao, mopao, maka'zama Ra Anumzamona'ma huvempa hunka nami'nenana zana, zagoreti mizasenka e'orige, ete zagorera atregera osugahane. Hagi ana mika'zama eri ruotage'ma hunka huvempa hunana zamo'a, ruotage huno Nagrike'za megahie.
כָּל־חֵ֗רֶם אֲשֶׁ֧ר יָחֳרַ֛ם מִן־הָאָדָ֖ם לֹ֣א יִפָּדֶ֑ה מ֖וֹת יוּמָֽת׃ | 29 |
Mago vahe'ma Ra Anumzamo'ma ahe frihoma hu'nesia vahera, ete mizaseta ovregahazanki ahe friho.
וְכָל־מַעְשַׂ֨ר הָאָ֜רֶץ מִזֶּ֤רַע הָאָ֙רֶץ֙ מִפְּרִ֣י הָעֵ֔ץ לַיהוָ֖ה ה֑וּא קֹ֖דֶשׁ לַֽיהוָֽה׃ | 30 |
Hagi hoza tamifinti'ma witio, zafa rgama tagita eri atruma hinkeno 10ni'a kevuma huterema hina, 10ni kevua ruotage hu'negu Ra Anumzamo'na namigahaze.
וְאִם־גָּאֹ֥ל יִגְאַ֛ל אִ֖ישׁ מִמַּֽעַשְׂר֑וֹ חֲמִשִׁית֖וֹ יֹסֵ֥ף עָלָֽיו׃ | 31 |
Hagi ama ana ne'zama ete kagrama miza hunaku'ma hanunka, pristi vahe'mo'ma miza agima ahentesire mizanesenka 5fu'a zagofintira mago zago ante agofetu hunka miza hugahane.
וְכָל־מַעְשַׂ֤ר בָּקָר֙ וָצֹ֔אן כֹּ֥ל אֲשֶׁר־יַעֲבֹ֖ר תַּ֣חַת הַשָּׁ֑בֶט הָֽעֲשִׂירִ֕י יִֽהְיֶה־קֹּ֖דֶשׁ לַֽיהוָֽה׃ | 32 |
Hagi bulimakao afu'ene, sipisipi afu'ene, meme afu ka'ama nehampri' nankeno'ma 10nima huterema hanimofona ruotage hu'negu, e'i Nagri su'za megahie.
לֹ֧א יְבַקֵּ֛ר בֵּֽין־ט֥וֹב לָרַ֖ע וְלֹ֣א יְמִירֶ֑נּוּ וְאִם־הָמֵ֣ר יְמִירֶ֔נּוּ וְהָֽיָה־ה֧וּא וּתְמוּרָת֛וֹ יִֽהְיֶה־קֹ֖דֶשׁ לֹ֥א יִגָּאֵֽל׃ | 33 |
Hagi haviza hu'ne knare hu'ne hunka ru su'zana nona hunka avre onto. Hagi nonama hunka ru su'zama avrentesankeno'a, ana taregamokea ruotage hugaha'ankinka, ete mizasenka ovregahane.
אֵ֣לֶּה הַמִּצְוֹ֗ת אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּהַ֖ר סִינָֽי׃ | 34 |
Ra Anumzamo'a amana kasegene tra kenena Mosese'ma Sainai agonafi mani'negeno amigeno erino Israeli vahe'ma ome zmasami'nea naneke.